פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        החומר שממנו עשויים אלופים

        איך הצליח שחר צוברי להתגבר על מלחמה תקשורתית לא נעימה, תחרויות בתנאים קשים ויריב שהיה עם רגל וחצי בלונדון?

        1. התנאים. אפשר להתווכח עם השיטה שקבעה מי יהיה הגולש הישראלי במשחקים האולימפיים בלונדון. אחרי הכל, רק בישראל "משכו" את ההכרעה עד לרגע האחרון ואפשרו לתחרות קטנה יחסית להכריע מי ייצג אותנו בענף האולימפי מספר 1 שלנו. מצד שני צריך לזכור משהו חשוב. דווקא תחרויות קטנות מהסוג הזה כמו של גביע העולם בהולנד, יכולות להמחיש את מה שיכול לקרות בתחרות גלשני רוח במתכונת האולימפית. אם זה ברמת האתר שמבחינת תנאי מזג האוויר שלו אמור להיות דומה, ואם זה ברמת המבנה של התחרות, שזה אומר קבוצה אחת מצומצמת של גולשים שמתחרים אחד בשני מהיום הראשון, במקום שניים או שלושה בתים עם יותר ממאה גולשים כמו באליפויות העולם. נכון שלא היו שם גולשים מהצמרת העולמית ונכון שהרוחות החלשות להפליא באתר השייט במדמבליק שיחקו לטובתו של צוברי, אבל צריך לזכור שבשלוש התחרויות הקודמות תנאי מזג האוויר בגדו בו. זה קרה תחילה באליפות אירופה בבולגריה, שם הוא ציפה לתנאים נוחים וקיבל קצת מזה וקצת מהרוחות החזקות יותר. זה נמשך באליפויות העולם באוסטרליה ובספרד, שם נשבו רוחות חזקות מאוד לאורך כל הימים. החישוב של אנשי איגוד השייט כשהם קבעו את ארבע התחרויות בהן צוברי ומשיח יתחרו על הכרטיס היה ששתי תחרויות יהיו ברוחות חזקות ושתיים ברוחות חלשות. בפועל, שני תחרויות היו ברוחות חזקות מאוד, אחת ברוחות בינוניות ועוד אחת ברוחות חלשות. אי אפשר להגיד שלשחר צוברי היה יתרון בקמפיין הזה.

        2. ההתנהלות. כבר יצא לי לראות לא מעט ספורטאים לפני ואחרי הישגים גדולים, ואני חייב לציין ששחר צוברי הוא אחד מאלה שיותר הדהימו אותי בשלבים מסויימים בקריירה שלהם. כשהוא ירד למקום הרביעי במשחקים האולימפיים בבייג'ינג והיה יותר רחוק מאשר קרוב למדליה, עמדתי לידו. הוא שידר קור רוח אופטימי ואמר שיהיה בסדר. גם בקמפיין הנוכחי, אחרי שהוא נדחק לפינה, הוא אמר שיהיה בסדר. הוא לא שיחק אותה, הוא באמת האמין בזה וכנראה שהוא הצליח להפנים ולשכנע אותו שזה באמת "רק ספורט". האמת היא שרוב הספורטאים לא מצליחים לחיות עם העובדה הזאת, וזה כנראה מה שמכשיל אותם בחלק מהמקרים. ברגעים מסויימים היה נדמה שה"יהיה בסדר" בשביל שחר צוברי זה לגמור את הקמפיין אחרי שהוא ייתן פייט לנמרוד משיח ולהתחיל לחשוב על ריו 2016. כנראה שרק שחר צוברי עצמו "זרם, עם ה"יהיה בסדר" שלו עד ללונדון 2012. קור הרוח שלו פשוט מדהים, וכל זה גם התבטא בהתנהלות מופתית בתחרות במדמבליק לאורך השבוע. אנשי שייט מספרים שנראו שם מהלכים טקטיים גאוניים, שמאפיינים רק את הטובים ביותר מבין אנשי הים שיכולים להתנהל תחת כל סוג של לחץ.

        3. מה יהיה? אחרי כל מה שקרה כאן, ואחרי כל המחמאות - חשוב להבהיר. כשחושבים על לונדון 2012, ובוחנים את תנאי האתר האולימפי ואת המתחרים שיהיו שם - שחר צוברי אינו מועמד למדליה אולימפית, לא על הנייר. מצד שני, הוא הזכיר לנו השבוע שני נתונים חשובים: 1. בשייט, אי אפשר לקבוע מראש מה יהיו תנאי הרוח בשום מקום בעולם, וכשהרוחות הן חלשות, כנראה שאף אחד בעולם לא יכול לנצח את צוברי. 2. שחר צוברי מצטיין בעיקר כש"דוחקים אותו לפינה". אם יתנו לו את השקט שלו, ויפנימו שהוא יכול גם להיכשל, ויורידו את מפלס הציפיות, יקרו לו רק דברים טובים. זו אחת הסיבות שחשוב לנו להדגיש - שחר צוברי הוא לא מועמד למדליה בלונדון 2012.

        שחר צוברי השלים מהפך מדהים בקרב מול משיח ויהיה בלונדון 2012

        יהודה מעיין: "נמרוד משיח הפסיד יותר ממה שצוברי ניצח"

        לונדון 2012 בוואלה! ספורט