זה הזמן ליריבות להיות מודאגות מהלייקרס. העובדה שקובי בריאנט, פאו גאסול ואנדרו ביינום מספקים את הסחורה בהתקפה היא לא מפתיעה, אבל כשהצוות המסייע מתחיל להפגיז ולתרום נקודות חשובות - זה סימן בהחלט מדאיג. רמון סשנס, ג'ורדן היל וסטיב בלייק היו הלילה (שני) הג'וקרים של הלייקרס בניצחון 88:92 על דנבר, שכנראה גמר את הסדרה והעניק לזהובים מלוס אנג'לס יתרון 1:3 בסדרה והוציא את הרוח מהמפרשים של הנאגטס.
כמו בימים הגדולים של רוברט הורי, דרק פישר ואפילו למאר אודום, שוב החבר'ה ה"אפורים" מהספסל סיפקו את הנקודות שהכריעו את הסיפור: סשנס ובלייק קלעו שתי שלשות גדולות בדקה האחרונה, וג'ורדן היל סיפק 12 נקודות ומלחמה ענקית מתחת לסלים (11 ריבאונדים, 7 מהם בהתקפה). "כשמוסיפים עוד אחד או שניים לשלושה שכבר יש, זו בהחלט תוספת גדולה", יודע סשנס. ועוד מעט גם מטה וורלד פיס חוזר.
גם קובי בריאנט החמיא לחבריו. "סשנס קלע כמה שלשות גדולות לא רק הלילה, אלא גם כשהייתי פצוע", אמר בריאנט, "היום הוא שוב עשה את זה, אני מאוד מאמין בו". בריאנט מספר שברבע השלישי הוא מצא את בארנס, בלייק וסשנס לכמה זריקות פנויות והם החטיאו אותן, "ולא חשבתי שאוכל לבטוח בהם שיקלעו את השריקות החשובות ברגעי הסיום, אבל הם עשו את זה".
בלייק קלע את שלוש הזריקות החופשיות שהיו לו ברבע הרביעי, והסטטיסטיקה מראה שהוא קולע 5 מ-10 מהשדה כשהוא פנוי, בעוד שהוא רק 1 מ-6 כשיש עליו שמירה. בריאנט העניק לבלייק חיבוק גדול בסיום, וגם הוא יודע כמה הקלע חשוב למרקם הקבוצתי. "הרגעים האלה לא מפחידים אותו", אמר בריאנט. "תמיד טוב לקבל חיבוק מקובי", סיכם בלייק, "זה סימן שעשית משהו נכון".
ומה הלאה? בלייק רוצה לקבל עוד אחריות, ומוכן לאתגר הבא. "יש לנו שחקנים טובים שמקבלים שמירות כפולות, והם בוטחים בנו", אמר הגארד, "זה מה שצריך כדי לנצח קבוצות טובות, לבטוח אחד בשני. עכשיו מתחילים רגעי האמת".
כרמלו אנתוני? בפלייאוף? תתפלאי
אל תגידו שאתם לא מופתעים מכרמלו אנתוני. כרמלו הגיע למשחק הרביעי של הניקס מול מיאמי עם מאזן מחריד. במשחקי פלייאוף המאזן שלו הוא 36:16 - הכי גרוע בתולדות ה-NBA, רק 30.8 אחוז, עם שבע פעמים בהן הודח כבר בסיבוב הראשון. במדי ניו יורק המאזן שלו בפלייאוף 7:0, כשקבוצתו הפסידה שיא שלילי של 13 משחקים רצופים. כל הרמזים סימנו על סוויפ, אבל אז זה קרה.
כרמלו השחיל שלשה ענקית, סיים עם 41 נקודות והעניק לניקס ניצחון קטן, שמשקם מעט את המוניטין המושמץ שלו ושל קבוצתו. "אני מנסה לא לחשוב על כל הדברים האלה כשאני על המגרש", התייחס אנתוני למאזן המביך שלו אחרי הניצחון 87:89 על מיאמי, שצימק את הסדרה ל-3:1, "המטרה שלי היא לנצח משחקי כדורסל, לא לחשוב על המאזן שלי".
מייק וודסון, שהניצחון הזה הציל לו את המשרה לעוד כמה ימים, אמר בסיום ש"כרמלו פשוט לא היה מוכן ללכת הביתה. הוא יהיה חייב להמשיך לשחק ככה עד סוף הסדרה". כמובן שהסיכויים קלושים, וב-NBA אף קבוצה עוד לא חזרה מפיגור 3:0 (המאזן הוא 100:0), אבל הניקס עדיין מקווים לטוב, למרות שאיבדו את ג'רמי לין לפני הפלייאוף, את אימן שומפרט במשחק הראשון, את אמארה סטודמאייר במשחק השני והלילה את בארון דייויס, שפונה על אלונקה אחרי שעיקם את הברך.
זה היה ניצחון ראשון לניקס בפלייאוף אחרי 4,024 ימים (11 שנה). "הגיע הזמן", אמר וודסון, "הקבוצה הזאת מספיק טובה בשביל לנצח משחקי פלייאוף, כבר הוכחנו שאנחנו יכולים לנצח כל קבוצה בליגה הזאת". כרמלו ידע להודות לקהל, שהפעם עודד למרות שלא בטוח שהקבוצה הזאת ראויה לתמיכה ואהבה: "זה היה נהדר. למרות כל מה שקרה סביב הקבוצה הזאת לאחרונה, היה משמח מאוד לראות את כולם תומכים בנו". ספק אם הסדרה תחזור לניו יורק, ולאוהדים תהיה הזדמנות נוספת לצפות בקבוצה הזאת העונה.