ברוכים הבאים לבלוג יורו 2012. הציפיות מהשבועות הקרובים לא יכולות להיות גבוהות יותר. אם הכל ילך כשורה, יהיה זה יוני עוצר נשימה של כדורגל משובח ודרמות גדולות. הכל פתוח לחלוטין, חצי מהנבחרות רואות בעצמן מועמדות לזכייה, בית המוות מותח מתמיד, ואפילו אין פציעות רבות מדי. חודש חלומי לכל הדעות. ניפגש כאן.
הערב הראשון נראה לכאורה הכי פחות נוצץ, עם קרב פתיחה אפור, וזה לא חדש. יורו 2008 נפתח באחד המשחקים המשעממים והירודים בתולדות המפעל, בו ניצחה צ'כיה את שווייץ משער מקרי. זה לא הפריע לטורניר להתעלות ולספק חוויות בלתי נשכחות. אז לא צריך להיות חזירים, וגם בערב זה יש לא מעט גיבורים מרתקים. הבולט מכולם הוא רומן שירוקוב, הברווזון המכוער האולטימטיבי של הכדורגל הרוסי. רק לפני ארבע שנים הוא נחשב לאידיוט מושלם. הפעם הוא מגיע על תקן אחד הכוכבים הפוטנציאליים של האליפות כולה.
פלופ ב-2008, כוכב ב-2012
ליורו 2008 שירוקוב נסע כמעט במקרה. בצעירותו נזרק מצסק"א מוסקבה מבלי לשחק אפילו שניה בקבוצה הבוגרת, ומאז נדד בין קבוצות זניחות, עם תדמית של טיפוס לא ממושמע וחובב אלכוהול. הכל השתנה מבחינתו בפעם הראשונה כאשר דיק אדבוקאט החתים את הקשר האלמוני בזניט בתחילת 2008, והעדיף לשבצו דווקא במרכז ההגנה. מספר משחקים טובים בדרך לזכיה בגביע אופ"א, כולל ב-0:2 בגמר על ריינג'רס, היקנו לשירוקוב מקום בסגל של חוס הידינק, ובאופן מפתיע הוא נזרק למערכה במשחק הראשון מול ספרד באינסטברוק. זה הסתיים בתבוסה 4:1, בעוד דויד וייה כובש שלושער ועושה צחוק מהעורף הרוסי. זה היה חמור מספיק, אולם הראיון שלאחר המשחק היה ביזארי הרבה יותר.
"במהלך ההכנות למשחק לא חשבנו ש-וייה יפתח בהרכב", אמר שירוקוב והדהים את הידינק. מאז הוא נכנס לרשימה השחורה של המאמן ההולנדי, לא קיבל דקה נוספת בטורניר, ולא זומן כלל לסגל עד שהידינק עזב בתום כשלון ההעפלה למונדיאל בפלייאוף מול סלובניה. האמירה המטורפת הפכה ללהיט באינטרנט הרוסי, והשחקן שאחראי עליה לא נתפס כגאון הדור בלשון המעטה. סיכוייו לשוב למרכז הבמה נראו קלושים. אלא ששירוקוב הוכיח את עצמו בשנים האחרונות כאחד השחקנים החכמים והפך לבורג קריטי בקישור הנהדר של זניט, שהוא גם קישור הנבחרת. בתפקידו כמאמן זניט הפך אדבוקאט את קונסטנטין זיריאנוב ואת איגור דניסוב לקשרים ברמה הבינלאומית הגבוהה. כעת, בתור מאמן הנבחרת, הוא נהנה מהעבודה של לוצ'יאנו ספאלטי שחולל את המפנה הזה גם בקריירה של שירוקוב.
תדמיתו הציבורית השתנתה ב-180 מעלות. בהיותו מכור לטוויטר, מתבטא שירוקוב בשלל נושאים על בסיס יומי, מבלי לסנן את מחשבותיו יתר על המידה. הוא מחלק ציונים להנהלת זניט, ומעורר לעתים פרובוקציות, כמו הציוץ בו "בירך את כל החזרזירים על התבוסה המוצדקת", אחרי שזניט מחצה את ספרטק בשנה שעברה. כאשר האולטראס של זניט זרקו חזיזים למגרש במשחק מול אפואל ניקוסיה בליגת האלופות, היה שירוקוב זה שהתעמת איתם, ואז כינה את ראשיהם "דבילים" בטוויטר. זה עלה לו בשריקות בוז מהקהל הביתי במשך תקופה ממושכת, אך הוא הרוויח נקודות זכות רבות בקרב חובבי הכדורגל השפויים.
בשנתיים האחרונות פיתח שירוקוב גם מנהג להתגנב לעמדות הבקעה ברחבת היריב בעיתוי לא צפוי, בסגנון שמזכיר קצת את פרנק למפארד. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בעונה החולפת, עם חמישה כיבושים בליגת האלופות, כולל צמד בניצחון הקריטי על פורטו בשלב הבתים וצמד מול בנפיקה בשמינית הגמר. ארבעה שערים בנבחרת מאז נובמבר מדברים בעד עצמם, ומצב הרוח של שירוקוב לא יכול להיות טוב יותר אחרי הצמד לרשת איטליה במשחק הידידות האחרון.
במפגש מול צ'כיה הערב, שימו לב במיוחד למשחק הנבון של שירוקוב במרכז המגרש. מסירות העומק שלו לאלכסנדר קרז'אקוב, איתו פיתח הבנה נהדרת, בדרך כלל מעולות, אבל דווקא התנועה המבריקה ללא כדור ראויה במיוחד לציון.
בית של שוערים
סוגיה מרתקת נוספת במחנה הרוסי קשורה לשוערים. לרשותו של דיק אדבוקאט שתי אופציות מעולות, ועד היום לא פירסם ההולנדי את הבחירה שלו. איגור אקינפייב היה השוער הראשון ללא עוררין במשך שנים ארוכות, אך קרע רצועות בברכו השמאלית באוגוסט, ואיפשר ל-ויאצ'לסאב מלאפייב, כוכב זניט, לתפוס את מקומו ולהצטיין. כעת חזר שוער צסק"א למגרשים, הפגין יכולת עילאית במחזורים האחרונים בליגה, והדבר הפך את הדילמה של אדבוקאט לבלתי נסבלת.
מצד אחד, מלאפייב היציב והשקט, שעבר טרגדיה אישית מזעזעת במרץ 2011 כאשר אשתו נהרגה בתאונת דרכים. הוא ביקש לשוב לשער זניט יומיים אחרי ההלוויה, ומאז נתן את העונה הגדולה ביותר בקריירה. מצד שני, אקינפייב שמכיר היטב את צמד הבלמים של צסק"א שיאיישו את מרכז ההגנה, שנחשב כבר מזמן לאחד השוערים הטובים באירופה. פאבל פוגרבניאק טען השבוע: "השוער שלנו יכול להיות אחד הכוכבים של היורו". אין לו מושג מי זה יהיה, אך בלי קשר לזהותו, חלוץ פולהאם צודק.
בכלל, בית א' מסתמן כבמה של שוערים גדולים, לא רק אצל הרוסים. פטר צ'ך סיים זה עתה עונה אדירה אפילו בסטנדרטים הגבוהים שלו ונחוש למחוק את חרפת יורו 2008, אז עלתה הטעות הגסה שלו מול טורקיה בהדחת נבחרתו. וויצ'ך שצ'סני מגשים חלום ומשחק בטורניר הביתי, באיצטדיון עליו נהג להשקיף כילד מחלון דירתו בווארשה. ורק ליוונים אין כוכב בין הקורות. בעקבות העונה החלשה של אלכסנדרוס צורבאס בפאלרמו, נאבקים שני השוערים של העיר סלוניקי - קוסטאס חלקיאס הוותיק מפאוק ומיכאליס סיפאקיס חסר היציבות מאריס על האפודה הראשונה. איפה הימים של אנטוניוס ניקופולידיס, ג'ורג' קלוני של הכדורגל, שאחראי במידה רבה לסנסציה של יוון ביורו 2004? לחסרונו השפעה לא מבוטלת על כך שהנבחרת של פרננדו סנטוס נראית החלשה ביותר בבית. מצד שני, בפעם הקודמת בה התכבדו היוונים לשחק במשחק הפתיחה, זה נגמר בתואר.
לאתר יורו 2012 בוואלה! ספורט