באחד ממשחקוני הנעת הכדור באימון בית"ר ירושלים, עקצו כמה צעירים את ערן לוי כשאמרו לו שהוא שחקן בינוני. לוי לא נשאר חייב והתקרב אליהם עם הגוף, כאילו בצחוק, ומיד נענה: "הופה, הופה, אל תשכח שאתה על תנאי, שלא נצעק לקורנפיין שיפעיל עליך את סעיף המשמעת". לוי חייך וכשירד לחדר ההלבשה ראה את איציק קורנפיין בדרך ואמר לו: "אתה מבין מה נהיה מהסעיף הזה? ילדים שכשאני עליתי לבוגרים היו בכיתה ג' מסתלבטים עליי".
היום כולם בבית"ר יכולים עוד להתבדח על הסעיף הזה, אך לפני כשלושה חודשים הוא היה תנאי בל יעבור לחתימה של ערן לוי בבית"ר, עם תחושה כוללת שהסיכויים שישרוד במועדון עד אחרי חג הפסח קלושים ביותר. בשורה התחתונה, ערן לוי סתם הרבה פיות ובשבועיים הקרובים הוא צפוי אף לקבל הודעה כי בית"ר מממשת את האופציה עליו לעונה הבאה, כשאלי כהן אומר לאנשי המועדון כי "אם הוא ימשיך לעבוד נכון, אפשר לייצר ממנו חתיכת שחקן".
אז מה הסיפור של ערן לוי והאם בית"ר זאת ההזדמנות לפרק ב' אמיתי בקריירה, אחרי פרק א' של כישרון לא מנוצל וסטיגמה של שחקן פרובלמטי שלא ניתן להסתדר איתו? העונה הבאה תענה על התשובה הזאת.
שילם על הקיץ שעבר
בקיץ שלפני שנתיים ערן לוי היה קרוב מאוד לבית"ר ירושלים. הוא יצא עם הקבוצה למחנה האימונים, אך במועדון לא התלהבו מנוכחותו, וההצעה הכספית שלא התאימה לו גרמה ללוי להפסיק להגיע לאימונים. לוי לא הסתפק בכך, ובראיון לאחד המקומונים בירושלים תקף את קורנפיין והמאמן אורי מלמיליאן על כך שהוליכו אותו שולל, והוא סגר לעצמו את הדלת חזרה לבית"ר. גם בתחילת העונה הנוכחית שמו עלה בבית"ר והוא אף שקל לשחק בקבוצה בחינם ולתבוע את הפועל חיפה, אך גם הפעם נתקל בסירוב. בינואר האחרון יובל נעים נתקע ללא שחקני התקפה, וכמה ימים לפני תום מועד ההעברות החליט להמר על ערן לוי, בצעד שהיו לו מתנגדים בקרב הדרג הניהולי וגם בין השחקנים בבית"ר.
הביקורות מסביב חגגו. "ערן לוי ירסק את בית"ר", "הוא לא יחזיק שם חודש", "תוך שבועיים הוא בבית עד סוף העונה". אלה היו רק חלק מהפרשנויות סביב הקשר. נעים הוזהר לפני שצירף אותו לבית"ר ולא הרגיש שהיה לו גיבוי: "אף אחד במערכת לא תמך בהבאה של ערן. הוא הביא את זה על עצמו, עם כל מה שהיה לו קודם. מתוך עשרה אנשים שדיברו איתי, 11 אמרו לי לא לגעת בו, אבל אני ידעתי שאפשר להתמודד איתו ולהשתמש בו לטובת הקבוצה". בפועל, לוי טרף את כל הקלפים. וזה לא היה קל. נעים, היחיד שרצה בו בבית"ר, התפטר שבועיים אחרי שהגיע ובמקומו מונה אלי כהן. לוי חשש ונזכר השבוע: "זה לא נעים ומלחיץ, כשהאיש היחיד שנלחם להביא אותך הולך הביתה, אבל הייתי חזק והחלטתי שאני בא להילחם על המקום שלי בבית"ר, לא משנה מי המאמן וכמה דקות אשחק".
אז ערן לוי החליט להילחם על מקומו, אך היחסים המקצועיים בין אלי כהן לבינו החלו ברגל שמאל, כאשר לוי חש שכהן לא מחזיק ממנו ואין לו סיכוי לשחק תחתיו. כהן הבין שהשחקן מדוכדך, והסביר לו שבמצבה של הקבוצה הוא מנסה לדאוג קודם כל להגנה. אחרי שיעברו את סדרת המשחקים נגד הקבוצות העדיפות, כמו מכבי חיפה, מכבי תל אביב וקרית שמונה, הוא יקבל יותר דקות. וכהן התכוון לכך: "אמרתי לערן מההתחלה שהוא יכול להיות האיציק זוהר של בית"ר עם היכולות שלו, אבל כשהגעתי הוא לא היה במצב פיזי כדי לקבל דקות משמעותיות, במיוחד לנוכח המצב ההגנתי של הקבוצה והכושר הגופני שלה שהיה קטסטרופלי. עשינו שינוי גדול וערן היה חלק ממנו. אם בהתחלה רציתי שהוא ישחק רק בהתקפה ולא יבזבז כוחות, היום הוא כבר יכול לרדת אחורה לקחת את הכדור ואני מרגיש שאפשר לסמוך עליו. צריך להחמיא לו על השינוי שעשה, לא נתנו לו צ'אנס".
שובר את הסטיגמה?
לפני המשחק הכי משמעותי של בית"ר ירושלים העונה, הניצחון על מכבי פתח תקוה במושבה, דיבר כהן במשך כל אותו שבוע עם לוי. המאמן ראה שהשחקן מאוכזב מדקות המשחק המעטות ואמר לו: "תרים את הראש, למשחקים כאלה אני מכין אותך. מהמשחק הקרוב נגד פתח תקוה אתה הולך לקבל הרבה יותר דקות". בפועל, בית"ר הבקיעה שלושה שערים במחצית הראשונה ואלי כהן לא היה צריך להשתמש בלוי. הוא הכניס אותו רק בדקה ה-89 במטרה למשוך עוד חצי דקה ולשמור על הכדור על לסיום. לוי נראה מאוכזב ובבית"ר היו לחוצים מהתגובה שלו, אך בסיום המשחק נשאר השחקן לחגוג ביציע עם האוהדים, כאילו זה עתה זכה בתואר.
זה אולי השינוי הגדול ביותר שאנו רואים אצל לוי. במקומות אחרים הוא היה מגיע לפיצוץ ופרידה, בבית"ר לוי מתמודד, גם אם קשה לו עם הישיבה על הספסל. לוי ניסה להסביר: "בלי לפגוע באף מועדון שהייתי בו, בית"ר זה משהו אחר. חלמתי לשחק כאן, זה מועדון בקנה מידה שלא כל יום זוכים להיות בו. אני נלחם על המקום שלי ובא להתמודד בכל אימון ובכל משחק. השינוי אצלי בבית"ר הוא הרבה בגלל הקהל. גם כשלא קיבלתי דקות, התמיכה של האוהדים היא משהו נדיר, הם נותנים לי גב ומעודדים אותי גם כשאני על הספסל, אז איך אפשר לא להיות חזק? המשחק הזה במושבה הוא באמת דוגמא להכל, כי למרות ששיחקתי רק ארבע דקות, הטירוף של הקהל והשמחה בסיום לא מאפשרים לך שלא להתחבר לזה ולשים את עצמך בצד. זה הכוח של בית"ר ירושלים".
חשוב לזכור כי עד לפני שני משחקים, ורק בעקבות ההשעייה של ליאונרדו פאסוס, ערן לוי לא ראה הרכב בבית"ר ירושלים, וזאת באמת סיטואציה שהוא לא נתקל בה עד היום. לוי הזכיר את החיבור עם הקהל, וזה לא מקרי. הקהל של בית"ר תמיד התחבר לשחקנים התקפיים וכאלה שמאיימים על השער, שנים הם חיכו לראות את איציק זוהר לובש את הצהוב-שחור, ולוי מבחינתם הוא האיציק זוהר של הסיטואציה הנוכחית והצנועה. גם קורנפיין החל להתלהב מהקשר, ואחרי המשחק האחרון נגד עכו אמר ללוי: "איזה כדורים של ברקוביץ', העמדת פה בלי הפסקה שחקנים מול השער. איך זה לא נכנס?"
השנה החשובה בקריירה
כפי שנאמר כאן קודם, לוי הביא על עצמו חלק גדול מהבעיות בקריירה. הוא היה חסר סבלנות, לא תמיד קיבל את ההחלטות של המאמנים. גם היום לוי אומר: "עשיתי טעויות ואני לא בורח מאחריות, אבל אני לא חושב שזאת בעיה להיות שחקן מתוסכל שאתה לא משחק. מי שלא מתוסכל מזה שהוא על הספסל הוא בבעיה. עם כל זה, אני לא זוכר שהרבצתי למאמן, הפכתי את החדר הלבשה או עשיתי משהו יוצא דופן, תמיד רציתי לשחק כדורגל וכמה שיותר. שוב, עשיתי טעויות, אבל בשלב מסויים הכל התחבר לסטיגמה שאי אפשר לצאת ממנה. אני ילד טוב שבסך הכל רוצה לשחק כדורגל, ליהנות ולהתפרנס, באמת שאין לי שום דבר אחר בראש. הלוואי שבית"ר תהיה פרק ב' של הקריירה שלי, פרק ב' היותר מוצלח במועדון שתמיד חלמתי לשחק בו, אני אתן את הכל כדי שזה יקרה".
לוי יודע איפה הוא טעה והיכן הסטיגמות כבר רצות לפניו, אך השאלה הגדולה היא איפה הכדורגל הישראלי טועה, כי בדיוק כמו ערן לוי יש שחקנים מוכשרים בגילאים הצעירים שהורגלו לכך שכל הקבוצה סובבת אותם. הם לא נדרשים לעשות יותר מדי עבודה טקטית והבום שהם מקבלים עם הגעתם לבוגרים גומר אותם. זאביק זלצר סיפר השבוע: "ערן לוי היה השחקן הכי טוב במחזור הגילאים שלו והשתייך לנבחרת הנערים ולנוער, אך נופה מספר פעמים בשל חוסר הסבלנות שלו והקושי להתמיד ולהיות חלק מהקבוצה. במחלקות הנוער הרבה פעמים מעדיפים להשקיע בצד המקצועי של פריחת השחקן על חשבון הצד המנטאלי, כולל ויתורים בנושאים שעשויים לעלות ביוקר בעתיד. הרבה מאוד שחקנים מוכשרים מגיעים למעבר הזה ללא הכוונה, אין מספיק סבלנות אליהם והם מתחילים לרעות במקומות שונים ומשונים ולא מגיעים לשום מקום. ערן לוי עשה הרבה טעויות בהתנהלות, אבל זה שהוא הצליח במשך ארבעה חודשים תחת הלחץ של בית"ר ובלי יותר מדי קרדיט להתמודד מצביע על שינוי. להערכתי, אם הוא עובר את השנה הבאה בבית"ר כפי שעבר את זאת, הוא ישלים את השינוי הזה ואולי יפתח פרק ב' אמיתי בקריירה, כי מבחינת כישרון הוא מהמוכשרים שיש כאן, נשאר רק לחבר את זה לצד המנטאלי".
בשנה הבאה בית"ר לא צפויה להביא יותר מדי שמות גדולים, וללוי תהיה את ההזדמנות לקבל את המושכות ולהיות שחקן דומיננטי בקבוצה שאלי כהן מגדיר אותה ככזו שבה "אם הסגל הנוכחי יישאר עם עוד שחקן שניים, היא תתפוצץ בשנה הבאה". זאת אולי תהיה ההזדמנות הגדולה האחרונה של ערן לוי לעשות צעד משמעותי במועדון גדול. כמי שיהיה בקיץ בן 27, לוי יודע היטב שזאת השנה שלו לעשות תפנית אמיתית בקריירה, בעיקר מנטאלית, ואולי באמת לשבת בעוד כמה שנים ולצחוק על כל מה שעבר בכדורגל עד שהגיע לבית"ר. ואולי לא.
אלי כהן רוצה את ערן לוי לעונה נוספת בבית"ר ירושלים
בית"ר ירושלים בוואלה! ספורט