סיפור הוליוודי

שנת 2005 הייתה שנת הפריצה של נובאק דג'וקוביץ'. הסרבי הנהדר, אז בקושי בן 18, כבר הצליח להגיע לסיבוב השלישי גם בווימבלדון וגם באליפות ארצות הברית הפתוחה. מה שנולה בוודאי הספיק כבר לשכוח מזמן היה משחק בסיבוב המוקדמות הראשון בווימבלדון של אותה שנת 2005. ב-13 ביוני אותה שנה שיחק דג'וקוביץ' נגד טניסאי אמריקני בן 19 בשם בריאן בייקר. כמו שיודע כל טניסאי מתחיל בסבב, משחקי מוקדמות בטורנירי גרנד סלאם עלולים להיות קשים מאוד. גם זה שציפה לסרבי הצעיר היה אמור להיות קשה, אלא שבייקר החליק במצב של 1:1 במשחקונים, ונאלץ לפרוש ולסדר לנולה כרטיס קל מאוד לסיבוב המוקדמות השני.

מאז אותו משחק, נובאק דג'וקוביץ' זכה בחמישה תארי גרנד סלאם (שלושה באוסטרליה, אחד בווימבלדון ואחד בארצות הברית), והפך לטניסאי הטוב בעולם. מה לגבי בריאן בייקר? אפשר לומר שאותה החלקה מפורסמת מספרת את רוב סיפור הקריירה של אחד הטניסאים הכי מוכשרים שגדלו בארצות הברית בדור הנוכחי, אותו דור מעט מוחמץ של אחרי עידן סמפראס-אגאסי. בייקר עבר מאז 2005 חמישה ניתוחים בכל חלק בגופו בערך, ורק בשנה שעברה חזר להתחרות בטורנירים מסבב הפיוצ'ר והצ'לנג'ר.

עכשיו, כשהוא כבר בן 27, בייקר פרץ בגדול לתודעה עם אחד הקאמבקים הגדולים שנראו אי פעם בטניס העולמי. האמריקני, שמתנשא לגובה של 1.91 מטר, מעולם לא ויתר על החלום להפוך לטניסאי צמרת ונראה שעכשיו, דווקא עכשיו, החלום קורם עור וגידים במעין עלילה הוליוודית מרגשת. מה שבטוח שבעולם הטניס הקאמבק הזה הוא אחד הסיפורים הכי גדולים של השנים האחרונות. קודם לכן, הוא יצטרך לעבור את פיליפ קולשרייבר הגרמני בשמינית הגמר בווימבלדון.

בייקר נולד ב-30 באפריל 1985 בנאשוויל, טנסי. אמו ג'קי היא מורה למוזיקה ואביו סטיב הוא עורך דין חובב טניס שהחל ללמד אותו את רזי המקצוע כבר כשהיה בן שנתיים. כבר בגיל צעיר סומן כדבר הגדול הבא בטניס האמריקני והטניס העולמי בכלל, כשזכה בטורניר הנוער היוקרתי אורנג' בול ב-2002.

שנה לאחר מכן היה רחוק בייקר מרחק של משחק אחד מלהפוך לאמריקני הראשון מאז ג'ון מקנרו האגדי שזוכה ברולאן גארוס לנוער, כשהפסיד בגמר לסטניסלס ואווינקה. זאת, לא לפני שגבר על טניסאים כמו ג'ו ווילפריד צונגה ומרכוס בגדאטיס בדרך לאותו גמר. ב-2003 בייקר הגיע לרבע הגמר גם בווימבלדון ובאליפות ארצות הברית ודורג במקום השני בעולם, כשבין קורבנותיו נפלו גם תומאש ברדיך הצ'כי וגאל מונפיס הצרפתי.

בשנת 2004 התחיל בייקר את הדרך הקשה מהנוער לסבב המקצועני בטורנירים קטנטנים מסבב הפיוצ'ר ואפילו קיבל wild card לאליפות ארצות הברית הפתוחה מאיגוד הטניס המקומי בשל הפוטנציאל הגדול שלו. בייקר הצליח להדהים לא מעט אנשים בעולם, כשזכה במערכה הראשונה בסיבוב הראשון מול המדורג רביעי בעולם דאז קרלוס מויה רק כדי להפסיד 6:7 (6), 6:4, 6:4, 6:2 בסופו של דבר.

שנת 2005 כבר הייתה מוצלחת יותר, למרות פציעה שהשביתה אותו מאמצע פברואר עד תחילת מאי. בייקר רשם הישגים יפים והתחיל לשחק גם בטורנירים מסבב הצ'לנג'ר, כשבין לבין הוא אפילו מספיק לקבל בראש מבריטי צעיר בשם אנדי מארי, שדורג אז במקום ה-145 בעולם. השיא של אותה שנה הגיע בסיבוב הראשון של אליפות ארצות הברית, כשבייקר, אז 172 בעולם, הדהים כשניצח 6:7 (9), 2:6, 4:6 את המדורג תשיעי בעולם באותה תקופה גסטון גאודיו הארגנטינאי.

אחרי אותו ניצחון וההדחה בסיבוב השני מול קסאבייר מאליס הבלגי, הספיק בייקר בסך הכל להשתתף בשני טורנירים קטנים לפני הפציעה הראשונה. האמריקני הצעיר נאלץ לעבור ניתוח לא פשוט בכלל במפרק הירך שגרם לו להחמיץ את החודשים הראשונים של 2006. לאחר מכן התברר שבייקר גם צריך לעבור ניתוח בקע, כך שאת מגרש הטניס הוא הצליח לראות בקושי בחלומות בלילה או דרך המסך, שם עקב בדריכות אחרי טניסאים שגדלו בדור שלו ופתאום הפכו לכוכבים בסבב.

רק לקראת סוף שנת 2007 הצליח בייקר לחזור ולשחק קצת טניס בשני טורנירים מקומיים בנאשוויל, אבל אז הגיעה שנת 2008 המקוללת מבחינתו. בייקר עבר לא פחות משלושה ניתוחים, שוב במפרק הברך השמאלי, גם בימני, והגרוע מכל: ניתוח במרפק, שמכונה "טומי ג'ון" על שם שחקן בייסבול אמריקני שנאלץ לעבור אותו בעבר. במהלך הניתוח מוחלפת רצועה במרפק בגיד. אגב, לאותו טומי ג'ון לקחה שנה וחצי כדי להחלים מאותו ניתוח קשה. במצבו של בייקר באותה תקופה אפשר היה לומר שהוא טניסאי עבר, גם אם מעולם לא פרש באופן מעשי.

באותה תקופה ארורה מבחינתו, בה היה ברור שיצטרך לעבור תקופות שיקום ארוכות מאוד, בייקר החליט ללכת ללמוד באוניברסיטה, כשבמקביל שימש כעוזר מאמן טניס בקבוצת הסטודנטים של בלמונט. בייקר הוא מסוג האנשים שכל אמא אמריקנית חולמת עליו: אינטליגנטי, רהוט מאוד וחיובי. לאחרונה סיפר על החוויות הקשות שעבר: "אתה מנסה לא לשחק במשחק הניחושים של מה היה קורה אילו, אבל אני לא הולך לשקר. היה מאכזב מאוד לשבת בחוץ במשך תקופה ארוכה כל כך. היה קשה מאוד לשבת בבית החולים בין ניתוח לניתוח ולראות את כל החבר'ה האלה שניצחתי פעם מצליחים כל כך בסבב.

"היו לי ימים ממש קשים שבהם הרגשתי כאבים נוראים, וזה פעם אחר פעם אחר פעם. זה כל הזמן חוזר על עצמו אחרי עוד ניתוח ועוד ניתוח. זה גרם לי לשאול את עצמי: 'זה באמת הולך לקרות? אני באמת מסוגל להמשיך להתמודד עם כל זה?'. אני זוכר שכשבגדאטיס הגיע לגמר באוסטרליה 2006 הייתי בדיוק אחרי הניתוח הראשון שלי ועוד לא הבנתי שאעבור ארבעה נוספים. אין ספק שזה ביאס אותי מאוד וחשבתי על כל מה שהיה יכול לקרות אם לא הייתי נפצע, אבל למדתי לחיות עם זה, כי אתה לא יכול להילחם בדברים שאתה לא יכול לשלוט עליהם. בסופו של דבר זה יגרום לך להשתגע. ניסיתי להישאר חיובי בתקווה שיום אחד גם אני אוכל לתת לקריירה שלי הזדמנות נוספת".

בקיץ שעבר, ולאחר שכמה מידידיו וקרובי משפחתו דחקו בו, חזר בייקר לשחק בפיוצ'רים בארצות הברית והצליח בצורה יפה מאוד כשזכה בתואר אחד והגיע לגמר בנוקסוויל. בתחילת 2012 בייקר המשיך להתקדם וזכה בשני פיוצ'רים נוספים. לשיאו הגיע האמריקני כשזכה בצ'לנג'ר החימר בסבאנה שבארצות הברית, תחרות שהיוותה טורניר מבחן של האיגוד האמריקני לזכייה ב-wild card לרולאן גארוס. בדרך לזכייה, רשם בייקר כמה ניצחונות על אמריקנים ותיקים כמו מייקל ראסל, רוברט קנדריק ורובי ג'ינפרי.

בעקבות ההצלחה המטאורית והזכייה ב-wild card הכל כך נחשק לאליפות צרפת הפתוחה, נרשם בייקר לטורניר ההכנה בניס מסבב ה-250 של ה-ATP. שם הצליח האמריקני להפתיע את כולם, כולל עצמו כשהגיע מהמוקדמות עד לגמר תוך שהוא מנצח 3:6, 6:7 (9) את גאל מונפיס ועובר עוד יריבים מצוינים כמו מיכאיל קוקושקין, סרגיי סטחובסקי האוקראיני הקזחי וניקולאי דוידנקו הרוסי. בגמר נעצר בייקר על ידי ניקולאס אלמגרו, אחד משחקני החימר הטובים בעולם. ברולאן גארוס הצליח בייקר להפתיע את קסאבייר מאליס בסיבוב הראשון ולהצליח לחזור מפיגור של שתי מערכות מול ז'יל סימון המצוין (12 בעולם אז) רק כדי להפסיד בסופו של דבר 6:4, 6:1, 6:7 (4), 1:6, 6:0. למרות ההפסד, היה ברור שבייקר הוא המנצח הגדול.

את עונת הדשא פתח בייקר עם ציפיות גדולות, אבל לא עם הישגים מרשימים כשהודח בסיבוב המוקדמות השני בקווינס על ידי יבגני קולורב. אלא שבווימבלדון, טורניר בו לא הצליח לשחק מעולם בסבב הבוגרים, הצליח בייקר לעבור שלושה סיבובי מוקדמות ונכנס להגרלה הראשית. שוב, נגד רוב הסיכויים. כמובן שזה לא הספיק ל"איש הביוני", שניצח 6:7 (2), 4:6, 0:6 את רוי משאדו בסיבוב הראשון, להביס 0:6, 2:6, 4:6 את ירקו ניימינן הוותיק בסיבוב השני ולעבור גם את בנואה פייה הצרפתי עם 4:6, 6:4, 1:6, 3:6 כדי לקבוע מפגש עם פיליפ קולשרייבר בשמינית הגמר הראשונה בקריירה המוחמצת שלו.

בייקר, שהפך לדמות לא כל כך רלוונטית לרוב כתבי הספורט ואפילו הטניס ,ובהתאם גם לקהל הרחב בארצות הברית בשנים האחרונות, הפך פתאום לכוכב. התקשורת הבריטית מסקרת אותו בצורה רחבה, כשבכל אחד מכלי התקשורת המרכזיים (גרדיאן, הסאן, דיילי מייל, טלגרף ועוד) כבר פורסמו ראיונות איתו. גם תקשורת הטניס העולמית מגלה בו עניין רב, בעיקר בשל העובדה שהוא רושם את הקאמבק שלו בעידן בו הטניס לא נמצא ברמה נמוכה ואפשר להשתחל בקלות לצמרת. בייקר חזר לטניס אולי בתקופה בו הוא נמצא בשיאו מכל הבחינות וכל משחק גרנד סלאם הוא מלחמת עולם.

בייקר, שהגיע עם משפחה מורחבת מאוד גם לפריס וגם ללונדון, סיפר לאחרונה על המוטיבציה שהחזירה אותו לעניינים. "הרגשתי שהיה לי עסק בלתי גמור", הוא אמר, "הגוף שלי היה המניע העיקרי לכך שכל הקריירה שלי פוספסה. תמיד רציתי לחזור והייתה בי תשוקה אדירה, אבל הגוף לא הרשה לי. התחלתי להרגיש קצת יותר טוב בקיץ שעבר אז אמרתי שאני אלך ואראה עד כמה רחוק אני יכול להגיע. היו לי כמה עליות וירידות מאז החזרה, אבל כרגע אני מרגיש הכי טוב שהרגשתי כבר הרבה זמן".

גם התקשורת האמריקנית החללה לסקר בהרחבה ניכרת את מעלליו והצלחותיו של בייקר. בן ארצו ג'ון איזנר התראיין לא מזמן לכתבה ב-CNN, בה החמיא לחברו: "אנחנו בערך באותו הגיל, נולדנו בהפרש של כמה ימים זה מזה ושיחקנו יחד בנוער והוא היה בלי שום ספק אחד הטובים במדינה. אין מישהו שראוי לקאמבק הזה יותר ממנו כי הוא עבד ממש קשה בשביל זה ולא נתן לשום מכשול לעמוד בדרכו. הוא עדיין עושה את מה שהוא אוהב וזה לשחק טניס והוא עושה את זה הכי טוב שיש".

הפרשן הבכיר של ספורטס אילוסטרייטד ג'ון ורטהיים החמיא לבייקר בזמן הרולאן גארוס כשהשווה אותו לסנסציות אחרות: "ג'רמי לין? קורט וורנר? טים טיבו? רוי הובס? מצאתם את ההשוואות שלכם, על אף שהיא דוגמה טובה מכם. הסיפור של בריאן בייקר הוא הנראטיב של הסינדרלה בספורט והוא רק הולך ומשתפר. יש כל כך הרבה עלילות משנה וקשיים בסיפור שלו. יש תהילת עולם שהלכה לאיבוד והזדמנויות שהוחמצו, אבל זה גם סיפור טניס וסיפור על בחור שממש טוב במגרש הזה".

טניס בוואלה! ספורט