אתונה 2004 - מייקל פלפס

כחודש לפני פתיחתם של המשחקים האולימפיים באתונה, מייקל פלפס הדהים במבחנים האמריקאים. הוא הפך לשחיין הראשון בהיסטוריה שהשתתף בשישה משחים אישיים וקבע בכולם את הקריטריון להשתתפות במשחקים האולימפיים. היות והוא קיבל כרטיס חופשי לרביעיית השליחים ב-100X4 מטר חופשי, פלפס יכל להשתתף מבחינה תאורטית בתשעה משחים באתונה. בסופו של דבר הוא ויתר על ה-200 גב כי הוא רצה להתחרות נגד איאן ת'ורפ ב-200 חופשי.

וכבר אז, מייקל פלפס הצהיר שהוא הולך על שמונה מדליות זהב אולימפיות כדי לשבור את שיאו של מארק ספיץ ממינכן 1972. בניגוד למה שקרה ארבע שנים לאחר מכן, היה קשה להמר שפלפס אכן יצליח לעשות זאת. אחרי הכל, שניים מגדולים השחיינים בכל הזמנים - איאן ת'ורפ ופיטר ואן דן הוגנבנד, עדיין היו בסביבה. אבל פלפס ידע שזמן התחרות נגד השניים יגיע והתרכז קודם כל במשחה ה-400 מעורב אישי שהיה הגמר הראשון שלו. הוא ניצח עם שיא עולם וקטף את מדליית הזהב הראשונה שלו. למרבה הצער, ה"נפילה" שלו הגיעה מוקדם מאוד כשדווקא הרביעייה ל-100X4 חופשי סיימה שלישית בלבד, כך שחלומו של פלפס התנפץ לרסיסים. יום לאחר מכן, הוא סיים במקום השלישי וראה את איאן ת'ורפ ופיטר ואן דן הוגנבנד מנצחים אותו ב-200 חופשי. עם מדליית זהב אחת בשלוש האפשרויות הראשונות, האמריקאי לא ויתר ובטח שלא נפגע מבחינה מנטלית. הוא המשיך את הופעתו במשחקים והפך אותה למרשימה ביותר מבין כל ההופעות באתונה באותו קיץ. בחמשת המשחקים שנותרו לו הוא השיג חמש מדליות זהב, וסיים את אתונה 2004 עם 6 מדליות זהב, 2 מארד, שני שיאי עולם ו-3 שיאים אולימפיים. ויותר מהכל, הוא הכין את הקרקע להופעה הגדולה מכולן במשחקים האולימפיים - 8 מדליות הזהב בהן זכה במשחקי בייג'ינג 2008.