50 אליפויות ב-58 עונות. כל כך התרגלנו לשליטה המוחלטת של מכבי תל אביב בכדורסל הישראלי עד שהנתון הזה אפילו לא נראה לנו חריג במבט ראשון. הרי כשקבוצה אחרת מעיזה להניף את הצלחת אנחנו מתייחסים לכך כתואר אליפות שהצהובים 'איבדו', ובמקום לתהות איך ייתכן שקבוצה אחת זוכה ב-86% מהאליפויות במדינתה, רובכם בטח ניסיתם להיזכר בשמונה השנים הנדירות בהן הייתה לנו אלופה אחרת.
במשך שנים טוענים האוהדים הצהובים שלא חסרות דוגמאות לליגות עם קבוצה דומיננטיות באופן בולט - למשל ריאל מדריד בכדורגל שזכתה ב-32 מתוך 81 אליפויות ספרד או פנאתינייקוס בכדורסל שזכתה ב-32 מתוך 71 אליפויות יוון - אבל אין תקדים לשלטון כל כך ארוך וחסר מתחרים. הרי לריאל יש יריבה מושבעת בדמות ברצלונה, ופרט אליהן שבע קבוצות אחרות הוכתרו בעבר לאלופות, ופאו נאבקת במשך שנים באולימפיאקוס, וגם הליגה היוונית ידעה שבע אלופות שונות מלבדן.
בכדורסל שלנו 'היריבה' של האלופה הנצחית היא הפועל תל אביב, שהוכתרה חמש פעמים, האחרונה בהן ב-1969, ופרט אליהן רשימת האלופות כוללת את הפועל גליל עליון (1993 ו-2010) והפועל חולון (2008), ששתיים משלוש האליפויות המשותפות שלהן הגיעו באדיבות שיטת הפיינל פור. כדי להבין את עוצמת התופעה הצהובה חיפשנו בכל רחבי העולם את הליגות עם האלופות הדורסניות ביותר, לאו דווקא על פי מספר התארים המדויק, וגילינו שלכל אחת מהן יש מה ללמוד משמעון מזרחי.
1. גלזגו ריינג'רס (כדורגל) - 54 אליפויות סקוטלנד
לשיאנית העולם באליפויות יש ארון תארים גדול יותר מזה של מכבי תל אביב, אבל היא עשתה זאת בזמן כפול - 115 עונות. הכחולים חתומים על 47% בלבד מהאליפויות הסקוטיות, בעוד שיריבתה המושבעת סלטיק זכתה בתואר 43 פעמים, קצת יותר מהסכום של הפועל תל אביב. בשנות התשעים ריינג'רס התגאתה בהשוואת שיאה של סלטיק שעמד על זכייה בתשע אליפויות רצופות, הישג שמחוויר לעומת 23 האליפויות הרצופות של הצהובים, וגם עוד לפני פשיטת הרגל העצובה שלה השנה, היא מעולם לא הייתה יכולה להתגאות בתואר 'הקבוצה של המדינה', אלא במקרה הטוב בתואר 'הקבוצה של חצי מדינה'.
2. לינפילד (כדורגל) - 51 אליפויות צפון אירלנד
גם השנייה ברשימה מסתכלת על מכבי תל אביב מלמעלה אחרי שקטפה העונה את האליפות ה-51 שלה (45% מהאליפויות), אך הסיפור של הליגה הצפון אירית דומה לזה של הסקוטית - 111 עונות שב-23 מהן הוכתרה גלנטורן, הקבוצה השנייה של בלפסט. ההתאחדות בצפון אירלנד ספגה לא מעט ביקורת על כך ש-16 משחקי גמר הגביע האחרונים נערכו בווינדזור פארק, מגרשה הביתי של לינפילד, אבל גם הבונוס הזה, שנשמע מוכר עד כאב לחובבי הכדורסל בישראל, לא איפשר לה להשתלט לחלוטין על הענף במדינה, ועשר קבוצות הוכתרו כאלופות במשך השנים. זה אומנם רחוק מהשוויוניות של גרמניה, צרפת והולנד, שבכל אחת מהליגות שלהן הוכתרו 29 אלופות שונות, אבל זה נתון מכובד לעומת ארבע האלופות הישראליות.
3. פניארול (כדורגל) - 48 אליפויות אורוגוואי
גרסת מונטיבידאו לראש חץ תמידי של שתי קבוצות מציגה את פניארול עם 44% ממספר האליפויות ב-108 עונות, בעוד שנסיונאל נמצאת לא הרחק מאחור עם 43 אליפויות (39%). המחלוקת ארוכת השנים בין אוהדי פניארול לשאר אוהדי הכדורגל במדינה מתבססת על השאלה האם חמש האליפויות של CURCC, שהתקיימה במשך שנתיים לצד פניארול לפני שהשתיים התאחדו לקבוצה אחת, באמת שייכות למניין האליפויות של המועדון או לא. הטענה הזו הפכה לרלוונטית יותר בשנים האחרונות כיוון שנסיונאל נטלה את השליטה ביריבות והיא מתחילה לצמצם פערים, ובכל מקרה לא נראה שבזמן הקרוב מגרשה ביתי יהפוך לגינה ציבורית.
4. דרום סין (כדורגל) - 40 אליפויות הונג קונג
הקבוצה בעלת השם הטעון שלטה בליגה הכי עתיקה באסיה במשך שבעה עשורים (38% מהאליפויות), כשהבאה בתור ברשימה היא סייקו עם תשע אליפויות בלבד, עד שב-2006 היא הסתבכה בתחתית וסיימה במקום שמוביל לליגה השנייה. בשלב הזה התערב סטיבן לו, היו"ר הכל יכול של דרום סין שמתפקד גם כיועץ בכיר לנבחרת הלאומית, ושכנע את ההתאחדות ההונג קונגית להשאיר את קבוצתו בליגה בתמורה להבטחה לחזק את הסגל. כבר בעונה שלאחר מכן לו עמד במילתו, הביא רכש מרשים שהביא לו ארבע אליפויות רצופות בשנים הבאות, ובניגוד למקבילו הישראלי, היה יכול לחייך.
5. אל אהלי (כדורגל) - 36 אליפויות מצרים
הדוגמה הכי קרובה לדומיננטיות של מכבי תל אביב מבחינת אחוזי זכיות באליפות. מי שהוכתרה לקבוצת המאה באפריקה מתגאה ב-66% הצלחה מתוך 54 עונות בליגה המצרית, ואם נחבר אליה את 11 הזכיות של שכנתה זמאלק, שגנבה לפחות אליפות אחת בכל עשור, נגיע ל-87%, כך שביחד שתי הגדולות של קהיר מסוגלות לתת פייט להגמוניה של הצהובים. אבל גם לפני שהמהפכה נגד מובארק איחדה את שני מחנות האוהדים נגד השלטון, ומצד אוהדי זמאלק נשמעו טענות קבועות לקיפוח מצד השופטים וההתאחדות, המשפט 'שופטים של אל אהלי' מעולם לא תפס במצרים.
6. פרטיזני טיראנה (כדורסל) - 33 אליפויות אלבניה
האלופה הנצחית של אלבניה שאבה תארים בקצב מסחרר מאז תחילת שנות החמישים, וגם העובדה שהתואר האחרון שלה הגיע ב-1996 לא פוגמת באחוז הזכיות המרשים שהעמידה (51%), לפני שמשחקי הפירמידה החריבו את הכלכלה האלבנית בסוף שנות התשעים ופגעו אנושות בקבוצת הפאר היחידה במדינה. פרטיזני, ששמרה על מקומה בליגה הבכירה אבל נותרה הרחק מאחורי יריבתה העירונית PBC טיראנה שקטפה שמונה מ-16 אליפויות מאז, הייתה מזוהה במשך שנים עם הממשלה ולא היה נדיר למצוא שרים בכירים במשחקיה הביתיים, אך אף אחד מהם אף פעם לא זכה להיות מוגדר ידיד המחלקה.
7. אל מוחרק (כדורגל) - 32 אליפויות בחריין
הכסף הגדול תמיד שיחק תפקיד מרכזי בבחריין, והפערים הכלכליים בין אל מוחרק ליריבותיה איפשרו לה לזכות ב-57% מהאליפויות. יריבתה העירונית בחריין קלאב ניסתה לדגדג אותה בשנות השמונים כשקטפה ארבע אליפויות, אבל אל מוחרק ידעה להתחזק והחזירה לעצמה את ההגמוניה. ב-2008 היא אף שמה את עצמה על המפה כשזכתה בגביע אסיה, בנוסף לטרבל המקומי, ושנה לאחר מכן הזאבים האדומים ביססו את שלטונם עם סדרת ניצחונות משפילים בדרבי - 0:6, 0:5 ו-2:6, ששלחו בסופו של דבר את בחריין קלאב לליגה השנייה, והעלו מחדש את השאלה האם העוצמות הכספיות של אל מוחרק תורמות או פוגעות בספורטיביות של הליגה בבחריין.
8. אל פייסלי (כדורגל) - 32 אליפויות ירדן
הנשרים הכחולים מעמאן חתומים על 53% מהאליפויות בליגה הירדנית, ולמרות שמאזן 1980 יש להם תחרות עיקשת מצד אל וואחדאת, מועדון הדגל של הפליטים הפלסטינים במדינה, שהצליח לרשום רצפים מרשימים של ארבע אליפויות בשנות התשעים ושלוש אליפויות בשנות האלפיים, הם ממשיכים לקטוף תארים בלי הפסקה. ב-2005 אל פייסלי הביאה גאווה גדולה לירדן כשזכתה לראשונה בגביע אסיה, ושיחזרה את ההישג שנה לאחר מכן, אבל בעוד שאוהדי הקבוצה חגגו את הרגע ההיסטורי, רבים מאוהדי הכדורגל במדינה המשיכו להתעקש שהיא לא מייצגת אותם.
9. RK זאגרב (כדוריד) - 29 אליפויות
על הנייר אחוז הזכייה באליפויות של ענקית הכדוריד של קרואטיה עומד על 100%, כיוון שמאז שהמדינה קיבלה עצמאות ב-1991 RK זכתה בכל 20 האליפות, ובימים אלה היא נמצאת על סף תואר מספר 21, אבל למען הדיוק ההיסטורי יש לצרף את הליגה של יוגוסלביה בה שיחקה עד הקמת המדינה וזכתה תשע פעמים בעבר. בשנים האחרונות הדומיננטיות שלה בליגה רק מתחזקת, כשכל הכישרונות הצעירים נחטפים במהירות על ידה, וגם כוכבי על כמו איבנו באליץ', שהוכתר לאחרונה לשחקן הכדוריד הטוב בכל הזמנים, מצטרפים אליה בטבעיות, עם או בלי תיעוד של שליחי פיצה במעמד החתימה.
10. אקדמיק סופיה (כדורסל) - 21 אליפויות בולגריה
גם במקרה הזה מספר האליפויות הכולל לא נוצץ במיוחד, אבל החיבור בין שתי תקופות השלטון של אקדמיק בכדורסל הבולגרי מזכות אותה במקום בדירוג. אחרי שקטפה 12 אליפויות בין 1957 ל-1976 חזרה אקדמיק בגדול בעשור הקודם, כשחברת בתי הזיקוק הרוסית לוקאויל קנתה את הקבוצה וכעת היא בדרך הבטוחה לאליפות עשירית ברציפות. העוצמה של ענקית הנפט הושרשה במהירות בבולגריה, כפי שניתן ללמוד מסיפורו המדהים של יעקב ג'ינו, ולנו נותר רק לתהות האם גם הכדורסל הישראלי כבר הגיע למצב בו הדבר היחיד שנותר לעשות הוא להרים ידיים ולחרוט את שם האלופה הנצחית על הצלחת עוד לפני פתיחת העונה.
