פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מסיבת שחיתות

        כמו ב-2006, איטליה הגיעה לטורניר גדול אחרי פרשה שהכתימה את הכדורגל המפואר שלה. מה ההבדל בין ליפי לפראנדלי? מה הקשר בין באלוטלי ללוקה טוני? ואיפה טמון השוני המרכזי?

        ההצלחה של איטליה ביורו 2012 מזכירה לא מעט את זו במונדיאל-2006. גם לפני שש שנים היא הושגה בצל פרשה גדולה מאוד שפגעה אנושות במוניטין הכדורגל בארץ המגף, אולם ניתן להבחין בהבדל גישות מהותי בין מרצ'לו ליפי לצ'זארה פראנדלי. ההבדל הזה עשוי לשחק מעט לטובת הגרסה הנוכחית.

        עם פרוץ קלצ'ופולי ב-2006, יצר ליפי מנטליות של "כל העולם נגדנו" במחנה האיטלקי. הוא אסר על שחקני הסגל להתראיין והחדיר בהם מוטיבציה חסרת תקדים. הם נלחמו למען טיהור שמם, לא פחות. קלצ'ופולי השפיע מאוד על חוסר הוודאות סביב עתידם של שחקני הסגל אז. יובנטוס ומילאן היו בסכנת ירידה לליגה השנייה, אשר התממשה בסופו של דבר עבור הגברת הזקנה. סקוואדרה אזורה התבססה אז במידה פחותה על שחקני יובה, כאשר רק ארבעה היו בהרכב הראשון – ג'יג'י בופון, פאביו קנבארו, ג'אנלוקה זאמברוטה ומאורו קאמוראנזי, בעוד אלסנדרו דל-פיירו שימש כאופציה על הספסל. מחשבות חברי חמישייה זו הוטרדו בשלב מסוים לא רק מגורל קבוצתם, אלא גם ממצב בריאותו של ג'אנלוקה פסוטו, חברם הקרוב שניסה להתאבד במהלך המונדיאל בקפיצה מקומה רביעית באמצע הטורניר. דל-פיירו וזאמברוטה אף נסעו לבקרו בבית החולים לפני רבע-הגמר מול אוקראינה, בו נתן המגן את אחת ההופעות הטובות בחייו בחולצת הנבחרת וכבש שער מזהיר בניצחון 0:3.

        שוער נבחרת איטליה ג'אנלואיג'י בופון מחזיק את גביע העולם לאחר הזכייה במונדיאל 2006 עם פאביו קנבארו (AP , DOMENICO STINELLIS)
        היו מוטרדים ממצב הקבוצה שלהם, מה שלא הפריע להם להביא את גביע העולם הביתה. קנבארו ובופון ב-2006 (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        משחקים למען המולדת

        הפעם ניסה המאמן להשיג אווירה חיובית ככל הניתן בסגל, אם כי זכה לביקורת על החלטתו לנפות את המגן דומניקו קרישיטו, שזומן לחקירה. המטרה הכללית במחנה השתקפה באמירתו של קלאודיו מרקיזיו אתמול: "הגביע יהיה חשוב למען הכדורגל האיטלקי כולו. פראנדלי העביר לנו היטב את המסר, על המגרש ובחדר ההלבשה". אם נתמצת זאת, איטליה משחקת ב-2012 עבור עצמה, ולא נלחמת באחרים. "בעד" במקום "נגד". אולי לא כולם מרגישים כך, אבל זו רוח הדברים.

        פראנדלי הוא אדם אופטימי יותר מטבעו מאשר ליפי, והוא גם לא מעורב אישית בפרשת ההימורים הענפה, בעוד קודמו היה קשור רגשית ועסקית ליובנטוס ולמנכ"ל המפורסם לוצ'יאנו מוג'י, שהודח מהכדורגל במסגרת משפטי קלצ'ופולי. האופטימיות הזו באה לידי ביטוי גם ביחסם השונה לאפשרות של 2:2 מכור בין ספרד לקרואטיה בשלהי שלב הבתים החודש. ליפי, שחתם לא מכבר בליגה הסינית, האשים מראש את הספרדים בכוונות זדון. "הם יכולים לעשות לנו תרגיל. תשאלו את ויאריאל אם הכדורגל הספרדי הוגן", אמר, בהתייחסו לירידה הדרמטית של הצוללת הצהובה, בגלל שער ניצחון של ראול טאמודו בשניות סיום המשחק בין ראיו וייקאנו לגרנאדה, אשר לא היה כשר לכאורה. פראנדלי, מצדו, הביע אמונה מוחלטת בספורטיביות היריבות: "אל לנו להיות חשדנים. צריך להתמקד במשחק שלנו ולא לחשוב על אחרים. אין לי ספק שספרד תשחק נקי". זה בדיוק ההבדל בין השניים. חיוך וניצוץ בעיניים החליפו את המרירות התמידית.

        מאמני נבחרת איטליה צ'זארה פרנאדלי ומרצ'לו ליפי (מערכת וואלה! NEWS)
        אחד מחייך, השני תמיד מריר. פראנדלי מול ליפי (תמונות: רויטרס ואימג'בנק - Gettyimages)

        גם ב-2006 הסגנון היה חיובי

        ייתכן שמרירותו של ליפי, ביחד עם זכייתו של קנבארו בתואר שחקן השנה בעולם ב-2006, השפיעה באופן ניכר על תפיסת הזכייה של איטליה במונדיאל הרביעי בתולדותיה. בדיעבד, זוכרים אותה רבים כנבחרת הגנתית שספגה פעמיים בלבד בדרך לתואר. בפועל, הציגה סקוואדרה אזורה כדורגל מצוין ברוב משחקיה. היא הימרה על התקפה בניצחון 0:2 על גאנה, הכניעה ללא תנאי את צ'כיה 0:2 כאשר יכולה הייתה להסתפק בתיקו, שטפה את המגרש מול האוקראינים, ובחצי-הגמר מול גרמניה סיפקו שתי הנבחרות שואו שלא יישכח לעולם. אלה שלא מסמפטים את האיטלקים יעדיפו לזכור את המרפק המכוער של דניאלה דה-רוסי לפניו של בריאן מקברייד אמריקאי שעלה לו בכרטיס אדום והשעיה מארבעה משחקים, את הפנדל המפוקפק עד מאוד של פאביו גרוסו בשמינית-הגמר מול אוסטרליה, ואת חלקו של מארקו מטראצי בפרשת זיזו בגמר. בחירת אירועים אלה כנקודות ציון בלעדיות לא תעשה צדק עם הכדורגל האיטלקי. יש לראות את התמונה הכוללת.

        נקודות דמיון רבות מחברות בין הנבחרת של 2006 לגרסתה הנוכחית. ההצגות האדירות של בופון תרמו המון לשתיהן. אנדראה פירלו היה האדריכל השקט לפני שש שנים, אולם אז לא זכה עדיין להערכה המספקת, אותה הוא מקבל בימים אלה. המערכים של ליפי ופראנדלי בשלבי הנוקאאוט דומים מאוד, עם 1-1-4-4 קלאסי. מריו באלוטלי ממלא את המשבצת של לוקה טוני, אנטוניו קסאנו משחק במקום פרנצ'סקו טוטי. ג'נארו גאטוזו, קאמוראנזי וסימונה פרוטה השלימו אז את פירלו ברביעיית הקישור, והיום עושים זאת דה-רוסי, מרקיזיו וריקארדו מונטוליבו. יש עדיפות טכנית מסוימת לשלישיה הנוכחית, אבל היא לא מובהקת. פרוטה בשיאו, למשל, היה שחקן מרשים יותר ממונטוליבו.

        שחקן נבחרת איטליה, אנדראה פירלו (רויטרס)
        גם לפני שש שנים הוא היה האדריכל השקט, אבל רק בטורניר הזה הוא מקבל את ההערכה. פירלו (צילום: רויטרס)

        נסטה לא החלים, ברזאלי דווקא כן

        גם ב-2006 סבלו האיטלקים מפציעות בעורף. אז היתה זו מכה קשה יותר, כאשר אלסנדרו נסטה מתח שריר בתחילת המשחק מול צ'כיה, והחמיץ את המשך הטורניר, על אף מאמצים הרואיים להכשירו עד הגמר. הפעם, באורח פלא, מחלימים הפצועים האיטלקים בקצב שמדהים את הרופאים. אנדראה ברזאלי לא היה צפוי להיות כשיר כלל בשלב הבתים, אבל שותף כבר נגד אירלנד, ואפשר לפראנדלי לשוב למערך הרגיל שלו במקום 2-5-3 שיושם בשני המשחקים הראשונים. בקרב מול האירים נפצע ג'ורג'ו קייליני, וההערכות הראשוניות דיברו על כך שמעוז ההגנה סיים את הטורניר, אלא שכוכב יובנטוס היה שם כדי לרוץ על האגף השמאלי בחצי-הגמר מול גרמניה, ואף השתתף בבניית השער הראשון של באלוטלי. אולי יש כאן משהו סמלי – אל מול הטרגדיה של נסטה לפני שש שנים, נהנים האיטלקים ממזל טוב. כמו בגישה הכללית שלהם, רואים חיוכים במקום דמעות.

        ג'ורג'יו קייליני שחקן נבחרת איטליה מפונה לאחר שנפצע (רויטרס)
        פצועים איטלקים לא מוותרים. קייליני מפונה לאחר הפציעה מול אירלנד. בשלבי הגמר הוא כבר היה על הדשא (צילום: רויטרס)

        הצדק ההיסטורי לצידם

        ניצחון איטלקי הערב יעביר מסר חיובי לעולם הכדורגל. בעוד ספרד של ויסנטה דל-בוסקה מתמחה בכדורגל מינימליסטי, מייבשת את יצירתיות שחקניה והורסת את ההצגה, הרי שאיטליה של פראנדלי משתדלת למצות את המקסימום מסגל איכותי פחות, ועושה זאת בכבוד רב. אין ראוי מפירלו לזכות בתואר השחקן המצטיין של הטורניר, ואין ראוי מפראנדלי להשתוות לליפי כמאמן שהצליח כנגד כל הסיכויים למרות הבעיות בבית. לעומת זאת, ראויה התנהלותו של דל-בוסקה להיענש במלוא חומרת הדין, בדיוק כפי שריימונד דומנק לא היה ראוי לזכות בגביע העולם ב-2006. הצדק ההיסטורי, אז ועכשיו, נמצא לצד סקוואדרה אזורה.

        איטליה-ספרד (21:45, ערוץ 10):

        קסיאס מחמיא: "תמיד רציתי להיות כמו בופון"

        קסיאס או בופון: מי השוער הטוב בעולם?

        בספרד יודעים: "זו הזדמנות לעשות היסטוריה"

        איך אתם מתרשמים מהאימון המסכם של ספרד ואיטליה?

        ויסנטה דל בוסקה מאמן נבחרת ספרד (רויטרס)
        האם הצדק הפואטי יכריע אותו? דל בוסקה (צילום: רויטרס)