עדיין רחוקים מהמטרה

משחקו השני של אלי גוטמן כמאמן נבחרת ישראל הסתיים הערב (שבת) בהפסד 2:1 לצ'כיה, במשחק די בינוני של שתי הנבחרות, עם יתרון קל לצ'כים שניצלו את ההזדמנויות שלהם. נכון שהאווירה המנומנמת במגרש במחנה האימונים באוסטריה פגעה ביכולת של השחקנים, אבל אין ספק שלגוטמן יש עוד הרבה עבודה, ולא רק בגלל השער שהנבחרת ספגה בדקה ה-90. לפני שנתקרב באמת למאבקים הקשים במוקדמות המונדיאל, צריך לשפר כמה שיותר מהר את הנקודות החלשות ולהגיע מוכנים למאני טיים.

היציאה של הנבחרת קדימה מהחלק האחורי הייתה איטית מאוד ולא מפתיעה, מכיוון שהמרחקים בין ההגנה להתקפה היו גדולים מדי. שכטר ודמארי התקשו לבדם מול העוצמה הפיזית שעמדה מולם, ולכן הנבחרת כמעט לא הגיעה להזדמנויות. במחצית השנייה הכניס גוטמן את רפאלוב, שהר וחמד, אבל גם הם התקשו כיוון שלא קיבלו עזרה מהחלק האחורי.

בהגנה הנבחרת הלכה יותר מדי אחורה, אולי בגלל חוסר הניסיון של החוליה האחורית, אפשרה לצ'כיה להגיע למצב בעיטה כמעט בכל התקפה והקשתה על היציאה להתקפות נגד. טל בן חיים אומנם רחוק משיאו, אבל הוא עדיין דמות חשובה בקמפיין הזה, גם לצד הצעירים שגוטמן מנסה לשלב. אין ספק שהנוכחות שלו תורמת, ואני עדיין לא הייתי מבטל אותו לקראת המאבקים הקרובים.

למרות זאת, ראינו שלנבחרת הזו יש כוח. היתרון שלה נמצא בחלק ההתקפי, שם יש מספיק שחקנים טובים ומוכשרים שיכולים לתרום. האתגר של גוטמן יהיה למצוא את האיזון במרכז השדה שיאפשר לאותם שחקנים לבוא לידי ביטוי, ולמצוא פתרונות התקפיים גם מהאגפים. בניון ומליקסון היו חסרים מאוד למעלה היום, וברור שככל שהם ישחקו קרוב יותר לרחבת היריב הם יוכלו לסכן יותר את השער.

ועדיין, מליקסון הראה שיש לו מה לתרום. קשר ויסלה קרקוב עבר דרך ארוכה והגיע למעמדו הנוכחי דרך הצלחה באירופה, ואני מתאר לעצמי שגוטמן מאמין ביכולות שלו. זה משחק שני ברציפות שהוא פותח, ואין לי ספק שככל שהוא ישחק יותר במדים הלאומיים הנבחרת תוכל ליהנות יותר מכישוריו. התקופה שלו בפולין חישלה אותו ועכשיו השאלה העיקרית היא האם הוא יוכל לקבל על עצמו את תפקיד המנהיג.

ישראל ספגה בתוספת הזמן והפסידה 2:1 לצ'כיה

גוטמן מצא נקודות חיוביות: "נמשיך בדרך שלנו"