פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אצל האמריקאים, האולימפיאדה מתחילה בסוף החודש

        המבחנים האולימפיים האמריקאים באתלטיקה ובשחיה נחשבים לאכזריים במיוחד. ככה זה כשיש עומק והנציגים למשחקים נבחרים פחות מחודש לפני רגע האמת

        איצטדיון האתלטיקה "הייוורד פילד" שבעיר יוג'ין, אירח בשבת שעברה תחרות במסגרת ליגת היהלום. עם כל היוקרה שבדבר והשמות הגדולים שהיו שם, אלו לא גרמו לתושבי מדינת אורגון למלא את היציעים שיכולים להכיל יותר מ-20,000 צופים. עד כמה שזה נשמע מוזר, דווקא תחרויות המבחנים האמריקאים שייצאו לדרך ב-22 ליוני ויימשכו עד לתחילת יולי, צפויות למלא את היציעים בכל אחד מהימים שלהן.

        מי שירצה להגיע לאומהה שבנברסקה באותם תאריכים בדיוק, יצטרך לקחת בחשבון שכל חדרי המלון בעיר תפוסים כבר ממזמן. שם יתקיימו החל מה-25 ליוני המבחנים האולימפיים האמריקאים בשחיה, וזה אומר לא פחות מ-1,500 שחיינים, אלפי מלווים ועשרות אלפי צופים שיראו כמה מהשחיינים הטובים בהיסטוריה, כולל הטוב מכולם, נאבקים כמו טירונים שלושה שבועות לפני המשחקים האולימפיים רק כדי להיות שם. כל זה, בזמן שיריביהם ממדינות אחרות כבר מורידים עומסים לקראת התחרות החשובה מכולן.

        אלו הם המבחנים האמריקאים למשחקים האולימפיים בשני הענפים החשובים ביותר. מצד אחד האמריקאים יכולים להתגאות, כמו תמיד, בעומק הכי טוב בענפי הספורט האלו. מצד שני, העומק הזה יכול ליצור לא מעט בעיות בתקופה שהיא כל כך רגישה עבור הספורטאים הטובים בעולם.

        השחיינים האמריקאים ריאן לוכטה, מייקל פלפס (רויטרס)
        בזמן שהיריבים שלהם יורידו עומסים לקראת לונדון, הם יתחרו כמו מטורפים. מייקל פלפס וריאן לוכטה (צילום: רויטרס)

        ביום ראשון השבוע, השחיין הטוב בהיסטוריה מייקל פלפס סיים את ההכנה שלו למבחנים האולימפיים בנברסקה, כשהשתתף בתחרות באוסטין. כן, גם לשחיין שזכה ב-8 מדליות זהב בבייג'ינג 2008 אין הנחות, ובכל משחה שבו הוא ירצה להשתתף בלונדון 2012, הוא יצטרך לסיים בין שלושת הראשונים באומהה 2012. בניגוד לקמפיין לפני 4 שנים, שבו מייקל פלפס היה בשיאו מכל הבחינות, ידוע שכיום הוא קצת מעבר לאותו שיא, וזה אומר שבמבחנים הוא יצטרך להתאמץ. כמו שזה נראה היום, רק משחה ה-200 פרפר יכול להיות מניה בטוחה בשבילו, אלא אם כן יבחר להתחרות גם ב-400 מעורב אישי. פלפס הצהיר בעבר שלא יתחרה בלונדון ב-400 מעורב, ואחת הסיבות לכך היא גם העומס שנוצר מההשתתפות במשחה הזה במבחנים האמריקאים. את ה-400 מעורב הכל כך קשה שוחים כבר ביום הראשון, ועוד פעמיים. במצבו של פלפס, הוא יכול אמנם להבטיח את מקומו בין שלושת הראשונים במשחה הזה, אבל אז זה יעייף אותו לקראת המשך התחרות שנמשכת שבוע שלם. צריך לזכור שבמשחה כזה הוא גם יפגוש שחיינים כמו ריאן לוכטה, טיילר קלארי ופיטר ואנדרקיי, שכל אחד מהם יכול להיות שווה פודיום אולימפי. אין ספק שצריך הרבה מאמץ בשביל זה. פלפס והצוות המקצועי שלו שוברים את הראש וחושבים איך לסיים את המבחנים האמריקאים בצורה היעילה ביותר וללכת על כמה שיותר משחים בלונדון 2012, זו גם הסיבה שעד עכשיו לא ידוע במה פלפס מתכוון להתחרות במשחקים האולימפיים.

        אז למה לקיים את תחרויות המבחן במועד שהוא כל כך קרוב למשחקים האולימפיים? מבחינת האמריקאים, הם רוצים לנצל את העומק שלהם כדי לקבל בזמן נתון את הספורטאים שנמצאים בכושר הטוב ביותר לקראת המשחקים. אבל מבחינת הספורטאים עצמם, העובדה שאין מקום למעידות חד פעמיות היא מלחיצה במיוחד, ויותר מזה המועד. על המועד הזה אומרים שהוא נועד לשרת בעיקר את הספורטאים שלומדים במכללות ואת המכללות עצמם, שכן האמריקאים עדיין "חיים בתקופה" שהספורטאים היוצאים למשחקים האולימפיים הם סטודנטים לא מקצוענים, כשבפועל האחוז שלהם הולך ופוחת עם השנים.

        נטלי קות'לין, אחת השחייניות האמריקאיות הטובות בכל הזמנים שזכתה בשש מדליות במשחקי בייג'ינג 2008 התייחסה לאחרונה לשיטה האמריקאית ואמרה: "אני ממש שונאת את המועד שבו אנחנו מקיימים ותמיד קיימנו את המבחנים. בימינו יש הרבה יותר שחיינים מקצוענים שכבר סיימו תואר ראשון, ואפשר לקיים את התחרויות מוקדם יותר גם אם רוצים להיות שבעי רצון מהתוצאות. אני חושבת שכל זה עובד לרעת הנבחרת האמריקאית, כי זה מלחיץ אותנו, והעובדה שאנחנו לא יודעים במה נתחרה בקיץ לא ממש עוזרת. קשה מאוד להתאמן ככה".

        ראוי לציין כי בכל מה שקשור לשחיה, האמריקאים יכולים רק לקנא ביריביהם הגדולים ביותר, שכבר מזמן סגרו עניין בכל מה שקשור למשחקים האולימפיים. המבחנים האולימפיים של אימפריית השחיה אוסטרליה התקיימו כבר בינואר, האירופאים סגרו את הרשימות שלהם באליפות אירופה האחרונה בהונגריה, וגם הראש של האסייאתים נקי. רק האמריקאים מצויים בשיא הלחץ. אגב, זו בדיוק הסיבה שהתחרות בנברסקה כל כך מעניינת, שכרטיס לכל אחד מהימים שלה עולה בין 35 ל-80 דולר ליום ושכבר הקיץ ישנן ערים אחרות בארצות הברית, שמתמודדות על אירוח המבחנים האולימפיים ב-2016.

        אייקון וואלה! NEWS רקע שחור (מערכת וואלה! NEWS)

        באתלטיקה האמריקאית המצב לא פחות מסובך. אמנם יש לה פחות עומק מאשר לשחיה, ועדיין, המצב שנוצר כתוצאה מהפורמט של המבחנים, גורם לכמה מהאתלטים הבכירים בעולם להתכונן ללונדון בשונה מיריבים ממדינות אחרות. אליסון פליקס, אחת הספרינטריות הבכירות בעולם, יכולה להיות מועמדת למדליה אולימפית או לפחות לגמר בריצות ה-100, 200 ו-400 מטרים. מדובר בספרינטרית די נדירה. הבעיה של פליקס היא שהעומס בלוח הזמנים של המבחנים האמריקאים לא יוכל לאפשר לה להתחרות בכל שלוש הריצות. לפי התוצאות שלה, יש לה פחות סיכוי למדליה אולימפית בריצת ה-100 מטרים כך שנכון בשבילה לוותר על הריצה הזאת. מצד שני, אם היא תוותר על ה-100, היא לא תוכל להיות חלק מנבחרת השליחות שבה היא אמורה לשמש מרכיב חשוב ביותר. ומה יקרה אם היא תחליט להתחרות רק בריצות החזקות שלה ל-200 ו-400 מטרים ותמעד באחת מהן, או שפשוט תפסול? לא תהיה דרך חזרה, ובמקרה כזה היא יכולה לצאת קירחת מכמה כיוונים.

        נראה שהאתלטים האמריקאים צריכים להגיע במוכנות שיא למבחנים האולימפיים, ואת מה שיישאר להם לאחר מכן הם יצטרכו להשקיע במשחקים האולימפיים. זה נשמע מוזר, אבל זו המציאות. קחו לדוגמה את טייסון גיי, האיש המהיר השני בכל הזמנים אחרי יוסאין בולט בריצה ל-100 מטרים. בגלל סדרת פציעות קשות שעבר, שהתוצאה שלהן היא שהוא לא יוכל להרבות בתחרויות (כנראה לעולם), גיי מתכונן כמעט שנה שלמה רק למבחנים האמריקאים ביוג'ין. הוא מנסה לא לחשוב על המשחקים האולימפיים בלונדון, כי הוא יודע שגם מבחינת כל מי שצופה בו מהצד - קיים סיכוי סביר שהוא לא יסיים בין שלושת הראשונים בתחרות ה-100 מטרים ביוג'ין, ואז הוא לא יוכל להגיע למשחקים האולימפיים. אף אחד לא יודע להעריך עד כמה הסיכוי הזה גדול או קטן מכיוון שגיי לא התחרה לאחרונה, ובגלל זה מארגני המבחנים ביוג'ין יהיו כנראה מרוצים מקצב מכירת הכרטיסים, שמחירם נע בין 37 ל-77 דולר ליום. גיי עצמו אמר לקראת התחרות: "המבחנים קשים מאוד, כל המתחרים שם יכוונו אליי, יכוונו למקום במשחקים האולימפיים ולתהילה". על העובדה שהוא לא יתחרה בכלל לפני המבחנים האולימפיים אמר גיי: "זה בהחלט מפחיד, אבל אני אשתמש בכל הניסיון שצברתי לאורך השנים". המאמן שלו בוב בראומן הסביר: "יש לו יכולת מיוחדת להתאמן בעומס גבוה מאוד, כך שביחס לאתלטים אחרים הוא לא צריך הרבה תחרויות".

        לזכותו של גיי ייאמר שדווקא השנה, ובניגוד לקמפיינים קודמים, הרמה של הספרינטרים האמריקאים בריצת ה-100 מטרים נמצאת בירידה. בקמפיין הקודם, תוצאת הקריטריון להשתתפות במבחנים האמריקאים לבייג'ינג הייתה זמן מטורף של 10:07 שניות, ואם פחות מ-32 ספרינטרים היו מהירים מזה, השאר נכנסו באופן מדורג לפי התוצאות שלהם. אז התוצאות היו הרבה יותר טובות מהיום, כשחוץ מג'סטין גאטלין (9:87 שניות העונה) היה רק אמריקאי אחד נוסף שירד מגבול 10 השניות, ומדובר ברץ אלמוני יחסית בשם ראקים סאלים. מצד שני, מספיק ששלושה ספרינטרים יעקפו את טייסון גיי כדי שהוא לא יגיע ללונדון, וכשבשטח נמצאים ותיקים ומנוסים כמו גאטלין, וולטר דיקס ומייק רוג'רס - בהחלט אפשר לחשוש. ושוב, פסילה מוקדמת בזינוק לגמר או למוקדמות תסגור את הסיפור סופית, ואין דרך חזרה.

        האצן האמריקאי טייסון גיי (רויטרס)
        כמעט שנה שהוא מתכונן רק למבחנים האלה. טייסון גיי (צילום: רויטרס)

        שיטת המבחנים האכזרית מאפיינת בעיקר את האתלטיקה והשחיה של האמריקאים, אבל יש כמה מעצמות נוספות בענפים מסויימים, שגם שם שוברים את הראש בכל מה שקשור לשליחת נציגים למשחקים האולימפיים.

        מרתון:

        מעצמות הריצות למרחקים ארוכים, קניה ואתיופיה, אחראיות ל-43 מבין 50 רצי המרתון הטובים ביותר בשנת 2012. 27 מבין הרצים האלה הם קנייתים, והתאחדות האתלטיקה הקנייתית הייתה צריכה לבחור רק שלושה מתוכם, על סמך מרתון אחד או מקסימום שניים בהם התחרו השנה. נראה שבכל מה שקשור לבחירת המרתוניסטים בקניה ובאתיופיה, העסקנים עצמם צריכים להיות שותפים למדליה האולימפית, אם תגיע, מאחר והמשימה היא אחת הקשות שקיימות עבור אנשי מקצוע באתלטיקה בעולם. היות ומדובר במרתון ולא בתחרות שאפשר להשתתף בה מדי שבוע, לא "עושים תחרות" בין המתמודדים, אלא צוות של מומחים בוחר אותם לפי תוצאות, ניסיון, והישגים בתחרויות גדולות. כך מצאו את עצמם מחוץ ללונדון 2012 אתלטים בולטים כמו שיאן העולם במרתון פטריק מקאו מקניה והרץ האתיופי האגדי היילה גברסילאסי.

        ספרינטים:

        אם כבר הזכרנו את טייסון גיי, אי אפשר להתכחש לעבודה הקשה שצפוייה ליוסאין בולט באליפות ג'מייקה, שתתקיים גם היא בסוף יוני. גם כאן המתכונת היא ששלושת הראשונים מייצגים את המדינה בללונדון 2012. לגמר ה-100 מטרים יופיעו ככל הנראה פרט לבולט גם אלוף העולם יוהאן בלייק ושיאן העולם לשעבר אסאפה פאוול. השלושה יצטרכו להיזהר שלא למעוד מול ספרינטרים שכבר ירדו מ-10 שניות כמו ניקל אשמייד, מייקל פרייטר, לרון קלארק ונסטה קרטר. למעשה, גמר ה-100 מטרים באליפות ג'מייקה יורכב בעיקר מספרינטרים שרצים את המרחק בפחות מ-10 שניות, וכמובן שלבולט אסור יהיה לפסול. ובכל זאת, בעוד שהג'מייקנים יוכלו להרשות לעצמם "לעגל פינו" במקרי חירום, צריך לזכור שבארצות הברית אין דברים כאלה ועם כל הכבוד לרמה הכל כך גבוהה של הספרינטרים הג'מייקנים, נראה שהתחרות של טייסון גיי בארצות הברית תהיה מלחיצה יותר.

        אתלטיקה בוואלה! ספורט

        לונדון 2012 בוואלה! ספורט