מהמוצדקות שביורדות ישראל

לפני כחמש שנים, אבי לוזון התייצב במסיבת עיתונאים רשמית כיו"ר ההתאחדות, והכין מצגת יפה, לעיתונות שהוא כל כך סופר, ובה האני מאמין שלו. בראש הרשימה עמדה לה ליגת ה-16, שמעט מדי פרשנים מלעיזים הבינו כבר אז שמדובר למעשה בטריק של לוזון לשמר ולהבטיח את המנהיגות שלו. למרות שהרעיון עמד בכבוד במבחן המקצועי והציג גם לא מעט יתרונות, הוא לקה בהיבט המוסרי: יותר טיפוסים בעייתיים חדרו לכדורגל שלנו, כל מיני אנשים מקבוצות קטנות מדי שאפשר לכנות אותם בשם קוד אחד – אבו סובחי.

כחמש שנים חלפו מאז, וליגת ה-16 של לוזון תעבור מן העולם בעונה הבאה: לא יכולה להיות סיומת הוגנת יותר לאותה תקופה, עם אותו אבו סובחי אולי במקומו של לוזון. ליגת ה-16 היתה אמורה לעשות חסד עם מכבי פתח תקווה, אבל דווקא היא קברה אותה. מה שעל הנייר אמור היה להבטיח את מעמדה, הכניס אותה לשאננות והחדיר כוחות רעבים יותר ורציניים יותר שבעטו לה חזק בישבן. כמובן שלהיחלשות הכלכלית של המועדון בשנים האחרונות יש חלק לא קטן בכך, ובטח ובטח למעבר של הלוזונים לקדמת הבמה – שום דבר כמעט שקשור לאותו עונש בבית הדין שגזל מהקבוצה שלוש נקודות יקרות.

כמו שלא היה צריך להאמין לאבי לוזון אז, לא צריך להאמין לו עכשיו, כאשר הוא מבקר את העונש שניתן למכבי פתח תקווה בבית הדין עליו הוא אחראי. מכבי פתח תקווה כבר כמעט ירדה בערך באותה תקופה שלוזון מונה ליו"ר ההתאחדות והציג את ליגת ה-16. לוזון לעג כבר בסיומה של 2007/8 לאותם מלעיזים ורשעים בנאום כמעט מביך כמו זה האחרון שלו, אבל לא עשה כלום מאז כדי להבין מה היה שם בעצם ואיך מתקנים זאת, מעבר לדברי תוכחה עלובי נפש: בדיוק כפי שהבין לעומק מדוע נכשלה נבחרת ישראל בתקופתו. הפתרון שלו תמיד היה דיבורים והצהרות.

עכשיו הוא מדבר על בית הדין. שנזכיר לו את העוול שנעשה למרקו בלבול בתחילת העונה, והעלבונות שהטיחו בו אחר כך? שנזכיר לו את המינוי המטופש של אייל לחמן ומשה סיני, שני קבלני ירידות מוכחים? שנזכיר לו את הטעויות בבניית הסגל ובשימורו, ובניית המועדון בעידן שבו לא אמור להיות אבי לוזון, לפחות לא רשמית, בין כותלי מכבי פתח תקוה? כמה קל לומר בית דין. גם לבית"ר ירושלים בית הדין הוריד נקודות. האם היא נשרה ליגה?

לכן, הסגירה ההיסטוריה הזו, חותמת את אחת הירידות הכי מוצדקות ובעיקר צודקות בתולדות הליגה הראשונה בישראל. אין באמת מה להתפלסף על הנאום של אבי לוזון אחרי שריקת הסיום: אדם כזה לא יכול להיות יותר יו"ר התאחדות. גם גל יוסף מבין זאת הבוקר: אחרי שיו"ר ההתאחדות דיבר כמו אחרון האוהדים ותקף את המוסד שהוא אחראי עליו, כלו באמת כל הקיצין. הדרך הנכונה מבחינתו לנקום באלו ששונאים אותו כי הוא לא סופר אותם (כל עיתונאי שעבד אי פעם מול אבי לוזון יודע כמה הוא מייחס חשיבות לתקשורת וכמה זה היה עלוב), היא לחזור לאותה מכבי פתח תקווה. יו"ר התאחדות, כאמור, הוא לא יכול להיות יותר, ומשם לבנות את הקבוצה הקטנה והתוססת שהיא היתה פעם. זה אולי הסיכוי האחרון שלו להציל את כבודו האבוד. אף רפורמה או וועדה כבר לא תעזור.

מעט מדי דברים טובים התרחשו העונה, טל בנין הוא אחד מהם. כדורגלן עבר דגול שבחר לקפוץ למים העכורים שנקראים מאמן כדורגל בישראל, דבר שאנחנו מייחלים לו לנוכח דור המאמנים החדש, והביא עימו את רוב האיכויות שלקחו אותו לפסגה כשחקן: רצינות ותשוקה, ידע אירופי וחום ישראלי, ביטחון וחוצפה. בנין נראה כמו משהו אחר: לא כמו כל המאמנים הישראלים שממהרים ללכת קדימה ולהתחיל גבוה: הוא דיבר ככה, הוא אימן ככה, הוא התנהל ככה, הכי רחוק מהרבה שחקני עבר ברמתו שרצו להיות מאמנים ואצה להם דרכם.

אלא שדווקא במחזור האחרון של העונה, משהו בוער מדי לבנין: אולי זו הצעה מנתניה, אולי נמאס לו מיואב כץ, אבל ההתפתחויות האחרונות לוקחות את בנין הרחק מהמסלול הנכון עליו הוא עמל, המשובץ גם בהישגים נהדרים בהפועל חיפה. תחילה הריב המיותר עם הבוס יואב כץ, ריב אותו יכול היה לשמור למועד מתאים יותר מערב מחזור הנעילה, וכלה בנאום שלו בסיום משחק ההישארות של הפועל חיפה, ובו יותר מרמז על עזיבת המועדון. הסיבה העיקרית: היו צריכים להחתים אותי ולהעריך אותי הרבה לפני שמקבלים את חותמת ההישארות.

בעולם אידיאלי, בנין אולי צודק, אבל בישראל הוא בעיקר טועה: ספק אם היה נוהג כך כעוזרו של לואיס פרננדז, לו היה נדרש להמתין לרגע האחרון לפני שמאשרים את המשך מינויו. אבל בנין בעיקר מפריע לעצמו במהירות שבה הוא זונח את הפרויקט שלו בהפועל חיפה, אם באמת יבחר לבסוף ללכת עם הנטייה הזו. מי כמו חברו הטוב, ראובן עטר, שעוזב את מכבי נתניה, יכול ללמד אותו על חשיבות ההתמדה במועדון אחד למאמן, והערך שהיא נותנת לו בסופו של דבר: בנין אפילו לא צריך את עטר בשביל זה: הוא תמיד חשב יותר בצורה אירופית מאשר ישראלית, וזו בדיוק החשיבה שהביאה אותו רחוק כשחקן וסידרה לו סיפתח כביר כמאמן ראשי. למה להרוס זאת?

על עתידה של הפועל באר שבע אין מה להרחיב גם אחרי משחק ההישארות מול בית"ר ירושלים, כי אנחנו מכירים את הפועל באר שבע. ההינצלות לא אומרת כלום. משחק ההישארות, עם חגורת הקהל העוצמתית הזו, רק הדגיש כמה כוח מפוספס יש למועדון הזה, אבל גם דבר נוסף – יוסי שבחון: השער הלא קל במאני טיים, חילוצי הכדור ברחבה ברגעי הלחץ. זה לא יוסי שבחון שסיפרו לנו עליו: כישרון ענק שמועד ברגעים הגדולים ובקבוצות הגדולות. זה יוסי שבחון של באר שבע.

זה היה יפה לראות, קודם כל בשביל שבחון. אולי הוא הבין שזה בדיוק המקום בשבילו. ע"ע מאור מליקסון. זו מידת הנעליים הנכונה עבורו. המשחק הזה הדגיש איזה ערך הוא יכול לספק לעצמו ולמועדון כמו הפועל באר שבע, וגם מיהם המנהיגים העתידים של הקבוצה: סיראז' נאסר, דובב גבאי – שחקנים שצריכים את הפועל באר שבע כדי להראות שהם מסוגלים ליותר מהפועל באר שבע. ספק אם באר שבע תבין זאת לעומק, וודאי תרצה לזרוק אחד מהם בקיץ. אבל מותר לקוות שלפחות יוסי שבחון הבין את המסר ממשחק ההישארות מול בית"ר: זו הקבוצה הנכונה שבשבילך, וכמו מליקסון, יש תגמול בסוף להימור הלא שגרתי הזה.

ביום שלישי בערב אנחנו עשויים למצוא את מכבי חיפה מחוץ למסגרת האירופית באופן סופי. ניצחון של הפועל תל אביב בגמר הגביע עלול להשאיר שתיים מהקבוצות הגדולות שלנו, מכבי חיפה ומכבי תל אביב, הרחק מלוח הזמנים של היבשת. על פניו, מדובר בנזק תדמיתי וכלכלי לא קל. אבל לליגה שלנו זה משתלם. הליגה שלנו צריכה את מכבי תל אביב מרוכזת בישראל. אירופה הרסה לה העונה סיכוי לא רע להצלחה. גם במצב הסגל של מכבי חיפה, התמקדות בליגה המקומית יכולה לעשות טוב לכולם. לפחות לנו, חובבי הכדורגל הישראלי.

בכל מקרה, תהליך השיקום של הליגה, שיהיה צמוד ללוח הזמנים לפיו מאמנים כמו בנין, בן שמעון ואבוקסיס יהפכו לקשטן וגרנט, צריך קודם כל את מכבי חיפה. הקבוצה אליה מגיע ראובן עטר היא המצפן של הליגה הזו. הסמל לפיו אפשר גם אחרת. העונה מכבי חיפה הצטרפה לליגה הישראלית. העונה מכבי חיפה נהגה כמו בטריטוריה של הלוזונים, ונענשה בצדק על כך. הסיבה היחידה שבזכותה מגיע לה אולי לזכות בגביע ביום שלישי, זה אותו חשבון עם הפועל תל אביב מהגמר הקודם. לא יותר ממוטיבציה. הפועל תל אביב, גם במצבה הנוכחי, היא קבוצה טובה יותר.

הסיפתח של העונה הזו, בואו לא נשכח, היה הרי אותה החמצה של מכבי חיפה מול גנק. בעונה הבאה מכבי חיפה צריכה לסמן לכולנו את הדרך כיצד יוצאים מזה, ולבנות קבוצה שתמשוך איתה את האחרים. האם היא מסוגלת לכך, זו כבר שאלה אחרת. אבל הכל יתחיל ממנה.

מכבי פתח תקוה ירדה, באר שבע והפועל חיפה ניצלו: צפו בתקצירים

נאום בלתי נשכח של אבי לוזון לאחר המשחק בפתח תקוה

הקופסה בנתניה נסגרה: צפו באלבום מרגש ממשחק הוותיקים

טל בנין נפרד כנראה מהפועל חיפה, יאמן את מכבי נתניה?

יניב קטן בספק לגמר הגביע