הרבה כבוד
עוד לפני שנגיע לניתוח של שני חצאי הגמר בנשים, צריך לעצור לרגע ופשוט להתרשם. קיבלנו שני משחקים ברמה הכי גבוהה של טניס שאפשר לבקש, אצטדיון מפוצץ ב-15 אלף צופים ושני משחקים שקולים (על אף ששניהם נגמרו בשתי מערכות).
אין ספק ששני חצי הגמר מוסיפים הרבה כבוד לטניס הנשים, שספג הרבה ביקורות ודאחקות בשנים האחרונות. ארבע הטניסאיות שהגיעו לקו הסיום באול אינגלנד קלאב הראו לא רק טניס ברמה גבוהה מאוד, אלא גם הרבה כבוד ליריבות, לספורט ולטניס ועל כך הן ראויות לכל מחמאה. נכון שזה עדיין לא חגיגת חצאי הגמר של יום שישי אצל הגברים, אבל זו החוויה שהכי קרובה לשם.
סרינה וויליאמס - ויקטוריה אזרנקה
כמה סמלי היה שסרינה וויליאמס (6) תסגור את חצי הגמר הזה עם אייס. האמריקנית, ששברה את שיא האייסים שלה מהסיבוב השלישי מול ז'י ז'נג, השלימה משחק הגשות פשוט מדהים עם 24 אייסים, שהם למעשה בדיוק מערכה אחת שלמה שהגיעה רק מההגשות שלה. בעוצמות ובדיוק שהיא הגישה היום, אין אף טניסאית שיכולה להתמודד איתה. מעבר להכל, היא פשוט מתסכלת את מי שמשחקת מולה, שצריכה לעבוד הכי קשה שיש ואז לקבל שני אייסים במאני טיים ולאבד את המשחקון. בלתי אפשרי להתמודד עם זה מבחינה מנטאלית.
ואם כבר במנטאליות עסקינן, אז כל כך יפה לראות איך סרינה וויליאמס שינתה את הראש שלה. סוף סוף זו אותה סרינה מחויבת, רצינית, שמוכנה לעבוד קשה ובצניעות ולא זו שלפעמים נוטה להיות קצת שחצנית ומתנשאת ולקוות שהכל יבוא לה בקלות. רואים את זה כמעט בכל תנועה שלה, כמה שהיא רוצה לזכות שוב בווימבלדון. הטניס שלה ממש מזכיר את זה של לפני שנתיים, כשזכתה בגרנד סלאם האחרון שלה ב-SW19, ועכשיו היא אפילו מגישה טוב יותר.
המשחק מול אזרנקה (2) היה פשוט חוויה לעיניים. הבלארוסית פתחה קצת חלש וסרינה הייתה שם בענק כדי לקחת את המערכה הראשונה, אבל במערכה השנייה קיבלנו משחק שאנחנו אפילו לא רואים כבר אצל הגברים. כל אחת שמרה על ההגשות שלה בקלות ובאופן הכי אגרסיבי והתקפי שיש ולא נתנה לשנייה שום סיכוי לנשום. שתיהן ממש התעלו ברגעי האמת והכניס כמעט כל הגשה ראשונה (אזרנקה סיימה עם 72 אחוזי דיוק בהגשה הראשונה, סרינה עם 70).
מבחינת טניס נטו, כרגע דווקא ויקטוריה אזרנקה עומדת במקום מעט יותר טוב מסרינה. ויקה הצליחה להתמודד עם העוצמות של האמריקנית ואפילו להתעלות עליהן לקראת סוף המשחק. כל ההבדל בין השתיים, והוא עצום ומהותי, היה בהגשות ולפרקים גם בהחזרות שלהן. בכל פעם שהראלי נגרר קצת מעבר לבום טראח, אזרנקה הראתה איזו טניסאית מצוינת היא כשהצליחה להגיע לכל כדור כמעט והורידה את כמות הטעויות הלא מחויבות שלה לסביבות האפס, מה שהקשה על סרינה את החיים. אבל היא, שתפסה יום הגשות שאפילו איבו קרלוביץ' היה מתגאה בו, פשוט הרגה את אזרנקה ברכות עם אייס אחר אייס ותיסכלה אותה. בסוף המשחק, ובגלל הרמה הגבוהה, כל מיני טעות הייתה קריטית ואזרנקה גם שילמה על זה ביוקר כשחבטה בקהנד אומלל לרשת ב-5:5 ואחרי עוד הגשה מצוינת שלה.
בשורה התחתונה, אין ספק שסרינה וויליאמס בשיאה. היא משחקת טניס ברמה גבוהה מאוד, אפילו יחסית לקריטריונים שלה ומצליחה להוציא בקלות יחסית עוצמות גבוהות. הניצחון שלה על אזרנקה היה אחד ממשחקי הטניס הטובים ביותר שנראו בסבב הנשים בשנים האחרונות וטוב שהוא מגיע מאחת הטניסאיות הטובות ביותר בכל הזמנים, שתוכל ביום שבת לזכות בתואר גרנד סלאם ה-14 בקריירה שלה. אין ספק שהיא ראויה לו בענק. אזרנקה? היא רק הולכת ומשתפרת ולא היה חסר הרבה שגם תצליח לגרור את סרינה למערכה שלישית ואז אי אפשר לדעת מה היה קורה. תהיו בטוחים שאלופת אוסטרליה המכהנת בת ה-22 עוד תזכה בווימבלדון ואולי לא רק פעם אחת.
אגניישקה רדוואנסקה - אנג'ליק קרבר
עוד לפני ההצגה של וויליאמס ואזרנקה, קיבלנו משחק ברמה מצוינת. אגניישקה רדוואנסקה (3) עלתה לגמר גרנד סלאם ראשון בקריירה שלה לאחר עוד משחק קרוב לשלמות שהציגה, כשהפעם הקורבן הייתה אנג'ליק קרבר (8), שהפסידה לה 6:3, 6:4. לרדוואנסקה לקח קצת זמן להשתחרר בהתחלה והיא אפילו פיגרה 3:1, אבל ברגע שהיא קיבלה קצת יותר ביטחון היא פשוט חוויה לעיניים. יהלום אמיתי שמתחיל להיות גם די מלוטש. לא פלא שביום שני הקרוב היא תעלה למקום הראשון בעולם לראשונה בקריירה שלה ובלי כל קשר לתוצאה בגמר מול סרינה וויליאמס.
רדוואנסקה היא לא השחקנית הכי פיזית בעולם, רחוק מזה, אבל גם כך היא מצליחה להוציא מעצמה מעל ל-100 אחוז. הפולניה, שהציגה משחק הגשות חריג בטיבו יחסית אליה (שלושה אייסים ו-78 אחוזי דיוק בהגשה הראשונה), מציגה את מגוון החבטות הכי מרשים שיש בטניס העולמי. אין עוד אחת בעולם שיודעת לחבוט בקהנד תוך כדי ישיבה כמו שהיא עושה או לחלופין לחבוט את אותה המכה בדיוק תוך כדי קפיצה. גם הגיוון שלה בין סלייסים, חבטות דרופ שוט, ספינים, דרייב וולי, חבטות וולי רגילות ופלאטים היא פשוט חגיגה לעיניים, כשמה שהכי בולט במשחק של הפולניה המצוינת הזו הוא השכל. אין הרבה שחקנים ושחקניות עם רמת אינטליגנציה כל כך גבוהה כמו של אגה, שממשיכה להיות הדבר הכי דומה שיש למרטינה הינגיס.
רדוואנסקה היא אחת הטניסאיות שהכי כיף לראות. כל כך כישרונית ויחד עם זאת אחת שעבדה קשה כדי לשפר את כל מגוון החבטות שלה וגם את התנועה שלה. מעבר לזה שהיא מגיעה כמעט לכל כדור, הפולניה נהנית מגוף גמיש מאוד ואתלטי ומסוגלת לייצר בזכות זה הרבה דברים בלתי צפויים. גם מול קרבר, שחובטת בכדור חזק מרדוואנסקה, הצליחה הפולניה להתעלות ולהראות שהיא בעלת הבית כשהצליחה להיות אגרסיבית מאוד ולקחת שליטה מוקדם על נקודות, בניגוד למשחק מעט יותר הגנתי שהיא בדרך כלל מציגה.
לא רק רדוואנסקה העניקה לצופים משחק מצוין, אלא גם קרבר ראויה לכל מחמאה. הגרמניה, המדורגת במקום השמיני בעולם, הייתה שותפה לכמה מהנקודות הכי יפות שראינו בטורניר עד כה מול רדוואנסקה והוכיחה שיהיה לה עוד הרבה מה למכור בטורנירים גדולים בעתיד. אמנם הפורהנד שלה עבד הרבה פחות טוב מאשר במשחקים קודמים, אבל הצליחה לפצות על זה מעט עם כמה חבטות בקהנד שלא מהעולם הזה ונגד כל הציפיות. עוד דבר עליו קרבר ראויה למחמאה זו הרוח הספורטיבית שהפגינה. הגרמניה יודעת להתנהג ולתת "שואו" לקהל, אם זה על המגרש ואם זה במחוות גוף משעשעות ושיתוף פעולה עם הקהל. זה דבר שכיף לראות אותו והוא גם מכניס יותר את הקהל לתוך החוויה.
לקראת חצי הגמר
נובאק דג'וקוביץ' (1) - רוג'ר פדרר (3)
עם כל הכבוד לפופולאריות הגבוהה לה זוכה אנדי מארי בבריטניה, קצת מוזר שהחליטו לשבץ את המשחק בין נובאק דג'וקוביץ' לרוג'ר פדרר ראשון במגרש המרכזי. אבל עדיף להתעלם מההחלטה הזו כרגע. אין ספק שמדובר הכי מעניין בטורניר ובמשחק שיכול לשנות לחלוטין את הקריירה של אחד הטניסאים הגדולים בהיסטוריה, אולי הגדול שבהם. פדרר יודע שניצחון על הטניסאי הטוב בעולם כיום תהיה משימה קשה, אבל משימה שהצלחה בה תביא אותו לגמר כפייבוריט לזכות בגרנד סלאם ה-17 בקריירה שלו והשביעי באול אינגלנד קלאב, בניגוד לרוב הציפיות.
מדהים ששני טניסאי העל הללו נפגשו 26 פעמים בעבר, כשמעולם הם לא שיחקו אחד נגד השני על דשא. העובדה הזו יכולה לתת סוג של יתרון דווקא לפדרר. זה לא בגלל הניסיון, אלא בעיקר בזכות העובדה שהשוויצרי הוא שחקן דשא מצוין בהוויה שלו, בעוד דג'וקוביץ' שבר את מחסום הדשא לפני שנתיים כשהגיע לחצי הגמר בו הפסיד לתומאש ברדיך וניפץ אותו עם הזכייה מול רפאל נדאל בשנה שעברה. לכן, RF יכול לנצל את היתרון הזה, אבל בעיקר בפתיחה עד שנולה ילמד לקרוא אותו יותר טוב ויצליח להתמודד בצורה הרבה יותר מוצלחת עם סוג החבטות שלו על הדשא.
למרות כל הדחיפה לה הוא זוכה והרצון לראות אותו זוכה בגרנד סלאם ה-17 בקריירה המפוארת שלו, אין ספק שבחצי הגמר הזה יש פייבוריט אחד גדול וקוראים לו נובאק דג'וקוביץ'. לא פלא שבאתר ההימורים הבריטי וויליאם היל, השוויצרי מקבל יחס 2/1 לניצחון, בעוד הסרבי עומד על 2/5. לפדרר קשה מאוד להתמודד עם נדאל כבר כמה שנים טובות, אבל במעט הפעמים שהוא כן ניצח אותו זה היה במשחק של הטוב משלוש. אותו דבר נכון גם לגבי דג'וקוביץ'. הסיכוי של פדרר, גם אם זה על המשטח החביב עליו, לנצח את הסרבי במשחק של הטוב מחמש הוא נמוך. לשוויצרי קשה פיזית ומנטאלית להתמודד מול מכונה כמו נולה שמסוגל להחזיר כל כדור במשך שעות והוא ינסה לקצר את המשחקונים כדי לא להיגרר למשחק יותר מדי ארוך, בו לדג'וקוביץ' יש יתרון פיזי ברור.
בנוסף ואולי יותר חשוב מכל דבר אחר, פדרר חייב לשחק נקודות קצרות כדי לא לבצע את הטעויות הלא מחויבות המוזרות והלא אופייניות שביצע בהפסד המביך לנולה ברולאן גארוס ואפילו מול ז'וליאן בנטו בסיבוב השלישי של ווימבלדון. אם הפורהנד שלו יאכזב כמו שעשה במשחקים הללו, אין לו הרבה מה לחפש מול האלוף המכהן כי נגדו ל-RF אין שום סיכוי לחזור מפיגור של שתי מערכות, אפילו פיגור של מערכה ושבירה יהיה כמעט בלתי הפיך מבחינתו. לכן, פדרר חייב לפתוח מצוין ולא להרפות אחרי כמה משחקונים כמו שעשה ברולאן גארוס. קל להגיד, קשה מאוד לבצע. בטח כשמולך עומד הטניסאי הכי טוב בעולם ומכונה אמיתית.
תחזית: נובאק דג'וקוביץ' בארבע מערכות.
אנדי מארי (4) - ג'ו ווילפריד צונגה (5)
אם המפגש מול דויד פרר הוציא לאנדי מארי את המיץ והוא היה צריך לעבוד קשה מאוד מול טניסאי דינמי שמגיע לכל כדור וממעט לבצע טעויות, אז המשחק מול ג'ו ווילפריד צונגה אמור להיות דווקא יותר נוח מבחינתו והצרפתי הוא יריב שמתאים לו יותר מבחינת המאץ' אפ.
צונגה הוא טניסאי מוכשר עם נתונים פיזיים מדהימים, שתמיד אוהב לתת שואו לקהל עם גליצ'ים של שוער ומלחמה על כל כדור. יחד עם זאת, צונגה מבצע הרבה טעויות לא מחויבות ושטויות שלא מתאימות לרמות הללו. מול פיליפ קולשרייבר זה אולי מספיק כדי לחזור ממצב לא נעים לניצחון, אבל מול מארי כל טעות הכי קטנה תעלה ביוקר. בנוסף, הבקהנד של צונגה הוא די בינוני ונוטה להיות חלש אפילו ומארי בטוח ינצל את זה וישגע אותו עם החזרות אלכסוניות מהבקהנד המצוין שלו ויגרום לצרפתי לבצע המון טעויות דרך שם. צונגה, שהגיש מצוין מול קולשרייבר ברבע הגמר, ייבחן מאוד במידת הסבלנות שתהיה לו במשחק החפירות מאחורה ובתזמון העליות שלו קדימה. בדרך כלל, הוא לא הטניסאי הכי סבלני בעולם ואפילו די פזיז ומארי ישמח לנצל את זה כדי להפריע לו ולהוציא אותו מהקצב.
מבחינת מארי, אין ספק שמדובר בהזדמנות הכי גדולה שהייתה לו אי פעם. אחרי הניצחון על פרר, אמר הבריטי שהוא שואב השראה מלברון ג'יימס, שאחרי הרבה שנים בהן לא הצליח לזכות באליפות חגג השנה את התואר הראשון שלו עם מיאמי היט בצורה הכי גדולה שיש. גם מארי מבין שהשנה, כשאין לו את רפאל נדאל הבלתי עביר בחצי הגמר, זו ההזדמנות שלו להגיע לגמר ווימבלדון הראשון בקריירה שלו ואפילו אולי לזכות בתואר. על אף שהוא מרבה להצהיר שהלחץ לא משפיע עליו, אין ספק שהוא יגיע למשחק מול צונגה עם כמה קילוגרמים טובים של לחץ על הכתפיים, בטח הרבה יותר מכל אחת משלוש השנים הקודמות בהן גם הגיע לחצי הגמר (והפסיד פעם אחת לאנדי רודיק ופעמיים לנדאל).
הבריטי יהיה חייב לנסות ליזום ולא רק לשגע את צונגה עם חבטות מהקו האחורי. כשמארי משחק התקפי, הוא בשיאו. בעיקר עם הבקהנד האדיר שלו וגם עם הפורהנד שמראה סימני שיפור ניכרים. הוא גם יודע לשחק ברשת ואסור לו לנסות להתבטל בתחום הזה מול הצרפתי. גם כאן, כל תוצאה פרט לניצחון של מארי תיחשב להפתעה גדולה מאוד.
הימור: אנדי מארי בארבע מערכות.