ב-14 בנובמבר 2009, בדיוק באותו יום ולמרות שלוש שנים המבדילות ביניהם, ג'אנלואיג'י בופון ואיקר קסיאס ציינו במקביל את הופעתם ה-100 במדים הלאומיים. האיטלקי בן ה-34 עשה את זה, איך לא, עם שמירה על שער נקי ב-0:0 מול הולנד, ואילו עמיתו הספרדי רשם את ציון הדרך המרשים בניצחון 1:2 על ארגנטינה. המקריות הזו מציגה באופן סמלי את השוויון המוחלט בין שני השוערים הגדולים של שנות ה-2000 וככל הנראה המשפיעים ביותר בעידן הכדורגל המודרני.
ב-1 ביולי 2012, שניהם יעשו עוד היסטוריה בגמר היורו. שוב יחד. לראשונה בתולדות אליפויות אירופה, הקפטנים של שתי הנבחרות המשתתפות בגמר יהיו שוערים. "כולם דיברו לפני חצי הגמר על העימות בין בופון למנואל נוייר, אבל המפגש מול קסיאס הוא הקרב האמיתי על תואר השוער הטוב בעולם", מזכיר מאסימו פרנקי, כתב 'טוטוספורט'. שניהם כבר הניפו גביע עולמי, לקסיאס יש גם תואר אירופי אחד עם נבחרת ספרד, אבל בופון הקדים את יריבו במאבק על תואר השוער הטוב של המאה ה-21 וכן שוער העשור של איגוד הסטטיסטיקה העולמי לכדורגל. האם גמר יורו 2012 ישבור את השוויון? זה הזמן לבדוק.
כך הכל התחיל
בופון ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת איטליה ב-29 באוקטובר 1997, כשהיה בסך הכל בן 19. זה קרה עוד כששיחק בפארמה, ובעקבות פציעה של ג'אנלוקה פאליוקה במשחק הראשון בפלייאוף על העלייה למונדיאל מול רוסיה. בגביע העולמי בצרפת 1998 הוא אמנם לא שותף, אך זה לא מנע ממנו להשתלט על עמדת השוער הבכיר במוקדמות יורו 2000. לקראת הטורניר נפצע ופרנצ'סקו טולדו עמד בשער, ובשלב זה רק פציעות הוציאו אותו מהרכבה של נבחרת איטליה, בשורותיה יציין בגמר את משחקו ה-120.
גם קסיאס חיכה לגיל 19 כדי לרשום את הופעת הבכורה במדי נבחרת ספרד, וזה קרה ב-3 ביוני 2000 נגד שבדיה. ביורו עצמו באותה שנה הוא לא שותף, וכך גם אמור היה לקרות במונדיאל 2002, אבל כמו במקרה בופון, פציעה של סנטיאגו קניזארס (אותה תקרית ביזארית עם האפטרשייב) הקפיצה אותו אל בין הקורות ומאז שערה של ספרד וגם מקומו של קסיאס נעולים בבריח. בגמר יערוך שוערה של ריאל מדריד את הופעתו ה-137, ואם ינצח יהיה זה ניצחונו הבינלאומי ה-100 (לא כולל ניצחונות בפנדלים). יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה.
תארים בקבוצות
בופון, נצר למשפחה של ספורטאים, החל את איסוף התארים שלו כבר בפארמה, בשורותיה ערך את הבכורה כשוער בגיל 17 ו-10 חודשים. הוא זכה עם הקבוצה בגביע האיטלקי ובסופרקופה, אבל לשיאו הגיע כמובן עם התואר האירופי ההיסטורי של פארמה - גביע אופ"א ב-1999. בעונת 2001/2 עבר תמורת 31 מיליון יורו ליובנטוס, ובעזרת יכולת נפלאה סייע לגברת הזקנה לזכות מיד בשתי אליפויות רצופות ובשתיים נוספות לאחר שנת הפסקה אחת (2004/5 ו-2005/6, שנלקחו מיובה בעקבות פרשת הקאלצ'ופולי). בופון ירד עם יובנטוס, אך חזר איתה לסריה A בחלוף שנה, ובעונה החולפת הוסיף עוד אליפות לאוסף, ללא הפסד. נבחר גם לשוער השנה בסריה A במשך שש שנים רצופות (2001-2006) והיה דמות משמעותית בכל תואר שלקחה קבוצתו.
כמו בנבחרת, גם בקבוצה קסיאס השיג יותר תארים מבופון ובזמן קצר יותר. 'סן איקר' קיבל את ההזדמנות הראשונה בקבוצת הבוגרים של ריאל מדריד ב-1999, כשהיה בסך הכל בן 18. בגמר ליגת האלופות בשנת 2000, ארבעה ימים בלבד אחרי יום הולדתו ה-19, הוא שמר על שער נקי וזכה עם הבלאנקוס בתואר הנכסף. מאז, פרט לתקופה קצרה בה ססאר סאנצ'ס תפס את מקומו, קסיאס הוא השוער הראשון והסמכות הבלעדית בין הקורות בסנטיאגו ברנבאו. יחד איתו, ריאל זכתה בליגת האלופות פעם נוספת (2001/2) וגם אספה חמש אליפויות בספרד, כולל האחרונה, כמו בופון, בעונה החולפת. במאזנו של קסיאס גם גביע אחד, סופרקאפ אירופי אחד גביע בין יבשתי, בנוסף לשלושה תארי סופרקופה ספרדים.
טורנירים גדולים
בופון ראה מהספסל את מונדיאל 98' ואת יורו 2000 (כמחליפו של פרנצ'סקו טולדו) עד שהשתלט, והפעם באופן סופי, על אפודת השוער הראשון באמצע מוקדמות 2002. במונדיאל במזרח הרחוק בופון הצטיין וגם עצר פנדל בשמינית הגמר מול דרום קוריאה, אך לא מנע את ההדחה המפתיעה של נבחרתו. ביורו 2004 איטליה הודחה בשלב הבתים בעקבות אותה קומבינה סקנדינבית מפורסמת, אבל בופון פרק את כל תסכולו במונדיאל 2006 בגרמניה. שוערה של יובנטוס הציג יכולת מופלאה לאורך הטורניר, ספג רק פעמיים (שער עצמי ופנדל) ושמר על שער נקי חמש פעמים - כל הדרך לזכייה בגביע ובפרס על שם לב יאשין. שנתיים לאחר מכן שימש בופון כקפטן של האזורי בשל פציעתו של פאביו קנבארו, אך קסיאס גבר עליו בדו קרב הפנדלים ברבע הגמר. מונדיאל 2010 הסתיים עבורו מוקדם מאוד, עם פציעה כבר במשחק הראשון מול פרגוואי. מי שחשב שבדרום אפריקה הסתיימה למעשה הקדנציה של בופון, התבדה במהרה.
קסיאס, כאמור, התחיל את דרכו על הבמות המרכזיות בדרום קוריאה ויפן ב-2002. בשמינית הגמר מול אירלנד, קיבל קסיאס לראשונה את הכינוי 'סן איקר', לאחר ששמר את ספרד במשחק במהלך ההארכה ועצר שני פנדלים בדו קרב מהנקודה הלבנה. ברבע הגמר, למרות ההדחה מול דרום קוריאה, הוא רשם הצלה אדירה שנבחרה בין 10 הגדולות בכל הזמנים על ידי פיפ"א. ביורו 2004 ובמונדיאל 2006 היה השוער הראשון של ספרד, אבל כשל עם נבחרתו בשלב הבתים בטורניר האירופי ובשמינית גמר המונדיאל. לקראת יורו 2008 קיבל באופן קבוע את סרט הקפטן, וזכה להיות השוער הראשון שמניף את הגביע האירופי, אחרי ששמר על שער נקי לאורך כל שלבי הנוקאאוט. שנתיים לאחר מכן כבר עשה היסטוריה, כשהניף את הגביע העולמי הראשון בתולדות ספרד ונבחר לשוער הטורניר, לאחר שספג רק פעמיים ושוב לא נכנע בשלבי ההכרעה.
יורו 2012
בופון, כמו ביובנטוס, הראה שהתגבר על הפציעות וחזר אל הרכבה של איטליה אפילו טוב יותר מבעבר. הוא אולי לא מזנק באותה וירטואוזיות כמו פעם, אבל מוכיח מיקום פנטסטי ויכולת כבירה בארגון ההגנה מאחור. אחרי שלא הפסיד במשך כל העונה עם יובנטוס, אין לו כל כוונה לשבור את הרצף הזה עם הנבחרת. בופון ספג שלושה שערים בלבד בטורניר, כשאחד מהם היה מול ספרד והאחרון בפנדל בתוספת הזמן מול גרמניה. במשחק הראשון עצר במהלך נהדר את פרננדו טורס ורמז על הבאות, כשברבע הגמר סיפק הצלה גדולה מול גלן ג'ונסון וקינח עם קליטת הפנדל האומלל של אשלי קול כדי להדיח את האנגלים. ההדיפה שלו לכדור החופשי של מרקו רויס בחצי הגמר, תופיע בוודאות בלקט הרגעים הגדולים של האליפות, מיד אחרי שירתו הגאה והמרגשת בהמנון האיטלקי. לא ברור איך מישהו העז לפקפק בנאמנותו לפני הטורניר. סמל אמיתי.
קסיאס שובר ביורו 2012 כל שיא אפשרי. אמנם ההגנה שלפניו עושה עבודה נפלאה והשאירה לו להתמודד עם 12 בעיטות למסגרת עד כה, אבל אי אפשר לקחת מקסיאס את יכולת המנהיגות, הדריכות בה הוא מופיע למשחקים ויכולתו לנפק הצלת ענק אחת לפחות מדי משחק, אף על פי שבמרבית הדקות הוא חסר תעסוקה. מעטים השוערים שמסוגלים לשמור על חדות שכזו. קסיאס ספג רק שער אחד בטורניר - פחות מכל שוער אחר בתולדות אליפויות אירופה - ותמיד היה שם כשספרד נזקקה לו. בדיוק כמו בעבר. אם זו ההצלה מול איבן ראקיטיץ' בשלב הבתים נגד קרואטיה, ואם בדו קרב הפנדלים נגד הפורטוגלים. עם נתון פנומנלי של 900 דקות ללא שער חובה בשלבי הנוקאאוט של טורנירים גדולים (מאז אותו שער של זינדין זידאן בשמינית גמר 2006) אין ספק שמדובר בשוער ענק.
