פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הלילה שהכדורגל הצ'יליאני רוצה לשכוח

        סיפורו המרתק של המשחק בין ברזיל לצ'ילה במוקדמות מונדיאל 90': השוער והסכין בכפפה, האוהדת והאבוקה, הפיצוץ והעונשים

        בספטמבר 1989 כבר אפשר היה להבחין בטורניר הגביע העולמי באיטליה באופק. ספרד ויוגוסלביה הרשימו במוקדמות באירופה, קוסטה ריקה, אירלנד ואיחוד האמירויות עמדו להבטיח השתתפות ראשונה בטורניר היוקרתי, ובדרום אמריקה התקיימו מאבקים על שני כרטיסים ישירים לטורניר ואחד נוסף למפגש פלייאוף כפול עם ישראל, אותו קיבלה בסופו של דבר קולומביה.

        ברזיל וצ'ילה שובצו לבית מספר 3 ביחד עם ונצואלה ששימשה אז כשק החבטות של דרום אמריקה, ונפגשו למשחק האחרון של הבית בריו דה ז'ניירו. הסלסאו ידעו שתיקו יספיק להם בשביל לעלות לגביע העולמי ו-141 אלף צופים נדחסו באצטדיון מרקאנה וראו את קארקה כובש בדקה ה-49 ומעלה את הנבחרת המקומית ל-0:1 מבטיח.

        בדקה ה-70 עשרות אלפי הברזילאים ביציעים החלו לחגוג עלייה לעוד גביע עולמי ואבוקה שהוברחה לאצטדיון, נחתה ברחבה הצ'יליאנית. הדקות הבאות הפכו לכאוס. השוער האורח, רוברטו רוחאס, שכב על כר הדשא בסמוך לאבוקה הדולקת, חבריו לנבחרת דהרו לכיוונו במהירות, השחקנים הברזילאים נותרו המומים ואנשי צוות של הלה רוחה מיהרו לעבר השוער והקיפו אותו. אחרי דקות ארוכות הוא פונה על ידיהם אל מחוץ למגרש כשפניו מכוסות דם.

        הקפטן הצ'יליאני, פרננדו אסטנגו הורה לחבריו לרדת מהמגרש ואחרי כ-20 דקות של תוהו ובוהו על כר הדשא, השופט הארגנטינאי, חואן קרלוס לוסטאו, שרק לסיום. ברזיל היא הנבחרת היחידה בעולם ששיחקה בכל גביעי העולם, אבל באותם רגעים של חוסר ודאות במרקאנה, רבים החלו להבין שהמאזן המושלם עתיד להישבר ושהחלום עומד להפוך לסיוט.

        הפיצוץ המפורסם במרקאנה: צפו בכאוס

        ברזיל לצ'ילה מעולם לא היו היריבות המושבעות האחת של השנייה ומעולם לא שררה ביניהן שנאה יוקדת. אבל באותו קמפיין מוקדמות מונדיאל 1990, היו שם אש ותמרות עשן. במשחק הראשון ביניהן בסנטיאגו, ראול אורמניו הצ'יליאני ביצע עבירה מכוערת על המגן השמאלי בראנקו כבר בדקות הפתיחה, גרם להחלפתו וראה כרטיס צהוב בלבד. בזמן שחברו לנבחרת נאנק מכאבים על הדשא ומטופל על ידי הצוות הרפואי, רומאריו פגע באורמניו ללא כדור והורחק. מאוחר יותר הצ'יליאני השתולל בעקבות תקרית אחרת וראה כרטיס אדום בעצמו.

        בהמשך ברזיל עלתה ל-0:1, אבל בדקה ה-81 השופט הקולומביאני, דיאס פלאסיו, פסק על בעיטה בלתי ישירה לזכות צ'ילה בתוך הרחבה ולפני שמישהו הספיק לעכל את השריקה, שניים משחקני צ'ילה מיהרו לחדש את המשחק ואיבו בסאיי הנפלא בדרך כלל, השווה. אם לא די בכעס על השופט שאישר את השער ו/או חוסר הספורטיביות של הצ'יליאנים, אחרי המשחק סיפרו במחנה הברזילאי על יחס מחפיר ואיומים מצד כוחות הביטחון הצ'יליאנים באצטדיון.

        פחות מחודשיים לאחר מכן הגיע תורה של ברזיל לארח את צ'ילה למשחק על כל הקופה, אותו משחק שפוצץ בדקה ה-70. בשבועיים שקדמו להתמודדות במרקאנה, הסלסאו הביסו את ונצואלה 0:6 ואילו הצ'יליאנים דילגו מולה עם 0:5. שתיהן נראו בכושר טוב ובחסות גודל המעמד ותחת זכר המשחק החם בסנטיאגו, כלי התקשורת בשתי המדינות דאגו לצייר את המשחק כמלחמה של להיות או לחדול. וזו אכן הייתה מלחמה.

        כך התחיל הבלאגן: צפו במלחמה בסנטיאגו

        24 דקות בתוך המחצית השנייה של המשחק המכריע במרקאנה, נחתה אותה אבוקה מפורסמת ברחבה של השוער רוברטו רוחאס, "הקונדור". הצ'יליאני נשכב על כר הדשא והחל לדמם מאזור הגבה, אבל בשעות הבאות, כשרשתות הטלוויזיה לא הפסיקו לשדר את הרגע הדרמטי, הצופים נותרו תמימי דעים: לא ייתכן שהאבוקה פגעה ברוחאס.

        חקירה מהירה ומאומצת של פיפ"א גילתה אחרי מספר ימים: רוחאס תחב לאחת מהכפפות שלו סכין גילוח קטן מתוך כוונה לפוצץ את המשחק במידה שצ'ילה תהיה בפיגור והסיכוי שלה להעפיל למונדיאל יילך ויפחת. על פי העדות שלו, השוער היה זה שהגה את המעשה, אבל בדיעבד התברר שמאמן הנבחרת, אורלנדו אראבנה, העביר לרופא הנבחרת, דניאל רודריגס, הוראות במכשיר הקשר להאריך בו את הטיפול ובכל מקרה להשאיר אותו שכוב על הדשא כמה שיותר זמן.

        עד מהרה כל עולם הכדורגל הכיר את רוברטו רוחאס הנבל, ושנא גם את המאמן אראבנה והקפטן אסטנגו, שסומנו כרמאים שטינפו את ידיהם כדי שצ'ילה תזכה בניצחון טכני. החלוץ הצ'יליאני, פטריסיו יאנייס, הפך בעצמו לשנוא נפשם של אוהדי הכדורגל הברזילאים אחרי שבמהלך הדקות הארוכות בהן רוחאס שכב על הדשא אחרי שפצע את עצמו, הוא נעמד מול היציע ומשך באשכיו – התנועה המגונה הכי מפורסמת בתולדות הכדורגל הצ'יליאני. אגב, מאז אותו משחק, תנועת משיכה מתריסה באזור המפשעה נקראת בצ'ילה "פאטו יאנייס".

        מהצד השני של המתרס, אותו משחק בריו דה ז'ניירו, "מרקנאסו דה סלקסיון צ'ילנה" כפי שהוא מכונה בצ'ילה, הוליד גיבורה אחרת: רוזנרי דה מלו בת ה-24 באותו זמן, שהייתה זו שהשליכה את האבוקה לכר הדשא והפכה עד מהרה לידוענית. חודשיים לאחר מכן היא קיבלה 40 אלף דולר אחרי שהצטלמה לגרסה הברזילאית של פלייבוי ובשבועות הבאים התארחה בתכניות טלוויזיה, התראיינה בלי סוף והשתתפה בפרסומות, עד שנעלמה. בתחילת יוני 2011, אחרי יותר משני עשורים של חזרה לאנונימיות, רוזנרי מתה בגיל 45 כתוצאה מארוע מוחי. כלי תקשורת רבים בדרום אמריקה דיווחו על מותה והוכיחו שהם זוכרים אותה היטב.

        נשיא פיפ"א לשעבר, ז'ואאו הבלאנש (GettyImages , Joao Havelange)
        דאג שהצי'ליאנים יקבלו עונש מהדהד. נשיא פיפ"א באותה תקופה, ז'ואאו הבלאנש הברזילאי (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        אחרי היוודע מסקנות החקירה והגילוי שרוברטו רוחאס עלה למגרש עם סכין גילוח בכפפה ופצע את עצמו, התקשורת הברזילאית דרשה עריפת ראשים ויצרה נחשול אדיר שבלי צל של ספק השפיע על נשיא פיפ"א, ז'ואאו הבלאנש – ברזילאי למי שלא ידע.

        צ'ילה שילמה ביוקר על הפעולות של שחקניה ואנשיה באותו ערב עגום במרקאנה. ההפסד הטכני 2:0 לברזיל היה צפוי וטבעי, אבל אף אחד לא ציפה להרחקה מהשתתפות במוקדמות מונדיאל 1994, עונש כבד שספק אם היה ניתן לנבחרת גדולה יותר.

        רוברטו רוחאס, אז בן 32 ושחקנה של סאו פאולו הברזילאית, הורחק לכל החיים והפך לאדם שנוא בצ'ילה. "עשיתי לעצמי חתך קטן בפנים, אבל חתכתי לעצמי את הכבוד העצמי", הוא הכה על חטא במלאת עשור לסקנדל. בנוסף, יו"ר ההתאחדות סרחיו סטופל נבעט מכסאו והקפטן פרננדו אסטנגו, המאמן אורלנדו אראבנה והרופא דניאל רודריגס, הושעו לחמש שנים.

        כל האשמים סיימו לרצות את עונשיהם מזמן – רוחאס אפילו קיבל מפיפ"א חנינה ב-2001 והשתלב בצוות האימון של סאו פאולו הברזילאית – אבל בדרום אמריקה עדיין זוכרים לכדורגל הצ'יליאני את אותה שערורייה ב-3 בספטמבר 1989 והזכרון הזה הוא העונש הגדול מכולם.

        סיפורו הנפלא של קרלוס קאסלי, מגדולי כדורגלני צ'ילה בכל הזמנים