בעידן בו הסנסציה שולטת בכל ו"מנכסת" לעצמה כמעט כל אייטם ספורטיבי, נראה שלא נותרו מילים שבאמת יתארו את גודל ההפתעה מההדחה של רפאל נדאל בסיבוב השני של טורניר ווימבלדון 2012.
עוד הרבה ייכתב וייערכו ההשוואות לזכייה של גוראן איבניסביץ' ב-2001, להדחה של האלוף המכהן לייטון יואיט בסיבוב הראשון ב-2003 או להפסד של בוריס בקר בסיבוב השני ב-1987 אחרי שתי זכיות ברציפות באול אינגלנד קלאב, אבל נראה שכל אלו ועוד רבים ונהדרים אחרים מתגמדים ואפילו לא מצליחים לדגדג את גודל הסנסציה שחולל לוקאש רוסול, המדורג 100 בעולם, כשניצח 7:6 (9), 4:6, 4:6, 6:2, 4:6 את אחד הטניסאים הטובים בהיסטוריה רפאל נדאל. או כמו שרוסול עצמו הגדיר את ההפתעה: "כמו שקבוצת מילואים של מועדון צ'כי קטן תנצח את ריאל מדריד".
עוד לפני שנהלל ונשבח את הסינדרלה מפררוב שבצ'כיה, חשוב לגעת ביום ההיסטורי הזה מבחינת נדאל. אין וגם לא יימצא בנאדם שראה פעם משחק טניס שהיה מוכן להמר שרפא יודח מווימבלדון כבר בסיבוב השני (עד שנראה את הידיעה על איזה שיכור בריטי שוודאי השקיע בזה 10 ליש"ט). יותר מזה, ערב פתיחת הטורניר ולמרות ההדחה המוקדמת מטורניר ההכנה בהאלה היה נראה שנדאל הוא אפילו מועמד ודאי לזכייה. בטח אחרי הטניס המושלם ונקי מכל פגם שהציג ברולאן גארוס.
נכון שחימר זה לא דשא וגם הכי רחוק שיש ממנו, בטח כשמדובר בנדאל, אבל עדיין טניס הוא טניס הוא טניס. גם האימרה לפיה נדאל פחות טוב על דשא היא מטופשת, שכן בכל אחד מחמשת הטורנירים האחרונים בהם השתתף בווימבלדון הוא הגיע לפחות לגמר, כשפעמיים ב-2008 ו-2010 הוא גם הניף את הגביע.
בנוסף, לפי היכולת ובעיקר הרעב והטירוף של רפא בפריס היה נראה שגם על הדשא לאף אחד אין באמת סיכוי לעצור את הטניסאי הפנומנלי הזה, בטח לא מישהו שהוא לא נובאק דג'וקוביץ' (רוג'ר פדרר בחצי כוכבית ואנדי מארי בכוכבית וחצי). גם לומר שהכתובת הייתה על הקיר לאחר פיגור 4:0 במערכה הראשונה מול תומאס בלוצ'י הברזילאי בסיבוב הראשון תהיה חכמה של בדיעבד, כיוון שנדאל כבר זכה ברולאן גארוס בשנה שעברה לאחר שפיגר 2:0 במערכות מול ג'ון איזנר בסיבוב הראשון.
אבל נדאל של הסיבוב השני בווימבלדון לא היה זה מגמר הרולאן גארוס או זה שאימלל את היריבים שלו כל הדרך עד אותו ניצחון מול דג'וקוביץ'. רפא, כפי שהוא בעצמו העיד במסיבת העיתונאים לאחר המשחק, שיחק טניס חסר השראה, אנרגיה ורוח לחימה בשלוש המערכות הראשונות, כשרק המזל מנע ממנו ללכת הביתה כבר לאחריהן. היה נדמה שהדבר היחיד שעובד במשחק של רפא היו דווקא הסרבים המושמצים, כשאפילו הפורהנד שלו נראה מתוזמן לא כל כך טוב. אם אחרי ה-9:11 בשובר השוויון של המערכה הראשונה היה נראה שנדאל הולך לטייל לניצחון קל בשתי המערכות הבאות, הגיעה שבירה על האפס במשחקון הראשון של המערכה השנייה שהייתה אולי הדבר הכי מוזר שקרה במשחק הזה, כשנדאל עוד מסיים את המשחקון בשגיאה כפולה.
"חסר השראה, אנרגיה ורוח לחימה" הן ככל הנראה חמש המילים הכי מנוגדות שיש לצמד המילים "רפאל נדאל", אולי הלוחם והמתחרה הכי גדול בספורט העולמי נכון להיום. ואם הוא בעצמו אומר את זה, כנראה שמשהו באמת רע עבר עליו במגרש המרכזי של ווימבלדון ואולי דווקא ההדחה והימים במאיורקה קצת יעזרו לו כדי להירגע ולהגיע לאולימפיאדה שוב בטירוף האופייני לו כדי לזכות במדלית זהב שנייה ברציפות. מה שבטוח הוא שעל אף ההדחה, רפא יגיע גם לשם כפייבוריט.
המערכה הרביעית הייתה כבר נדאל במיטבו וכך גם נראתה התוצאה, אבל ההפסקה בת 45 הדקות ובעיקר סגירת הגג שהופכת את המגרש המרכזי בווימבלדון לסוג של אולם ומאיצה עוד יותר את הכדור פגעו בו מאוד ואיפסו מחדש את רוסול, שהציג במערכה החמישית את הטניס הכי טוב שנראה מאיזה שהוא שחקן לאחרונה. פשוט הכל הלך לו והוא תסכל את נדאל פעם אחר פעם.
לאן מכאן?
ההדחה המוקדמת והמגה סנסציונית הזו לא אמורה לפגוע בנדאל יותר מדי, להפך היא אפילו עשויה להפוך לאבן דרך שתחזק אותו ותגרום לו לחזור כשחקן ולוחם טוב יותר. כי ככה בדיוק מגיבים אלופים עצומים כמוהו לטרגדיות ספורטיביות שכאלו. רפא אמר אחרי המשחק שהוא לא רוצה להתייחס לשום דבר שפגע בו (כולל ההפסקה בין המערכה הרביעית לחמישית) או למיני תקרית אם רוסול וההיתקלות הספק מכוונת בו בתחילת המערכה השלישית כי הם רק יישמעו כתירוצים. הוא צודק. מה שיזכרו בדברי הימים של הקריירה שלו זו התגובה שלו על המגרש מהדחה כזו ולא אם יתחיל להתבכיין מיד אחרי המשחק. כך אלוף אמיתי צריך להגיב.
אלוף אמיתי, כמו שאמר גם שדר BBC האגדי דייויד מרסר, צריך גם לדעת להתנהג וזה מה שעשה נדאל בסיום. לא רבים הספורטאים בכלל והטניסאים בפרט שהיו נוהגים בכבוד כלפי יריביהם והמעמד כמו שנדאל עשה לאחר המשחק כשהרים לרוסול את המחבט לאחר שהאחרון השליך אותו ובמיוחד כשהלך לחתום למעריצים לפני הירידה לחדר ההלבשה. "זה נדאל הטיפוסי", הגדיר מרסר, "באחד מרגעי השפל הכי גדולים שלו, הוא עדיין עוצר וחותם למעריצים. זה סימן לג'נטלמן והספורטאי הענק שהוא. זאת על אף שהוא לא היה מספיק טוב היום".
יש לנו סינדרלה
כדי להבין עוד קצת את גודל הסנסציה, היה כדאי להיכנס לאתר הרשמי של ה-ATP, אולי מאגר הנתונים האיכותי והמהימן ביותר מבין איגודי הספורט העולמיים. בעמוד השחקן של לוקאש רוסול באתר ה-ATP מופיע הכיתוב: "המידע להלן סופק על ידי ה-ITF (איגוד הטניס העולמי), בעקבות בקשות רבות מצד התקשורת לאחר המשחק בווימבלדון היום". יותר מזה אפשר לבקש?
לוקאש רוסול בן ה-26, המדורג 100 בעולם, לא ניצח משחק דשא אחד בטורניר מסבב ה-ATP או גרנד סלאם עד קווינס השנה, שם הגיע לסיבוב השלישי. הצ'כי, שמתנשא לגובה של 1.96 מטר, הפסיד בכל חמשת הביקורים הקודמים שלו בווימבלדון כבר בסיבוב המוקדמות הראשון. לשם ההשוואה, המאזן של רוסול בטורנירי ATP עומד על 19 ניצחונות מול 32 הפסדים, של נדאל על 583 ניצחונות מול 122 הפסדים, לרפא יש 11 תארי גרנד סלאם, לרוסול אין אפילו תואר ATP אחד.
מעבר לכל התיאורים וההשוואות שמעצימות את ההישג ההירואי של רוסול, חשוב לזכור משהו אחד: שבטניס, כמו בכל ענף ספורט, כל אחד יכול לנצח כל אחד בכל מגרש. זה השיעור הכי חשוב שאנחנו ועוד מאות אלפי ספורטאים צעירים ברחבי העולם קיבלו מהניצחון המדהים של רוסול על נדאל. הצ'כי, שאמר בסיום שהוא הגיע במטרה "לשחק שלוש מערכות טובות ולא להפסיד 6:0, 6:1, 6:1", הצליח לנפץ את תקרת הזכוכית של הטניס ואולי הספורט העולמי ולהפוך את עולמם של ארבעת הטניסאים הטובים בעולם לחדיר ומעט פגיע יותר.
רוסול, שדורג בשיאו במקום ה-65 בעולם, הוא טניסאי של צ'לנג'רים, פה ושם טורנירי ATP, קצת גביע דייויס (בעיקר כשתומאס ברדיך או ראדק סטפאנק מבריזים) והרבה טורנירי זוגות. יותר שחקן שחושב על איך לסגור את החודש ולהתפרנס יפה ופחות אחד שסופר מיליונים וזכיות בתארים. לכן, כל כך יפה שגם טניסאי כזה יכול לתפוס יום בו הוא מנצח את אחד הסופרסטארים הגדולים בעולם הספורט ומותג עצום כמו רפאל נדאל.
גם מבחינת הטניס אין הרבה מה לעשות מעבר ללהצדיע לצ'כי המצוין הזה. אלו ממש לא רק המספרים המדהימים שהעמיד כמו 22 אייסים, זכייה ב-83 אחוזים מהנקודות אחרי ההגשה הראשונה שלו או אפילו 65 ווינרים (חלקם בעוצמות לא נתפסות) וממוצע של 124 מייל לשעה בהגשה הראשונה, אלא בעיקר הרוח של הדברים והצורה בה בוצעו. אפשר להסתכל על המשחקון האחרון במשחק ופשוט להבין הכל: שלושה אייסים ועוד ווינר מטורף בפורהנד שהשלימו את העבודה.
רוסול פשוט זהר בענק ברגעים הקריטיים, בהם טניסאים מסוגו לרוב קורסים מול יריבים מהסוג של נדאל/פדרר/דג'וקוביץ'. היה נראה שפשוט הכל הולך לצ'כי, שגרם לאחת מחבטות הפורהנד הטובות בהיסטוריה להחוויר לעומת העוצמה שהוציא מהידיים שלו והעובדה שהצליח להשתלט על מרבית הנקודות מבחינת העוצמות. חלק מכתבי הטניס הוותיקים הגדירו את זה כחבטות "רצח" וטענו שכשהגג היה סגור כל סרב או ווינר של רוסול נשמעו כמו מכונות ירייה.
כשמומחי הטניס ניסו לחפש סוס שחור לקראת הטורניר, כלומר מישהו שיוכל לערער מעט את השליטה האבסולוטית של ארבעת הגדולים, רובם הימרו על ג'ון איזנר, מילוש ראוניץ', ג'ו ווילפריד צונגה, תומאס ברדיך ורבים אחרים. אף אחד, כולל רוסול עצמו, לא האמינו בסיכויים של הצ'כי בן ה-26. יחד עם זאת, זה לא יהיה מפתיע אם רוסול יסיים את דרכו כבר בסיבוב הבא מול פיליפ קולשרייבר.
תחושת החמרמורת (הנגאובר) מההישג ההירואי והקושי לשחזר את המשחק הכי טוב בקריירה שלך כשפתאום יש ממך ציפיות ואתה לא מגיע עם אפס אחוזי לחץ בדרך כלל משפיעים לרעה על כל סינדרלה בטורנירים גדולים. בטח כשמדובר בכזו סנסציה. יהיה מרתק לעקוב אחרי רוסול מול קולשרייבר, טניסאי ותיק שישמח להרוס את הסיפור המרגש.
אפילו בווימבלדון התבלבלו
אי אפשר לעבור סנסציה כל כך גדולה, בלי כמה תגובות מהרשת לאירוע הענק. מי שהגיבה במהירות בחשבון הטוויטר שלה הייתה סרינה וויליאמס, שעלתה מוקדם יותר לסיבוב השלישי, וצייצה: "אחרי שצפיתי בסינדרלה, אולי החלום עליו אני חולמת יכול גם להתגשם". טניסאי העבר האגדי ג'ון מקנרו, שמפרשן עבור espn נראה מבולבל בסיום וענה לשאלת השדר כך: "לא, ממש לא האמנתי ששום דבר בסגנון הזה בכלל יכול לקרות כשבאתי לשדר".
בחשבון הטוויטר הרשמי של ווימבלדון כל כך התבלבלו מהמשחק, ששכחו לפרסם את לוח המשחקים של יום שישי ומיד התנצלו על כך ותלו ברוסול את האשמה. ג'ימי קונורס האגדי צייץ: "רוסול לא פחד מנדאל הלילה, הוא לקח את הכדור בעלייה ולא שם ז*& כי לא היה לו מה להפסיד". טניסאית העבר מרטינה נברטילובה פרגנה לבן ארצה: "מאושרת מאוד בשביל לוקאש רוסול, אבל מרגיש ממש רע בשביל רפא. אני אהיה בהלם מוחלט אם רוסול יוכל להגיע בכלל קרוב ליכולת הזו מתישהו".
כתב הטניס סטיב טיינור כתב: "מנסה לחשוב האם ראיתי טניס טוב יותר ובעיקר חסר פחד כמו זה שרוסול הציג במערכה החמישית. ממשיך לנסות....". מאמן הטניס הוותיק והמוערך ניק בולטרי כתב: "מה שקרה היום מוכיח שכל דבר יכול לקרות. ראיתי את רוסול יושב וצופה במשחק של אנדי מארי שעה לפני המשחק שלו". הטניסאית הבריטית לורה רובסון כתבה: "יכול להיות שזה באמת קרה עכשיו?". מאמן הטניס האוסטרלי דארן קייהיל צייץ: "אתם צוחקים עלי? רוסול משחק כאילו הוא שתה חמש פחיות רד בול ב-40 דקות הפסקה. אני פשוט לא מצליח להאמין. תצוגה מושלמת של טניס חסר פחד וגישה נהדרת של רוסול". טניסאי העבר גרג רוזצקי הגיב בפרובינציאליות מעטה: "ההפתעה הכי גדולה בווימבלדון אי פעם. נדאל בחוץ, הסיכוי הכי טוב של מארי להגיע לגמר. האם הפעם זו הפעם?".
במגזין ספורטס אילוסטרייטד לקחו את העניין בצחוק וכתבו: "רונאלדו מחוץ ליורו, בקהאם לא יהיה בסגל אנגליה באולימפיאדה ונדאל הודח מווימבלדון. 24 שעות רעות מאוד לדוגמני ההלבשה התחתונה של ארמאני". גם במירור הבריטי הרשו לעצמם להסתלבט על רפא וכתבו: "רפאל נדאל הפך באופן רשמי לספרדי היחיד שלא מוסר את היריב שלו למוות".
טניס בוואלה! ספורט