המאמנים הכי מסקרנים ביורו

את האירועים בתחום חצי גמר יורו 2000 לא שוכחים בקלות. אחרי שהשופט האוסטרי גונטר בנקו שרק לפנדל לזכות צרפת לקראת סיום ההארכה, על נגיעת היד של אבל שאבייר ברחבה, התנפלו עליו כמעט כל הפורטוגלים במחאות אלימות וקולניות. הקשר האחורי פאולו בנטו היה אחד מהם, ובשלב מסוים הוא אף ניסה למנוע באופן פיזי מבנקו לשלוף כרטיס אדום לעברו של נונו גומש. נכון לעכשיו, זה הזיכרון האחרון שלו מאליפויות אירופה.

בנטו חוזר כעבור 12 שנה כמאמן צעיר וחסר ניסיון שעומד בראשה של נבחרת עמוסת אגו. לא קל לשבת על הספסל של פורטוגל כאשר כריסטיאנו רונאלדו מתרוצץ על הדשא. את ההצלחות הרי תמיד יזקפו לזכות של כוכב ריאל מדריד, ובמקרה של הפסד הוא כבר ישלח את העיתונאים למאמן. בתום ההדחה בשמינית גמר מונדיאל 2010, כאשר ניגשו אנשי התקשורת לרונאלדו וביקשו הסברים, הוא אמר בקצרה: "תשאלו את קרלוש קיירוש".

יש שיגידו כי בנטו מונה לתפקיד בעיקר בזכות קשריו ההדוקים עם הכוכב הגדול של הנבחרת. השניים שיתפו פעולה על הדשא בעונתו היחידה של רונאלדו בקבוצה הבוגרת של ספורטינג ליסבון, לפני המעבר למנצ'סטר יונייטד בקיץ 2003, ובנטו לקח את הנער תחת חסותו. הידידות אכן כנה והדדית, אך צריך להדגיש שגם קיירוש קיבל את התפקיד בפעם השנייה בחייו כדי לטפל ברונאלדו, אותו הדריך כעוזרו של אלכס פרגוסון באולד טראפורד. אחת התקריות הזכורות במתקן האימונים במנצ'סטר התרחשה כאשר רוד ואן ניסטלרוי שלח את הפורטוגלי לקיירוש באומרו: "לך תבכה לאבא שלך". כל זה ממש לא עזר לו בדרום אפריקה, כאשר החלוץ העדיף למתוח עליו ביקורת פומבית.

המשימה של בנטו קשה מנשוא. הוא צריך לא רק לצלוח את בית המוות עם גרמניה והולנד, אלא גם לעשות זאת בסטייל, בערך כמו ה-2:6 על בוסניה בפלייאוף במשחקו הרשמי האחרון. התקשורת מחכה לו בפינה אחרי המשברים הקשים שעברו על הסגל שלו בשנתיים האחרונות. ריקארדו קרבאליו פרש מהנבחרת לפני כשנה במחאה על היחס המזלזל של בנטו כלפיו. בהתחשב במצבו הבריאותי הנוכחי של בלם ריאל מדריד הדבר לא ממש רלוונטי כרגע, אך חסרונו של ז'וזה בוסינגווה, אשר הכריז כי לא ישחק עוד במדים הלאומיים כל עוד בנטו שומר על תפקידו, מהווה מכה קשה הרבה יותר.

דיק אדבוקאט ידע היטב לאיזו סיטואציה הוא נכנס, כאשר הסכים לנטוש את התפקיד הכפול בנבחרת בלגיה ובאלקמאר ההולנדית לטובת ההרפתקה במוסקבה. חוס הידינק אמנם כשל בהעפלה למונדיאל, אבל ההישג שלו ביורו 2008 הציב רף גבוה מאוד עבור יורשו. אדבוקאט, מתוסכל מכך שהיה תמיד בצלו של הקוסם מבחינת תקשורתית, רוצה לפחות לשחזר את ההעפלה לחצי הגמר מלפני ארבע שנים, וזו משימה קשה במיוחד.

הגרלת שלב הבתים החלומית גורמת לכך שהרוסים הופכים למועמדים לדלג לרבע הגמר, וזה לא טריוויאלי עבור נבחרת עם מסורת של לוזריות שמתקשה מאוד עם תווית הפייבוריטית. אם יעמדו בציפיות, ייתכן מאוד כי בפתיחת שלב הנוק אאוט תחכה לאדבוקאט הנבחרת הכתומה ממולדתו, בדיוק כמו אצל הידינק ביורו 2008. את הניצחון ההוא על החבורה של מרקו ואן באסטן, 1:3 בהארכה עם הצגה אלוהית של אנדריי ארשבין, יזכרו ברוסיה לנצח כאחד המשחקים הטובים בתולדותיה. השחזור יפנה את כל הזרקורים לעברו של אדבוקאט, עבורו זו הזדמנות אחרונה להותיר רושם אמיתי בטורניר גדול. עד עתה הוא סבל בעיקר מחוסר מזל.

האיש שצמח כעוזרו של רינוס מיכלס, קיבל לידיו את הנבחרת לקראת מונדיאל 94, בו הציגו ההולנדים יכולת טובה, אך נכנעו לברזיל ברבע הגמר וטענו כי שני השערים הראשונים של סלסאו הובקעו מנבדל. גם ביורו 2004 הדריך אדבוקאט את הכתומים, והטורניר זכור בהולנד לא בזכות ההעפלה לחצי הגמר, אלא בעיקר בגלל החילוף המושמץ של אריאן רובן במשחק מול צ'כיה בשלב הבתים. ההולנדים הובילו 1:2 כאשר הקשר האחורי הקשוח פאול בוספלט נשלח למגרש במקום הקיצוני שהיה המצטיין במגרש, וזה נגמר 2:3 לצ'כים במשחק האיכותי ביותר של הקיץ. כעבור שנתיים חזר דיק לבמה הגדולה עם דרום קוריאה, השיג ניצחון בכורה בגביע העולם על חשבון טוגו (טוב, זו לא ממש חוכמה), וסחט תיקו מוצדק מול צרפת, אבל הפסיד במשחק הקריטי בסיום שלב הבתים מול שווייץ. לפני חודש הוא כבר הודיע להתאחדות הרוסית על עזיבתו בתום אליפות אירופה וסגר באיינדהובן. בינתיים הוא סופג ביקורת בתקשורת על כך שלא הצעיר מספיק את הסגל, כשהוא מסתמך על השלד של זניט, אותו זכה באליפות ב-2007 ובגביע אופ"א ב-2008.

המקרה של צ'זארה פראנדלי על הספסל האיטלקי בהחלט יוצא דופן. כל המאמנים הקודמים של סקואדרה אזורה נכתשו עד דק בתקשורת שלא הפסיקה לבקר אותם. אריגו סאקי, דינו זוף, מרצ'לו ליפי ואחרים, שלא לדבר על רוברטו דונאדוני שכלל לא התאים לתפקיד, אכלו הרבה מאוד מרור. אפילו בקדנציה השנייה שלו לא רווה ליפי נחת, כשהציבור הריח פיאסקו בדרום אפריקה עם הסגל המזדקן שלו, וקיבל השפלה קולוסאלית גם במונחי הציפיות המוקדמות הנמוכות.

והנה מגיע לנבחרת בוס חסר ניסיון ברמות הגבוהות, מקבל גיבוי מוחלט מצד ההתאחדות, ולרוב אפילו שקט תעשייתי מהפרשנים. פראנדלי בן ה-54 מעולם לא זכה בתואר כמאמן. את הג'וב הגדול ביותר שלו ברומא הוא נאלץ לעזוב עוד לפני שהתחיל כדי לטפל באשתו החולה. במשך חמש שנים הוא עבד בהצלחה מעורבת בפיורנטינה, ומינויו לפני שנתיים התקבל בהפתעה מסוימת. הסגנון במוקדמות לא תמיד השביע רצון, התלכיד לא תמיד עבד, אבל איכשהו הצליח פראנדלי למנוע משחקניו אש צולבת בעיתונות. הוא הנהיג קוד אתי חדש, העניש שחקנים שלא עמדו בו, אך בסופו של דבר נהג בחניכיו בסלחנות.

פראנדלי בחר בדרך הפוכה מליפי. הוא הלך עד הקצה עם הצערת הסגל, העניק הזדמנות לצעירים רבים, ונתן במה לכוכבים הבעייתיים עליהם לא רצה קודמו בתפקיד לסמוך. מריו באלוטלי ואנטוניו קסאנו לא נסעו למונדיאל למרות שהיו אז בכושר לא רע. הפעם הם נכללו בסגל, על אף שבאלוטלי סבל מעונה מזעזעת מבחינת משמעת במנצ'סטר סיטי, וקסאנו התאושש רק לאחרונה מאירוע לב. השניים אמורים להיות אסירי תודה למאמן על הצ'אנס, אבל איש לא יכול לחזות את התנהגותם. איש גם לא יודע כיצד יתחברו כל חלקי הפאזל ברגע האמת. לפני שבוע הבטיח המאמן טוטאל פוטבול התקפי, וגם זו הצהרה יומרנית ומסוכנת.

בניגוד לעבר, לא הציב נשיא ההתאחדות ג'אנקרלו אבטה יעד כלשהו למאמן. "אנחנו בטוחים כעת עוד יותר בבחירתנו. נשמח לתוצאה טובה ביורו, אבל זה לא העיקר – אנחנו חפצים בהמשכיות", אמר לא מכבר. אז משרתו של פראנדלי לא נמצאת לכאורה בסכנה, אבל בתקשורת בכל זאת מחכים לו בפינה, כפי שלמד על בשרו אחרי שהפסיד לארצות הברית במשחק ידידות. במשך שנתיים אגרו העיתונאים את הארס שלהם, אשר בימים בתיקונם יוצא במנות מכובדות על בסיס שבועי. פראנדלי ממש לא היה רוצה לקבל את כל מלאי בבת אחת.

אלה ימים שמחים מאוד עבור לורן בלאן. מונפלייה, קבוצת נעוריו האהובה, זכתה באליפות סנסציונית ראשונה בתולדותיה. את הנבחרת הוא הצליח לשקם באורח מופלא מנקודת השפל העמוקה ביותר בתולדותיה במונדיאל 2010. אחרי ריימון דומנק, קיבלו הצרפתים מאמן שכולם יודעים להעריך – הן השחקנים והן התקשורת. לא לחינם קראו לו "הנשיא" עוד בימיו כשחקן. התוצאות אפילו עלו על הציפיות – ניצחונות על ברזיל, אנגליה, ובמיוחד גרמניה במשחקי הידידות הציתו את הדמיון הפכו את נבחרת הטריקולור לסוס השחור של יורו 2012.

יש רק בעיה אחת קטנה. בלאן היה בטוח שההתאחדות תפעל להארכת חוזהו לפני הטורניר, אבל הנשיא נואלה לה גרה העדיף להמתין עם המסקנות לסיום אליפות אירופה, וכעת גם המאמן לא מרגיש מחויבות כלשהי. בהזדמנויות רבות הצהיר בלאן לאחרונה על כך שהוא פנוי להצעות, וישמח לאתגר במועדון פאר. אחרי ארבע שנים בבורדו שכללו אליפות אחת והופעה מכובדת בליגת האלופות, הוא חושק באתגר משמעותי הרבה יותר. יש שרואים בו אחד המועמדים המובילים לרשת בבוא היום את אלכס פרגוסון במנצ'סטר יונייטד, ופרגי עצמו שיבח מאוד את חניכו לשעבר. שמו נזרק לאוויר גם כיורש אפשרי לפפ גווארדיולה, אם כי נכון לעכשיו זה כבר לא אקטואלי. גם צ'לסי עמדה על הפרק, למרות שכעת האופציה הזו הולכת ונסגרת. מה נשאר פתוח? את זה גם בלאן לא ממש יודע כרגע.

כך או כך, במהלך יורו 2012 יהיה בלאן בחלון הראווה, יותר מכל מאמן אחר בטורניר. ספקולציות לגבי עתידו יופיעו בתקשורת, כאשר הן ניצחונות והן הפסדים עשויים לשמש דלק לשמועות. ייתכן ובלאן עצמו יקדיש זמן למציאת תעסוקה לעונה הבאה, וזה דבר שעשוי לפגוע בנבחרתו, כפי שמלמד נסיון העבר של פליפה סקולארי שנסע לסעוד ולסגור חוזה עם רומן אברמוביץ' עוד לפני שפורטוגל סיימה את דרכה ביורו 2008. אם זה אכן יקרה, תצטרך ההתאחדות לשאת בחלק נכבד מהאשמה.

זקן המאמנים ביורו 2012, ג'ובאני טרפאטוני ממש לא זכה לטיפול הוגן מצד התקשורת האירית במהלך המוקדמות. המאמן האיטלקי הואשם בשמרנות יתר, בסגנות הגנתי מדי, בבחירות סגל לקויות, בביצוע חילופים כושלים, ובכל עוול אפשרי. קשה להגיד שהביקורת אינה מוצדקת בבסיסה, אבל אירלנד מעולם לא הייתה ידועה כנבחרת מלהיבה וטכנית במיוחד. רוח הקרב השתפר רבות בהדרכתו של טרפאטוני מאז מונה ב-2008, והיחידה המגובשת שרדה בית לא פשוט במוקדמות, לפני שהתמזל מזלה להגריל את אסטוניה בפלייאוף. זה איפשר לטרפאטוני והצוות שלו, שכולל בין היתר את עוזרו מרקו טארדלי, להאריך את החוזה בשנתיים. פרשנים מסוגם של דניאל מקדונל, אשר פרסם רשימת מועמדים לרשת את האיטלקי יום אחרי שאושפז עם אירוע לב, ייאלצו לחכות להדחתו עוד קצת.

הגרלת הטורניר עצמו הייתה מוצלחת פחות עבור המאסטרו הוותיק. טרפאטוני ממש לא רצה לפגוש את נבחרת מולדתו, אך קיבל את איטליה, ולא סתם – הוא יפגוש את צ'זארה פראנדלי במחזור האחרון בשלב הבתים שעשוי להיות גורלי ביותר. קיימת אפשרות סבירה שסיכויי האירים ייאזלו עוד לפני ההתמודדות מול סקואדרה אזורה, ואז יוכל טרפאטוני לגזול את ההעפלה מנבחרת מולדתו או לעזור לה. הספקולציות בתקשורת יהיו במקרה כזה מעניינות למדי. יש לזכור כי ביורו 2004 היה "טראפ" במצב הפוך, כאשר דנמרק ושבדיה סיימו בתיקו 2:2 במחזור האחרון של שלב הבתים והבטיחו בצוותא את עלייתן, על חשבון איטליה שניצחה את בולגריה לשווא. היה זה משחקו האחרון של טרפאטוני בקדנציה עצובה ולא צודקת שזכורה גם בגלל שערוריית השיפוט מול דרום קוריאה בשמינית גמר מונדיאל 2002. ייתכן שהפעם יהיה זה הטורניר הבינלאומי האחרון של טרפאטוני. הוא נחוש לסיים אותו בטעם טוב, וכעת נותר לראות אם זה כלל אפשרי במצב בו יעמוד ב-18 ביוני.