צריך לקחת את ההישג של זאבי בפרופורציות

1. הקאמבק. אומרים שספורטאים, ברוב הענפים, מגיעים לשיא שלהם בגיל 27 וזה בדיוק מה שקרה לאריק זאבי. הוא היה בן 27 לפני 8 שנים, הגיע למשחקים האולימפיים בתור אלוף אירופה בפעם השלישית וגם זכה במדליה אולימפית. מאז ועד היום הוא ניצח רק בשתי תחרויות בינלאומיות. הוא זכה אמנם בעוד ארבע מדליות באליפויות אירופה, אבל כבר מאותה אליפות של 2005 בבוקרשט, התחילה הידרדרות מסויימת ביכולת שלו. הוא נשאר והיה אריק זאבי, ג'ודוקא שאף אחד לא רוצה לפגוש בשלבים מוקדמים של שום אליפות, אבל עם השנים הפציעות פגעו בו, בעיקר בכך שגרמו לו להיות מגוון פחות. הרבה תרגילים שביצע באמצע שנות העשרים שלו הוסרו מהרפרטואר, ולעיתים היה נראה שמול יריבים מסויימים מהצמרת העולמית - כבר אין לו מה לתת. פתאום כבר התחילו לקוות שיהיו לו הגרלות קלות, והיו גם כאלה שקיוו שאולי יפרוש, כדי שיזכרו ממנו יותר דברים חיוביים. כל אלה מעצימים את ההישג האדיר של אריק זאבי ברוסיה, כי נראה שחוץ ממנו - אף אחד לא האמין שהוא יזכה בעוד אליפות אירופה.

2. השינויים. אריק זאבי לקח את הסיכון בשתי ידיים. הוא ביצע שורה של שינויים מקצועיים שכללו החלפת מאמן (לא החלטה ישירה שלו) כשאלכס אשכנזי פינה את מקומו לשני הרשקו. זאבי גם החליט להוסיף למסגרת המקצועית שלו, על דעת עצמו, את מאמן הכושר אילן סלע שיש לו השקפת עולם שונה מזו של רבים מאנשי המקצוע הסובבים את הספורטאים האולימפיים. השינויים נשאו פרי ב-2011, כשזאבי זכה במדליית הזהב בתחרות הגרנד סלאם במוסקבה, והבטיח את מקומו במשחקים האולימפיים בלונדון. בעבר זאבי טען כי חילופי המאמנים בוצעו בעיקר בגלל סיבות שקשורות לאיגוד הג'ודו, אבל מדבר אחד אי אפשר להתעלם - השידוך בין זאבי לשני הרשקו נראה מצויין. את אלכס אשכנזי מגדיר זאבי כאיש מקצוע ענק, אבל נראה ששני הרשקו יודע לתת ערך מוסף וחשוב מאוד ממקומו על כסא המאמן בזמן הקרבות, ונראה שה"טירוף" שלו שכולל צעקות והוראות בלתי פוסקות לזאבי - עושה את העבודה דווקא עם ספורטאי ותיק בן 35 שחושב שראה וחווה הכל, אבל אולי לפעמים מישהו צריך להעיר אותו.

3. הקרבות. הזכרנו כאן מקודם את העובדה שארסנל התרגילים של אריק זאבי נהיה קטן יותר עם השנים, אבל נראה שבשנת הפרישה שלו הוא הולך על כל הקופה. קודם כל, באליפות אירופה הנוכחית הוא נראה יותר בכושר, ויותר מהיר מתחרויות קודמות בהן השתתף. מה שמעודד לא פחות היה לראות אותו מבצע כמה תרגילים שלא ראינו ממנו יותר מדי בתחרויות בשנים האחרונות - עושה רושם שהוא הולך על כל הקופה. אבל עם כל הכבוד, נראה שהדבר המרשים ביותר שבלט בקרבות של זאבי בתחרות ברוסיה היה הניסיון והרוגע. מול כל אחד מחמשת היריבים שלו הוא נראה כמו ה"אבא והאמא של האליפות הזאת", שידע בדיוק מתי יריבו עומד לבצע טעות קריטית, ולהעניש. באליפויות אירופה האחרונות היה קשה לראות את הוותק שלו כגורם שמעניק לו ניסיון, וכאן זה סוף סוף קרה, ובגדול.

4. לונדון 2012. הדעה הרווחת מאליפות אירופה 2012 היא שאריק זאבי חזר לעצמו והוא מועמד למדליה אולימפית במשחקים שיתקיימו בקיץ בלונדון - מזה בדיוק צריך להיזהר. הוא אמנם יגיע לשם כאלוף אירופה, בדיוק כמו לפני אתונה 2004, אבל כמה דברים השתנו מאז. קודם כל, הגיל עושה את שלו וזה עדיין לא אריק זאבי של שנות השיא שלו. דבר שני, בקטגוריית המשקל של אריק זאבי אירופה לא מספיק דומיננטית, ואם זה לא מספיק - הג'ודוקא מספר 2 בעולם, הנק גרול ההולנדי, לא השתתף בתחרות הזאת. למעשה, מבין 8 המדורגים הראשונים בעולם, רק סרגיי סמוילוביץ' הרוסי התחרה. השאר מגיעים ממדינות אסיה כמו המדורג 1 מקסים ראקוב מקזחסטן והמדורג 3 טקמאסה אנאי היפני. חוץ מזה, למרות זכייתו של זאבי בתואר הוא לא יהיה מדורג בלונדון 2012. למרבה הצער, שני הג'ודאים אותם היה צריך לעבור בדירוג העולמי אולימפי, דרוויש רמדאן המצרי ורמדיזין סאידוב מאוזבקיסטן, ניצחו באליפויות היבשתיות שלהם. זאבי הצליח לעלות רק למקום התשיעי בדירוג העולמי, ולכן הוא לא יגיע ללונדון 2012 כאחד משמונת המדורגים הבכירים. המשמעות - ההגרלה תוכל לזמן לו כל אחד משמונת המדורגים הבכירים כבר בסיבוב הראשון.

אריק זאבי זכה באליפות אירופה בפעם הרביעית

שני הרשקו: "אנחנו על גג העולם"

לונדון 2012 בוואלה! ספורט