שוער: ג'ו הארט מנצ'סטר סיטי
אחרי 44 שנים, הצד התכול של מנצ'סטר חזר לשלוט בעיר. מחזור הסיום באנגליה סיפק דרמה בלתי נשכחת והכתיר את האלופה הכי ראויה, שידעה לאזור כוחות כדי לבצע קאמבק הירואי בדרך לאליפות. יאיא טורה, דויד סילבה וסרחיו אגוארו היו אנשי מפתח בתואר המרגש, אך היתרון הבולט של מנצ'סטר סיטי על פני היריבה העירונית היה החלק האחורי. למחצית מהיתרון ביחס השערים שהכריע את המאבק על התואר, אחראי ג'ו הארט. שוערה המצוין של נבחרת אנגליה הפגין יכולת עקבית ומרשימה עם כמה משחקים בהם נדרש להתעלות, הפך לדמות שמשרה שקט על ההגנה וספג פחות מכל שוער אחר בליגה (29 שערי חובה ו-17 משחקים עם רשת נקייה). הארט לא רק שמר על כפפת הזהב המוענקת לשוער המצטיין בפרמיירליג, אלא גם הוסיף לה צלחת מפוארת.
מגן ימני: לוקאש פישצ'ק דורטמונד
רצונה של באיירן מינכן לחזור לכהן כאלופת הבונדסליגה, נתקל בהתנגדות מוחלטת מצד דורטמונד, שהגדילה לעשות ומלבד ההגנה על התואר הוסיפה לעצמה גם את הגביע. עונת הדאבל הפנטסטית, שכללה שני ניצחונות ליגה על באיירן ועוד 2:5 בגמר הגביע על הבווארים המיואשים, תיזכר כשנה של הפולנים. רוברט לבנדובסקי הפך למכונת שערים בלתי ניתנת לעצירה (טוב, מצאנו שלושה שמנעו ממנו כניסה לנבחרת) ולוקאש פישצ'ק מיצב עצמו כמגן הימני הטוב באירופה. אחרי תקופה קטסטרופלית בהרטה ברלין, פרץ פישצ'ק לתודעה אצל יורגן קלופ בעונה שעברה והשתלט על המקום בהרכב. העונה הגיעה קפיצה נחשונית נוספת, כשהמגן הכישרוני כבש ארבעה שערים, בישל עוד שישה ורשם את מספר ההגבהות המדויקות הגבוה ביותר בבונדסליגה. אם נוסיף לכך את תרומתו החשובה לחלק האחורי שספג 25 שערים בלבד העונה, נקבל את החבילה השלמה.
בלם: וינסנט קומפני - מנצ'סטר סיטי
שחקן השנה של מנצ'סטר סיטי, ובצדק מוחלט. אם הארט הקרין את השקט מהעמדה שלו בין הקורות, וינסנט קומפני היה זה שדאג לחפות על כל היתר ובעיקר לשמור על חדר הלבשה מאוחד. גם בזמנים הקשים ביותר, כשרוברטו מאנצ'יני חטף ביקורות מכל עבר, מריו באלוטלי המשיך במעלליו וקרלוס טבס רצה לחזור ולא ידע איך יגיבו החברים והאוהדים, הבלם הבלגי הרגיע את העניינים והוכיח שסרט הקפטן לא נמצא על זרועו במקרה. קומפני הפך למנהיג אמיתי, פיגורה במנצ'סטר סיטי. עם יכולות פיזיות אדירות, אתלטיות מרשימה והשער הכי חשוב של העונה (שער הניצחון בדרבי השני) קומפני עשה את תפקידו על הצד הטוב ביותר, ובסופו של דבר גם קיבל את הנס לו ייחל. הפעם המזל הלך עם הטובים.
בלם: סרחיו ראמוס - ריאל מדריד
אז מי שחקן העונה של ריאל מדריד מלבד כריסטיאנו רונאלדו? הפור שלנו נפל על סרחיו ראמוס. הבלם מסביליה הסביר לכל מי שתהה, כי על אף יכולותיו המגוונות כמגן ימני, מבחינתה של ריאל מדריד עדיף להציב אותו במרכז העונה. ראמוס היה העוגן בחלק האחורי של ריאל לאורך העונה כולה, היה המצטיין בקלאסיקו בקאמפ נואו וכבש שלושה שערים ב-33 משחקים בהם פתח בהרכב. התשוקה של הבלם החסון הראתה את האור לבלאנקוס בכמה משחקים שהתגלו כמוקשים העונה, והאחריות הרבה שגילה גרמה גם לפפה להירגע בשלב מסוים. בניגוד למכסה הגביע שהחליק מידיו בחגיגות בעונה שעברה, הפעם ראמוס לא נתן לדבר לברוח ממנו.
מגן שמאלי: ג'ורג'יו קייליני - יובנטוס
ב-2006, כאשר ניתנו העונשים בגין פרשת הקאלצ'ופולי, ג'ורג'יו קייליני נשאר ביובנטוס וירד איתה לליגה השנייה. שחקן הנשמה לא התפתה להצעות אחרות למרות הפיכתו לשחקן קבוע בהרכב נבחרת איטליה, ושש שנים לאחר מכן בא על שכרו עם אליפות ללא הפסדים. קייליני סייע ליובנטוס לשוב לגדולתה ומילא כל תפקיד אשר התבקש ובכל שיטה - אם כבלם ברביעייה האחורית, מגן שמאלי או הבלם השמאלי בשלישיית ההגנה. יובנטוס חזרה לשורשים, עם כדורגל מאורגן מאוד שסוגד למורשת המועדון ומציג חבורה איטלקית גאה וחרוצה. קייליני פיקד על החלק האחורי שספג פחות מכל קבוצה אחרת בליגות הבכירות באירופה (20 שערי חובה) והבקיע שניים בעצמו, במהלך העליות שלו לעזרת ההתקפה. כמה חבל שפציעה תמנע ממנו להופיע בגמר הגביע בניסיון להשיג את הדאבל ולהפוך את העונה למושלמת.
קשר: אדן הזאר - ליל
האליפות בצרפת תוכרע במחזור האחרון בשבוע הבא בין מונפלייה המפתיעה לפריס סן ז'רמן העשירה והתואר יעזוב את העיר ליל, אך פרס שחקן העונה חייב להישאר בסטאד מטרופול. העליונות שהפגין אדן הזאר בליגה הצרפתית העונה לא נראתה כבר שנים, אולי מימי זינדין זידאן. הבלגי המדהים הזה, בסך הכל בן 21, העלה את יכולתו האישית בשתי רמות נוספות ובעיקר שיפר בצורה ניכרת את הסיומת מול השער. אחרי שהבקיע 16 שערים בשלוש העונות הקודמות גם יחד, הזאר הרשית 17 העונה בליגה וניפק גם 15 אסיסטים, כאשר תרגיל הרבונה ההיסטרי מול פריס סן ז'רמן אינו נכלל בהם. גם ב-2012/13 נוכל ליהנות מכישוריו בליגת האלופות. רק לא בטוח שזה יהיה במדי ליל.
קשר: אנדראה פירלו יובנטוס
בקיץ הקודם הודה אדריאנו גליאני לאנדראה פירלו על עשור של שירות נאמן ושחרר אותו למילאן. מבחינת אנשי הרוסונרי, מדובר היה בקשר ותיק ששיאו כבר מאחוריו. סרח עודף. כמה סמלי שאותו פירלו היה האיש שלקח ממילאן את האליפות והעניק אותה דווקא ליריבה יובנטוס. פירלו היה הדבק בקבוצה הבלתי ניתנת להכנעה של הביאנקונרי - זה ששמר עליה כאגרוף קפוץ. הגברת הזקנה שעטה אל עבר אליפות איטליה עם 84 נקודות ומאזן נקי מהפסדים כאשר פירלו בלט בכל המשחקים הגדולים, ניפק מסירות אומן במרכז המשחק בתוספת לניהול המשחק החכם וגם קינח עם שלושה שערים ו-14 אסיסטים שזיכו אותו בתואר המבשל המצטיין. וכמו שאמר ג'אנלואיג'י בופון ל'לה רפובליקה': "כשראיתי את פירלו ניצב לפני ההגנה, הבנתי שאלוהים אכן קיים. זו גניבת המאה מבחינת יובנטוס".
קשר: קלינט דמפסי - פולהאם
שניים התחרו על תואר הפתעת הנבחרת, ובסופו של דבר לאחר מאבק עיקש היה זה קלינט דמפסי שגבר על יוהאן קבאיי מניוקאסל. פולהאם אמנם סיימה בסך הכל במקום התשיעי ולא רשמה עונה יוצאת דופן גם בגביעים, אך התפוקה של הקשר האמריקאי והתלות האדירה של הקבוצה בו היטו את הכף לטובתו. דמפסי שבר את שיא השערים של שחקן אמריקאי באירופה, כשסיים את הליגה עם 17 כיבושים והוסיף עוד שישה ביתר המפעלים - הרבה יותר מכל קשר בליגה האנגלית. התצוגות המרשימות של דמפסי, שגם בישל שישה שערים והשפיע על קבוצתו כמעט כמו ואן פרסי, הפכו אותו לשחקן מבוקש מאוד בגיל 29, שנה לפני סיום החוזה. פולהאם תצטרך לעבוד קשה כדי לשמור על הפרנצ'ייז פלייר שלה.
חלוץ: ליאונל מסי - ברצלונה
עידן פפ גווארדיולה בברצלונה הסתיים עם אובדן אליפות ספרד ואליפות אירופה, אך עידן ליאונל מסי יימשך עוד שנים. הפנומן הארגנטינאי המשיך ללעוג להיסטוריה גם העונה, כשקבע גבולות בלתי נתפסים ומיד חצה אותם. מסי חתם עונה עם המספר העגול והנדיר של 50 (כן, 50!) שערי ליגה בדרך לתואר הפיצ'יצ'י של כל הזמנים, הגיע ל-72 כיבושים בכל המסגרות ושבר את שיאו ההיסטורי של גרד מולר. עוד לפני גיל 25, מסי עבר לירות באוטומט, כשהפליא עם חמישייה לרשת לברקוזן, רביעיות מול ולנסיה ואספניול, שמונה שלישיות ו-12 צמדים. תוסיפו לכך גם 29 בישולים, וכן, גם פנדל מוחמץ מול צ'לסי שייזכר עוד שנים. אפשר להגיד שספק אם עונה כזו תשוחזר אי פעם, אבל דברים דומים אמרנו על מסי בשתי העונות הקודמות. אל תתגרו בו.
חלוץ: כריסטיאנו רונאלדו - ריאל מדריד
"יש רק דבר אחד רע בחייו של כריסטיאנו רונאלדו, וזה מסי". המשפט הזה של לואיז פיליפה סקולארי, יכול היה להיאמר גם בצורה ההפוכה. אלמלא העונה המזהירה של כריסטיאנו רונאלדו, אשר שיאה היה עם אותו שער ניצחון בקאמפ נואו שהיווה את הנוקאאוט המושלם, קרוב לוודאי שמסי וברצלונה היו שומרים על הכתר. הפורטוגלי הפנטסטי וחבריו בהתקפה הקטלנית של ריאל מדריד החליטו לשים סוף לשלטון הקטלאני, ורונאלדו זכה לחגוג לראשונה אליפות בספרד. אחרי 40 שערי ליגה אשתקד, רונאלדו שדרג את מאזנו ל-46 ובעיקר הוביל את הבלאנקוס לאליפות נהדרת ולשבירת שני שיאים נדירים. ריאל דילגה מעל רף 107 השערים מתקופת ג'ון טושאק בעזרת 121 שערים תחת הדרכתו של ז'וזה מוריניו, וגם נישלה את ברצלונה משיא הנקודות עם הגעה ל-100. מה נותר להגיד? ציון מושלם.
חלוץ: רובין ואן פרסי - ארסנל
חלוצים רבים וטובים, כולל כמה מלכי שערים וסקוררים בחסד, התחרו על המקום האחרון בנבחרת העונה, אבל אף אחד מהם לא היה בעל השפעה כה משמעותית על הקבוצה שלו כמו רובין ואן פרסי. ארסנל אמנם סיימה עוד עונה נטולת תארים, אך תארו לכם היכן הייתה נמצאת בלעדיו. הקפטן ההולנדי השתלט על טבלת מלך השערים מהרגע הראשון והפך לשחקן השישי בתולדות הפרמיירליג שמגיע לרף ה-30. השערים הללו סידרו לקבוצה לא פחות מ-24 נקודות העונה. מיותר לציין שאף שחקן אחר בליגה לא התקרב למספרים האלה, שבלעדיהם ארסנל הייתה רואה בעונה הבאה את ליגת האלופות על המסך הקטן. ואן פרסי היה הכוכב היחיד שלא נטש את ארסן ונגר גם בעת צרה. אין פלא שגם העיתונאים האנגלים וגם עמיתיו הכדורגלנים בחרו בו לשחקן העונה.