ערב כחול עמוק

מאות פיאצות ופיאצלות מנקדות את פניה של פירנצה, ובאף אחת מהן לא מתקיימת הקרנה גדולה של משחקי היורו. את אלפי האסיאתיים והאמריקאים שממלאים את הרחובות זה לא מעניין, וגם את אלו שכן – עד כמה שהאיטלקים משוגעים על כדורגל, הם עדיין לא מוכנים להרטיב את פיאצה סיניוריה בזיעה של פרנצ'סקו טוטי.

כשאיטליה עולה למפגש המסקרן מול ספרד קל להבחין בתיירים: הם היחידים שמסתובבים בחוץ. האיטלקים העצלים מסתגרים בבתים עוד משעות הבוקר; גם כי זה יום ראשון, יום המנוחה הרשמי – אפילו ימי עבודה רגילים לא מוציאים אותם מהבית לפני הצהריים – אבל גם כי שעות לפני המשחק מספקים ערוצי הטלוויזיה פאנלים מרתוניים ולא מותירים אבן על אבן. מסקנה: אם יש משהו שהאיטלקים אוהבים יותר מלשחק כדורגל, זה לדבר על כדורגל.

הפאב "לוע הארי" שבמרכז העיר מתמלא במהירות. בדרך כלל הוא הומה סטודנטים אמריקאים ואוסטרלים, אבל עתה עמוס במקומיים. כמה ספרדים אמיצים, עטופים בדגל הלאום וצבועי פנים, מוצאים את מקומם בחזית המסך הגדול. הם מוכנים להישבע שספרד תנצח, כפי שהאיטלקים מוכנים מבחינה נפשית למפלה. עד לפני כמה שבועות לא ידענו אם בכלל תהיה נבחרת, אומר האוהד פיליפו, אבל כשההמנון מתנגן וכולם נסחפים בשירת "פראטלי, איטליה" פיליפו מתמלא גאווה ונראה שעבורו שוב הכל אפשרי.

מחצית מאופסת סוחטת מחיאות כפיים מנומסות מהאיטלקים. הספרדים מתחילים להזיע. מיד עם פתיחת המחצית השנייה, כשאיטליה עוקצת, פיליפו צורח ומרוב שמחה משליך בוטנים קלויים לכיוון הספרדים. האיטלקים קשוחים וערמומיים, הוא אומר לי, כמו הנבחרת שלהם, אבל עוד לפני שהוא מסיים את המשפט ספרד משווה והתיירים ממדריד מתחבקים. הם מפחדים להסתכל אחורה, כי מיד ניתכים על ראשם שלל ניבולים באיטלקית, ולמרות שהם לא מבינים את הקללות המתקדמות יותר, אין אחד שלא מכיר את המילה "קאצו".

יש כמה אוסטרלים שלוקחים חלק בחגיגת היורו. הם מגיעים לפאב עם החולצה הנכונה, הכחולה, המזויפת, של נבחרת איטליה, שניכר שנרכשה קודם לכן בשוק של סן לורנצו. האיטלקים מסרבים להתערבב איתם; פיליפו אומר שאין לו כבוד למי שעבורו "פוטבול", או "קאלצ'יו" באיטלקית, הוא משחק שמשחקים עם הידיים.

שעון החול אוזל, טורס מרחרח את הרשת והמקומיים רוצים לשמוע את השריקה. איטליה מחזיקה מעמד מול אלופת העולם באומץ וכמעט וכובשת בתוספת הזמן; אנחת האכזבה מהדהדת עד תחנת הרכבת. ובכל זאת, גם בסיום עומדים האיטלקים ומריעים. בסדר, הם ממלמלים זה לזה, היה בסדר.

שלוש-ארבע מחיאות כף, והם אינם; בחוץ מתחיל לרדת גשם, וכולם ממהרים לתפוס את האפריטיבו האחרון של סוף השבוע.

יורו 2012 בוואלה! ספורט