מאמן העונה האמיתי?

מוזר לערער על היותו של אנטוניו קונטה מאמן העונה באיטליה, ולרבים זה יישמע מטורף, אבל עובדה היא שיש לו מתחרה ראוי מאוד. חזרתה של יובנטוס לפסגה חשובה מכל הבחינות, ובכל זאת היתה באיטליה תופעה מרתקת וחיונית אפילו יותר. פסקארה של זדנק זמאן עלתה לליגה הראשונה, ולא היה העונה דבר מרגש יותר בכדורגל העולמי כולו מאשר שובו של המאמן הצ'כי למרכז הבמה. 89 שערים כבשה פסקארה ב-41 משחקים, יותר מכל קבוצה אחרת אי פעם בליגת המשנה. אפילו יובנטוס שהורדה על שלל כוכביה, עם אלסנדרו דל-פיירו, דויד טרזגה ופאבל נדבד בהרכב בעונת 2006/07, הסתפקה ב-83 שערים "בלבד" בסרייה B.

זמאן בן ה-65 הוא הרומנטיקן המובהק עלי אדמות, חסיד בלתי מתפשר של גישת "אתם תבקיעו כמה שתוכלו, ואנחנו כמה שצריך". הוא לא פחות מטלה סנטאנה האירופי, וההצלחה המסחררת של פסקארה שלו לא יכולה להשאיר אף אחד אדיש. הציטוט אותו החליט זמאן לשים בכותרת אתרו הרשמי קובע: "הכדורגל כה פופולארי כי בכל מקום על הגלובוס ילדים נהנים לבעוט בכדור. לצערנו, בימינו הכדורגל מזכיר יותר עסק כלכלי מאשר משחק". לשיטתו, המטרה החשובה ביותר היא לתת שואו לקהל שבא ליהנות, ולכן קבוצותיו של זמאן שיחקו מאז ומתמיד כדורגל הרפתקני ומשוחרר. הן גם ספגו לא מעט, ותוצאות אסטרונומיות הפכו לדבר שבשגרה עבורו.

כל זה התחיל ב-1968, כאשר זדנק הצעיר בן ה-21 ברח מצ'כיה לאור דיכוי האביב של פראג בידי טנקים סובייטים. אביו תמיד רצה שילך בעקבותיו ויהפוך לרופא, אבל דודו, צ'סטמיר ויצפאלק, היה חלוץ מצוין שסיים קריירה ארוכה ומוצלחת בליגה האיטלקית והתגורר בסיציליה. זמאן הצטרף אליו, וכדי לאזן בין הדחף שלו להיות מאמן לרצון המשפחה, הוא עשה תואר ברפואה ספורטיבית. במשך כמעט עשור לאחר מכן הוא הדריך קבוצות חובבים שונות באי, עד שהדוד סידר לו סוף-סוף פרוטקציה וארגן עבודה בקבוצת הצעירים של פאלרמו. הכל התקדם באיטיות, ועשור ארוך נוסף חלף לו עד שבאיטליה התחילו להפנים את השם זמאן.

האוהדים מהדור הצעיר לא מודעים למהפכה שחולל זמאן באיטליה בשנות ה-90'. במובנים רבים, היה זה שינוי תודעתי גדול כמו זה של אריגו סאקי – קבוצה קטנה שהולכת על כל הקופה, לא משנה את הסגנון שלה מול אף אחת, ומצליחה. המערך 3-3-4 של זמאן, עם דגש על משחק מהיר שכולו יצירתיות ועל לחץ מתמיד על מובילי הכדור של היריבה, הצית את הדמיון של כולם. בנוסף, התגלה זמאן כמאמן עם יכולת נדירה למצות את הפוטנציאל החבוי של חניכיו ולמצוא עבורם את המשבצת הנכונה על המגרש. מעטים מאוד אנשי המקצוע שיכולים להתגאות בשורה כה ארוכה של כוכבים שהם גילו וגידלו. משטר האימונים הפיזיים של זמאן תמיד היה קשה מנשוא, אולם תגמול בדמות שיפור מטאורי בקריירה המתין כפרס למתמידים.

הנס הראשון של זמאן נרשם עוד לפני שמישהו הכיר אותו, כאשר מונה למאמן מסינה מהליגה השניה ב-1988. הוא קיבל לידיו חלוץ סיציליאני בן 23, אלמוני לחלוטין ודל הישגים. סלבאטורה סקילאצ'י קראו לו. בעונה היחידה של זמאן במועדון, הדהים לפתע טוטו עם 23 שערים. מיד לאחר מכן נרכש על ידי יובנטוס, כעבור שנה נכלל בסגל איטליה שבועות ספורים לפני המונדיאל הביתי וסיים אותו כמלך השערים.

בינתיים התפנה זמאן לפרויקט המפואר ביותר בקריירה שלו. פוג'ה, קבוצה זעירה מהדרום, עלתה ב-1989 לליגה השניה, והנשיא פסקואלה קאזילו ביקש מהרופא הצ'כי לבנות קבוצה כראות עיניו. התוצאות היו מדהימות בלשון המעטה. תוך שנתיים הצעיד זמאן את פוג'ה לליגה הבכירה, תוך שהיא מציגה כדורגל מהפנט. בעונת העליה כבשה הקבוצה 67 שערים, במסגרת בה רוב הקבוצות לא חצו את ממוצע שער למשחק. כדי להבין את הסביבה, די לציין כי קרמונזה שעלתה אף היא מהמקום השלישי כבשה באותה עונה 28 פעמים בלבד.

מעטים מאוד נתנו לפוג'ה סיכוי לשרוד, אך היא פתחה את העונה עם תיקו 1:1 בסן-סירו מול אינטר וסיפקה הצגות ששבו את לב האוהדים האיטלקים. זמאן גידל בקבוצה דור נדיר של כישרונות צעירים, שכלל את החלוצים ג'וזפה סיניורי ופרנצ'סקו באיאנו, הקשר הרוסי איגור שאלימוב, וגם המגן הרומני דן פטרסקו. את העונה סיימה פוג'ה במקום התשיעי הסנסציוני, עם מאזן ההבקעות השני בטיבו בליגה, 58 כיבושים, כאשר רק האלופה הבלתי מנוצחת מילאן הבקיעה יותר ממנה. מצד שני, הגנתה היתה החדירה ביותר בליגה פרט לאחרונה בטבלה אסקולי, עם 58 ספיגות. ממוצע של 3.41 שערים למשחק – זה נתון שרק קבוצות של זמאן יכולות לספק באיטליה. משחקים כמו 3:3 בנאפולי, האלופה היוצאת דאז, נכנסו מיידית לספרי הזהב.

סיניורי נחטף על ידי לאציו כבר בסיום עונת הבכורה שלו בסרייה A, והספיק לזכות במדיה פעמיים בתואר מלך שערי הליגה, לפני שזמאן עצמו הצטרף אליו באולימפיקו בקיץ 1994. הנשיא סרג'ו קראניוטי שפך כספים בקצב מסחרר בשאיפה לזכות בסקודטו, וזו היתה המטרה המוצהרת של הצ'כי. היא אמנם לא הושגה, אבל לאציו סיימה כסגנית בעונתו הראשונה של זמאן, תוך שהיא כובשת 69 שערי ליגה. בעונה שלאחר מכן, הבקיעו הנשרים 66 פעמים והגיעו למקום השלישי. מבחינת קראניוטי, היה זה כשלון, ובינואר 1997 פוטר זמאן. האוהדים, שאהבו אותו עד מאוד, יצאו אז לרחובות כדי למחות. הם צדקו – זמאן השאיר אחריו לא רק קבוצה התקפית אדירה, אלא גם מתנה מיוחדת במינה. המאמן הגאון לקח את אלסנדרו נסטה מקבוצת הנוער, זרק אותו להרכב בגיל 18 והפך את הבלם הצעיר תוך זמן קצר לאחד הטובים בתפקידו בעולם.

מתוסכל מהיחס כלפיו בלאציו, חצה זמאן את הקווים וחתם בשורות היריבה העירונית רומא. גם שם הוא לא ראה תארים, אבל זה לא העיקר. לפני הגעתו של המאמן ב-1997 היה פרנצ'סקו טוטי שחקן מוכשר למדי שהרבה לשבת על הספסל וכבש 11 שערי ליגה בארבע עונות. עם זמאן, הוא מצא את המקום הנכון על הדשא והפך לכוכב-על תוך חודשים ספורים, וסיים את עונתו הראשונה של הצ'כי בצד האדום-צהוב של אולימפיקו עם 13 כיבושים. הנסיך שומר פינה חמה בלב לזמאן עד היום.

לצערו, את התקופה של רומא זוכרים לזמאן לא בזכות טוטי, אלא בגלל ההאשמות שהטיח אז ביובנטוס על שימוש לכאורה בסמי מרץ. "בזמן האחרון הניצחונות מושגים לא רק על המגרש. צריך לשחרר את הכדורגל מהשפעת פרמקולוגיה", אמר ועורר סערה עצומה. הגברת הזקנה יצאה למתקפת נגד, מרצ'לו ליפי דרש לשלוח את זמאן לשנים ארוכות, ודיוני הצדדים בבית המשפט נמשכו כמעט עשור. מאז פתח את הפה, הפך זמאן לפרסונה נון-גראטה, ולא רק בטורינו. הקריירה שלו דעכה.

למעשה, מאז פוטר ברומא ב-1999, נעלם זמאן מרשימת מאמני הצמרת באיטליה. מבחינת חובבי הכדורגל הטהור, זו טרגדיה אמיתית, אם כי הצ'כי מצא בכל זאת את דרכו להשפיע על הענף. כאשר אימן את נאפולי בליגה השניה בשנת 2000, הוא ביסס את הקריירה של מארק יאנקולובסקי הצ'כי, לימים כוכב אודינזה ומילאן. כאשר עבד באבלינו מתחתית הליגה השניה בעונת 2003/04, היתה זו העונה הראשונה בבוגרים של אנטוניו נוצ'רינו, אז נער צעיר שהושאל מיובנטוס. אחד הכוכבים של מילאן העונה טען לא מכבר: "זמאן הוא המאמן הטוב ביותר שהיה לי, תרם לי כל כך הרבה!".

את העונה היחידה בליגה האיטלקית הבכירה בעשור הקודם עשה זמאן בלצ'ה הדרומית, ב-2004/05. לא תופתעו לשמוע כי מעולם לא היתה לצ'ה אטרקטיבית ומושכת יותר מאשר באותה שנה פנטסטית. הקבוצה כבשה 66 שערים, שניה רק לאלופה יובנטוס עם 67, ומהעבר השני היתה לה ההגנה החדירה ביותר שספגה 73 פעמים. ממוצע של 3.66 שערים למשחק שלא היה אפילו בימי פוג'ה! עד שהגיע זמאן ללצ'ה, היה מירקו ווצ'יניץ' שחקן בעייתי וכושל. הצ'כי הפך את המונטנגרי לחלוץ אימתני שהרשית 19 פעמים בעונה אחת. מאז הקריירה שלו ברומא וביובנטוס ידעה הרבה עליות, אבל מעולם לא שיחזר ווצ'יניץ' את המאזן שלו עם זמאן.

מאז ועד 2010 ידע זמאן רק כישלונות, ונדמה היה כי לעולם לא נשוב לראות אותו. קאזילו חשב אחרת. נשיא פוג'ה ההיא השתלט לפני שנתיים מחדש על המועדון ששקע במעמקי הליגה השלישית וביקש מחברו לנסות לשחזר את ההצלחה. זמאן הסכים ברצון, ובאיטליה התחילו לדבר שוב על הקבוצה הקטנה שעשתה כותרות גדולות למרות שהיא סיימה את העונה במקום התשיעי ומעולם לא היתה בתמונת העליה לליגה השניה. לפוג'ה היתה ההתקפה הטובה בליגה (67 שערי זכות ב-34 משחקים) וההגנה הגרועה בליגה (58 שערי חובה). במקום בו ההגנה קודמת לכל, כאשר ממוצע השערים בליגה כולה עומד על 2.29, סיפק זמאן נתון של 3.68. "זה לא נכון שהקבוצות שלי לא עושות הגנה, אבל אני בפירוש אומר לשחקנים שההתקפה חשובה לנו יותר", הוא חזר ואמר.

הכוכב הבולט ביותר של פוג'ה לפני שנה היה לורנצו אינסינייה, פליימייקר צנום של 163 סנטימטרים שמחצית מכרטיס השחקן שלו נקנה מנאפולי שלא ממש האמינה בו. זו היתה עונתו האמיתית הראשונה של הנער בקבוצה מקצוענית, וזמאן הפך אותו לאמן חופשי שעושה על המגרש ככל העולה על רוחו. 19 שערים היו לאינסינייה בפוג'ה, וכלל לא מפתיע שהשניים ביקשו להמשיך בשיתוף הפעולה בפסקארה, בה חתם זמאן בקיץ 2011. זו היתה החלטה הגיונית – הגאון בן ה-20 סיפק 18 שערים ואינספור מהלכים עוצרי נשימה בדהירה של פסקארה. האיש שהרוויח יותר מכל מהבישולים של אינסינייה הוא החלוץ המרכזי צ'ירו אימובילה, בן 22 שהושאל מיובנטוס אחרי שכשל בכל קבוצותיו הקודמות. את העונה סיים אימובילה עם 28 שערים, וכבר בינואר שילמה גנואה ארבעה מיליון יורו תמורת מחצית מכרטיסו. זמאן עשה את זה שוב.

הכוכב השלישי של פסקארה הוא הקשר מרקו וראטי בן ה-19, נער מקומי שגובהו 165 סנטימטרים. עד לפני שנה הוא היה סתם קשר קדמי בינוני. זמאן הסיט אותו לעמדת הפליימייקר הנסוג בסגנון אנדראה פירלו וקיבל תמורה כה פנומנלית, עד שמאמן איטליה צ'זארה פראנדלי זימן את וראטי לסגל המורחב לקראת יורו-2012. יובנטוס כבר מנהלת מגעים מתקדמים להחתמתו והיורש האפשרי של פירלו הצהיר: "תהיה זו הגשמת חלום לשחק לצידו וללמוד ממנו". בעשור הקרוב אמורים וראטי, אינסינייה ואימובילה להפוך לשחקנים חשובים מאוד של סקואדרה אזורה. הם יודעים היטב למי להודות על כך.

לא הכל הלך פשוט בעונה של פסקארה. המאבק בצמרת היה צמוד, ובסוף מרץ נקלעה הקבוצה לרצף הפסדים, בעיצומו עברה טרגדיה קשה הרבה יותר – מותו הפתאומי מהתקף לב של מאמן השוערים פרנצ'סקו מנצ'יני בן ה-43, האיש שעמד בין הקורות של פוג'ה הזמאנית בתחילת שנות ה-90'. שבועיים לאחר מכן, פקדה את הקבוצה טרגדיה נוספת, כאשר פיירמאריו מורוזיני מליבורנו קרס ומת במהלך המשחק בפסקארה. דווקא אחרי ההלם הזה יצאה הקבוצה מהמשבר המקצועי, ניצחה את כל משחקיה, והעלייה הובטחה עם 1:3 בחוץ מול סמפדוריה ביום ראשון.

איש לא יודע כיצד ייראה הסגל של פסקארה בעונה הראשונה בסרייה A מזה 19 שנה. לא ברור אם אינסינייה, וראטי ואימובילה יישארו עם זמאן. דבר אחד בטוח – את משחקיה אסור יהיה לפספס. את המשחק הראשון הביתי בעונתה הקודמת בליגה הבכירה, ב-13 בספטמבר 1992, הפסידה פסקארה למילאן 5:4. את השער לזכותה כבש מסימיליאנו אלגרי, כיום מאמן רוסונרי. זה סוג התוצאות שנראה גם בספטמבר 2012. יש למה לצפות. בגיל 65, זמאן חזר.