בלוג הרולאן גארוס: בשיא תפארתה

כמה התגעגנו, כמה חיכינו והיא שוב כאן ובגדול. מריה שראפובה חוזרת, ובצדק מוחלט, למקום הראשון בעולם אחרי קרוב לשבע שנים. מול פטרה קביטובה המאכזבת, הציגה הרוסיה בת ה-25 אולי את המשחק הכי טוב בקריירה שלה על חימר. שראפובה ניצלה את כל הניסיון העצום שלה כדי לעבוד על המגרש בצורה מושלמת.

מי שחשב שהרוח תפעל לרעתה בעיקר בסרב ותגרום לקביטובה לנצח, טעה בגדול, כיוון שהרוסיה הבינה שבמזג אוויר כל כך גרוע ורוח חזקה, הדבר הכי נכון לעשות הוא לקחת את הכדורים מוקדם ולא ללכת יותר מדי על ווינרים לקווים, אפשר להסתפק בהרבה פחות. אותו דבר היה נכון גם לסרב. שראפובה דייקה ב-79 אחוזים מההגשות הראשונות שלה, נתון אליו לא הגיעה כבר שנים, וגרמה לקביטובה לאבד את עצמה ברוח. הצ'כית, אחת הטניסאיות הכי התקפיות בסבב, חבטה 10 ווינרים בלבד וביצעה 20 שגיאות לא מחויבות כשהיא לא מצליחה פשוט להציג את הטניס שלה ברוח החזקה שנשבה באצטדיון פיליפ שאטרייה.

שראפובה, שהגיעה פעמיים לחצי הגמר ברולאן גארוס והפסידה בשני המקרים, סגרה שני מעגלים עם ההעפלה לגמר ראשון על החימר בפאריס וחזרה למקום הראשון בעולם אחרי קרוב לשבע שנים. עכשיו, ואלא אם יקרה משהו יוצא דופן, היא תסגור מעגל נוסף ותשלים גם גרנד סלאם של קריירה עם הזכייה בתואר היחיד שחסר לה מבין ארבעת המייג'ורס. אבל מעבר לכל המספרים והניתוחים, נראה שהמסר הכי משמעותי שיוצא מהיום הזה הוא דווקא יותר רגשי.

החיוך של שראפובה והחגיגה של מאמנה ביציע (שסימן בידיו "מספר 1") סימנו שסוף סוף הטניסאית האדירה הזו חוזרת ובגדול למרכז הבמה. היא הייתה חסרה מאוד לטניס הנשים ולטניס בכלל ומעכשיו יהיה אפילו עוד יותר מרתק לראות איך היא תתמודד עם כל הלחץ והציפיות עליה גם על המשטחים האחרים וכשהיא מנוסה ולא אותה ילדה צעירה ויפהפיה שזוכה בווימבלדון כשהיא בת 17.

ההפתעה של היום ושל הטורניר כולו הגיעה כמובן מכיוונה של שרה אראני. האיטלקיה בת ה-25, שמדורגת במקום ה-24 בעולם, הצליחה לשמור על המסורת האיטלקית שבנתה פרנצ'סקה סקיאבונה בשנים האחרונות ועלתה לגמר שלישי ברציפות בו תשחק טניסאית איטלקיה. זאת לאחר שאראני הצליחה להדהים את עולם הטניס עם 5:7, 6:1, 3:6 על סמנתה סטוסור, השישית בעולם והפיינליסטית מלפני שנתיים.

אראני, שעד לניצחון שלה מול אנג'ליק קרבר (10) ברבע הגמר, הפסידה ב-28 מ-28 מפגשים עם שחקניות טופ 10, הפכה לראשונה שמגיעה לגמר גם ביחידות וגם בזוגות ברולאן גארוס מאז לא אחרת מאשר קים קלייסטרס ב-2003. אגב, אם האיטלקיה תזכה בשני התארים, היא תעשה משהו שלא נעשה על החימר בפאריס מאז מארי פירס ב-2000.

אראני הגיעה למשחק מול סטוסור כאנדרדוג מוחלט. לא זו בלבד שהיה מדובר בחצי גמר גרנד סלאם ראשון בקריירה שלה ועוד מול 15 אלף צופים, אלא שהיא גם פגשה טניסאית מנוסה מאוד עם יתרון משמעותי מאוד במאץ' אפ ביניהן. השתיים נפגשו חמש פעמים לפני חצי הגמר הזה, כשבכולן ניצחה סטוסור (כולל רומא השנה) ושמטה מערכה אחת בלבד.

בנוסף, האוסטרלית בת ה-28 נראתה כמישהי בעלת סגנון בעייתי מאוד בשביל האיטלקיה ולפני המשחק כל מה שדובר עליו הייתה ההתמודדות של אראני קטנת המימדים (1.64 מטר) עם הטופ ספין של סטוסור ועם ההגשות קיק שלה. גם הניצחון הקל של סטוסור בחצי הגמר על דומיניקה ציבולקובה הנמוכה (1.60 מ') והדברים שאמרה הסלובקית ("סטוסור משחקת כמו גבר") לא הוסיפו הרבה נקודות זכות לאראני לפני המשחק. היה ברור שסטוסור תגיע כדי להכות כמה שיותר טופ ספינים שיעברו את אראני ויקשו עליה להתמודד.

האוסטרלית אכן ניסתה לעשות את זה ומההתחלה הלכה על סרבים פחות חזקים, אבל עם הרבה קיק ולכן גם פתחה את המשחק עם שלושה אייסים במשחקון הראשון ויתרון 0:2 מהיר במיוחד. אלא שאראני התכוננה למשחק טוב יותר מציבולקובה ומהר מאוד קפצה באובססיביות מוצדקת על הכדורים של יריבתה לפני שהם מספיקים לתפוס תאוצה. בנוסף, אראני שיחקה רק על הבקהנד של סטוסור, חבטה בה היא מתקשה מאוד לייצר את הטופ ספין שהיא מייצרת בפורהנד ובכלל הרבה פחות טובה מהפורהנד האדיר שלה. ככל שהנקודות הלכו והתארכו, סטוסור איבדה מהסבלנות, ביצעה טעויות לא מחויבות (48 לעומת 21 של אראני) ואיבדה ריכוז שפגע בה אפילו מול ההגשות החלשות של האיטלקיה.

אראני, שידעה שעם הסרב השני שלה יהיה לה קשה מאוד להתמודד עם ההחזרות של סטוסור שברחה כל הזמן לפורהנד, הצליחה לדייק באחוזים חריגים בהגשה הראשונה (86 אחוזים ו-78 מ-91) ולא איפשרה לסטוסור לשלוט במשחק. האיטלקיה אמנם קטנה ולא פיזית כמו שאר טניסאיות הצמרת, אבל איזה גיוון יש במשחק שלה ואיזו חכמה. תמיד היא יודעת איך ומתי להיכנס לרשת ומציגה משחק רשת נהדר למרות המגבלות הפיזיות שלה. אראני, שהתחילה ללמוד טניס באקדמיה המפארת של ניק בולטרי בפלורידה ובגיל 16 עברה לספרד, עשתה היום היסטוריה ויכולה להמשיך לחלום בגדול. מה שבטוח הוא שבניגוד לסקיאבונה, היא כאן כדי להישאר לעוד שנים רבות.

רפאל נדאל - דויד פרר

כמובן שיהיה קצת מגוחך לומר שנדאל מגיע כפייבוריט ברור למפגש מול חברו ובן ארצו. השור ממאיורקה, בטח בכושרו הנוכחי, מגיע פייבוריט לכל מפגש על חימר מול כל יריב וכמובן שגם מול דויד פרר המצוין. נדאל ינסה למשוך את פרר יותר לכיוון החבטות הכבדות מאחור והטופ ספינים, מולם הספרדי בן ה-30 פחות אוהב לשחק, ולא יאפשר לו לקחת את הכדורים מוקדם כדי לשחק בצורה האגרסיבית וההתקפית שהוא כל כך אוהב.

בעיה נוספת שתהיה לפרר נוגעת כמובן למשחק הרשת. על אף היותו רק 1.75 מ', לאחרונה מפתח פרר חיבה לעלייה לכיוון הרשת. לא עלייה, יותר נכון סוג של התגנבות כזו. מול רפא זה עלול לעלות לו באיזו חבטת העברה או שתיים שיגמרו לו את הביטחון לעלות לשם שוב. יהיה מעניין לראות איך הוא יתמודד עם זה.

נראה שהיתרון היחיד של פרר על נדאל הוא דווקא סוג של יתרון מנטאלי. המדורג שישי בעולם עשה את שלו בטורניר מעל ומעבר כשהדיח את אנדי מארי ועלה לחצי גמר ראשון שלו ברולאן גארוס. מבחינת נדאל, הפסד בחצי הגמר הוא כמעט כמו הפסד בסיבוב ראשון. אבל מצד שני, אמרנו בעיה מנטאלית ונדאל באותו משפט? זה לא כל כך מתחבר בדרך כלל.

הימור: נדאל בארבע מערכות

רוג'ר פדרר - נובאק דג'וקוביץ'

בניגוד לחצי הגמר השני, כאן באמת שקשה לסמן פייבוריט מסוים. בסך הכל, שניהם לא מציגים את הטניס הכי טוב שלהם מתחילת הטורניר, אבל בעזרת המון אופי ו-ווינריות מצליחים לחזור מבורות עמוקים. נראה שדווקא אם קיים יתרון מסוים לאחד מהם, הוא של נובאק דג'וקוביץ', כיוון שהסרבי נראה בכושר גופני טוב מתמיד ויהיה מסוגל לחזור מכל מצב במשחק הזה. גם פדרר נראה מצוין מבחינה פיזית, אבל קשה מאוד לראות אותו חוזר מפיגור של שתי מערכות למשל, במשחק כזה ומול יריב כמו דג'וקוביץ'.

בסך הכל, צפוי משחק פיזי מאוד של תיזוזים וריצות, שיכול גם ללכת לחמש מערכות. ברור שפדרר ינסה לקצר מאוד את הנקודות ולא להיגרר עם נולה ל"חפירות" מהקו האחורי, שם אין לו הרבה סיכוי להתמודד עם הסרבי לאורך זמן. חבטות ההגשה של RF כמובן יהיו קריטיות על מנת לקצר נקודות ומשחקונים, אבל צריך לזכור שהמשטח צפוי להיות איטי מאוד והכדורים כבדים מאוד, מה שאמור לשחק לטובתו של דג'וקוביץ' ולהקשות על פדאקספרס מאוד בכל הנוגע להשגת ווינרים קלים וכפיית טעויות על נולה.

מנגד, דג'וקוביץ' מגיע למשחק כשהוא יודע שעליו לעכב את המשחקונים והנקודות כמה שיותר. המטרה של נולה תהיה לגרור את פדרר למשחקוני הגשה ארוכים, כיוון שפדרר מבצע הרבה שגיאות לא מחויבות בינתיים בטורניר ועלול לבצע אחת קריטית כזו גם במאני טיים. בנוסף, צריך לזכור את האמביציה המטורפת שהמדורג מספר אחת בעולם מגיע איתה כשהמטרה שלו היא להפוך לטניסאי הראשון מאז רוד לייבר ב-1969 שמחזיק בכל תארי הגרנד סלאם בעת ובעונה אחת. בשביל זה, הוא צריך לנצח "רק" עוד שני משחקים, כשבכל מקרה נראה שהתמודדות מולו תהיה מעט יותר קשה לנדאל מאשר מול פדרר.

הימור: דג'וקוביץ' בחמש מערכות

טניס בוואלה! ספורט