"ברגע שעזבתי את מכבי תל אביב, אני לא חלק ממנה"

אבי נמני כבר ראה הכל בכדורגל שלנו. מי שהיה הסמל הבלתי מעורער של מכבי תל אביב הפך לסוכן שחקנים, והיום (רביעי), כשהוא מחליף קידומת לגיל 40, הוא קצת מצר על הסיטואציה שאליה נקלע הכדורגל הישראלי, ספורט שכל כך אהב ושנכנס למרכז סדר היום הלאומי בהקשרים שליליים. מצד שני, הוא גם לא מופתע.

"העולם השתנה, הכדורגל השתנה", פותח נמני, "זה עידן תקשורתי מאוד מפותח, היום מצלמים ורואים הכל. אני חושב שהיו דברים כאלה גם בעבר, הם פשוט לא צולמו. ברור שצריך לחרות על דגלנו את המלחמה באלימות, אבל אני חושב שכל המלחמות עכשיו מול ההתאחדות בין גורמים אינטרסנטים כאלה ואחרים, בסופו של דבר רק יזיקו לכדורגל. כל אחד מושך לכיוון אחר, ואף אחד לא מסתכל באופן אובייקטיבי איך באמת אפשר לטפל בנושא של הכדורגל, בבעיות שלו ובמציאת פתרונות. מחפשים את הראש של זה ואת הראש של ההוא, אבל לא מחפשים פתרון אמיתי. חייבת להיות ענישה הרבה יותר חמורה מחוץ לכדורגל. המלחמה באלימות לא יכולה להיות רק בידיים של ההתאחדות, אלא גם בידי המשטרה ובתי המשפט, בידי הקבוצות, בידי הממשלה".

מה ההבדל בין התקופה שבה אתה שיחקת להיום?

"זה דור אחר של שחקנים. גם אצלנו היו יריבות גדולה וטירוף, אבל זה לא הגיע לרמות כאלה, ידענו תמיד מתי לעצור. מצד שני, צריך לקחת בחשבון שכדורגל זה לא בלט. האלימות לא התחילה בישראל ולא תסתיים בישראל, פשוט צריך לדעת להוריד את המינון למינימום. זה משחק עם אמוציות. שחקני כדורגל חייבים להבין שהם יכולים להיות תחרותיים, לרצות לנצח בכל מחיר, אבל הם לא יכולים להיות אלה שיגרמו לקהל להשתגע ולהשתולל ולהתפרע.

מי עוד אשם לדעתך מלבד השחקנים?

"אני גם חושב שבכל הנוגע לאלימות יש גם לתקשורת אחריות גדולה מאוד. כל אלה שכותבים טורים או מפרשנים במקום כזה או אחר, בצורה מאוד וולגרית ומיליטנטית, לא מבינים איזה נזק זה עושה, כי זה חוזר כמו בומרנג. אחרי זה הם באים לאחרים בטענות בגלל ההתנהגות שלהם, אבל הם מובילי דעת קהל. לדעת לבקר זה קל אבל גם צריך לקחת אחריות אישית, וחלק גדול מהפרשנים לא יודע איפה לעצור. אין טעם לנקוב בשמות, מי שעושה את זה יודע, ולצערי לא מדובר באחד או שניים".

איך אתה מתייחס לדברים שאמר יושב ראש ההתאחדות אבי לוזון במסיבת העיתונאים שהייתה השבוע?

"אני בטוח שיש לאבי לוזון כוונות טובות, אבל הוא לבד לא יוכל להציל את הכדורגל הישראלי. הוא חייב עזרה. אני חושב ששילוב של יענק'לה שחר הוא מאוד חשוב וצריכים להיות גורמים נוספים שמשולבים. הבעיה היא לא בדברים שלוזון אומר. אני חושב שהרבה קבוצות איבדו את האמון. הכדורגל שלנו בתקופה של חוסר יציבות. אי אפשר לעשות הוקוס פוקוס ולבנות בן רגע מנהלת ליגה, זה דבר שלוקח זמן. אפשר לחשוב בכיוונים האלה, אבל קודם כל צריך לדאוג שרף האלימות יירד ולאחר מכן להתקדם הלאה".

אחרי תקופה לא קלה במכבי תל אביב – תחילה כג'נרל מנג'ר ואחר כך כמאמן – הוא התנתק מהמועדון והלך בדרך עצמאית, לייצוג שחקנים. תפקידו כסוכן מאפשר לו לראות את הענף בצורה שונה.

"כשאתה עובר את כל המסלולים הנכונים, אחרי הרבה שנים כשחקן, אחר כך כמאמן וגם כמישהו שעבד יחד עם ההנהלה וכעת מייצג חברה שבעצמה מייצגת שחקנים, עברת סוג של מכלול של כל מה שאפשר לעבור בכדורגל ואתה רואה את הדברים מכל זווית. אתה יכול לנתח דברים ויש לך ראייה שונה מזו של אחרים. צריך להגיד את האמת, הרמה של הכדורגל שלנו ירדה. היא ירדה כי הרבה שחקנים ישראלים עזבו לחו"ל ולא הגיעו שחקנים טובים במקומם. אלה שהיו צריכים לקחת את המושכות, עדיין לא לקחו אותן השנה ואולי יקחו בעונה הבאה, אבל העונה הכדורגל הישראלי היה מאכזב. אני לא סותם עליו את הגולל. צריך להסתכל קדימה באופטימיות.

איפה הבעיה לדעתך?

אני לא אוהב את ההתנהלות של מספר קבוצות. יש כאן הרבה בעלי בית שמתערבים בעבודת המאמן. יש כאלה שזה נמצא ב-DNA שלהם, הם לא יודעים אחרת, אבל יש כאלה שעושים את זה מחוסר ידע ואפשר עדיין לכוון ולשפר אותם, כי הם באים ממקומות טובים. אני חושב שיש גם אנשים טובים בכדורגל וצריך לדאוג שהם לא יעזבו. אנשים כמו שחר, שלדעתי הוא סמל להתנהלות הכי נכונה וצריך לקחת דוגמה ממנו וממכבי חיפה בכלל. איזי שירצקי הוא איש טוב לכדורגל. גם אלונה ברקת, אם כי אני חושב שהיא לא לומדת מטעויות. אם תעשה את זה, היא תצליח בסופו של דבר כי היא באה ממקומות טובים עם כוונות טובות. גם מיטש גולדהאר טוב לכדורגל, דמות חיובית".

הרמה בארץ מקשה על שיווקו של השחקן הישראלי?

"יש מספיק שחקנים טובים שאפשר להעביר לחו"ל, לליגות שדומות ברמתן לישראל, גם אם חושבים שהרמה שם הרבה יותר גבוהה. אני מאמין בשחקן הישראלי. חלק גדול מהצעירים הולך לאיבוד ויש כאלה שאחרי חודש טוב לא שומעים עליהם עד סוף העונה, כי אין להם את האופי הנכון ואין מי שידריך אותם בכיוונים נכונים. אסור לתת לכשרונות ללכת לאיבוד".

ספר קצת על העבודה כסוכן

אני לא יודע מה קורה אצל אחרים, אצלנו עובדים מאוד ישר. אנחנו לא מסתכלים רק על עצמנו, אלא גם על הקבוצות עצמן. אני לא רוצה שקבוצה תרגיש רע כשהיא עובדת איתנו, צריך להרגיש נוח וטוב, שאך אחד לא ייצא בתחושה שנגרם לו נזק. אנחנו יודעים איפה הקווים האדומים, כי באנו מהתחום הזה. חשוב שהשחקן יהיה מרוצה, שאנחנו נהיה מרוצים ובמיוחד שהקבוצה תהיה מרוצה כדי לעבוד איתה לטווח ארוך. אני חושב שגם האחים רונן וגלעד קצב, דודו דהאן וסוכנים אחרים עושים עבודה טובה".

בתור אחד שמזוהה עם מכבי, איך זה בשבילך לשדך שחקנים להפועל?

"אין לי שום בעיה עם זה. גם השנה אנחנו מייצגים הרבה מאוד שחקנים בהפועל תל אביב, כמו אפולה אדל ואחרים. אני אחד שיודע לעשות הפרדה. ברגע שעזבתי את מכבי תל אביב, אני לא מישהו ממכבי תל אביב. אני עובד בתחום שבו אני צריך להיות מאוד לויאלי כלפי הקבוצות מולן אני עובד וגם מול שחקנים. אני גם פרשן, ולכן אני צריך להיות מאוד אובייקטיבי. אני לא חושב שיש למישהו חצי תלונה לגבי האובייקטיביות שלי, אני מאוד ישר והיושר הזה יקרין גם הלאה.

מה דעתך על הדרך של מיטש גולדהאר במכבי תל אביב?

"אני חושב שמיטש בא ממקומות טובים. יש לו רצון. אנשים שבאים ממקום כזה, אסור לנו לוותר עליהם בקלות. הוא עושה טעויות, אבל כל מי שנמצא בעסק הזה עושה טעויות, גם כאלה שהצליחו לאורך השנים למדו מהטעויות שלהם. בקריירה שלי כשחקן או כמאמן שגיתי בעצמי, והכי חשוב והכי חכם זה לא לחזור על השגיאות האלה. אני חושב שמכבי תל אביב תחת מיטש, עם כל האמצעים והכסף, בשלה להצלחה עכשיו. הבעיה היא שבכדורגל אין ערובה להצלחה. אתה יכול לעשות את הדברים הכי נכון, אך בסופו של דבר אתה נמצא בידיים, או ברגליים, של השחקנים שלך. יש בעולם קבוצות עם תקציבים של מאות מיליון יורו שלא מצליחות".

בוא נדבר על המינוי של ג'ורדי קרויף - מה היה שונה בין התפקיד שלך לזה של קרויף והאם יש לזה סיכוי להצליח?

"במכבי תל אביב כבר ניסו הכל, ככה שלא צריך לסתום את הגולל על המינוי הזה. אני שומע את האנשים מסביב שמעבירים ביקורות קשות ואני לא חושב שזה זמן להעביר ביקורת. צריך לתת למהלך הזה לבחון את עצמו ולראות אם הוא מצליח או לא, ורק אז להגיד אם היה נכון. בסופו של דבר, הכל נמדד בתוצאות. אם קרויף יביא תוצאות טובות המהלך יוכתר כהצלחה, כמו כל איש מקצוע אחר שהיה מגיע".

למה התפקיד של מאמן מכבי תל אביב נראה כל כך שוחק ותובעני?

"הוא תובעני כי יש רמת ציפיות מאוד גבוהה. יש משיכה בחוטים של כל מני גורמים מסביב, וזה די טבעי. צריך לקחת את זה לכיוונים חיוביים ולא שליליים. גם לא צריך לצאת מפרופורציה ולעשות מזה הרבה מעבר למה שזה. בסופו של דבר, זה רק כדורגל".

איך מתנהלים החיים שלך מאז שעזבת את תחום האימון והמשחק עצמו?

"היה לי זמן פנוי במשך כמה חודשים. כיום אני נמצא המון בחו"ל, אבל זאת העבודה ואין מה לעשות. אני מאוד אוהב את השידורים והפרשנות. אני מנסה לשלב בנסיעות העבודה גם נסיעות עם המשפחה, ככה שזה בסדר".

אתה חוגג 40. מה אתה עדיין חולם להגשים?

"היו לי חלומות שהגשמתי בתור שחקן כדורגל. לא היה לי חלום להיות מאמן ואני מאוד אוהב את הסיפור של ייצוג שחקנים. יש לי מערכת יחסים מאוד טובה עם אנשים בחו"ל, הרבה גורמים שהם חברים אישיים שלי, בלי קשר לכדורגל, ואני מאוד נהנה מזה כעת. אני מסתכל על החיים בצורה קצת שונה, מאוד חיובית. אנשים מסביבי וגם בתעשיית הכדורגל מסתכלים קודם כל על הדברים השליליים, אני לא. אני בסך הכל רוצה להיות בריא, ושלסובבים אותי יהיה טוב. כך גם הסתכלתי על זה כשחקן. אין לי שאיפות מטורפות וחלומות מגלומניים, אני רואה את הדברים בפרספקטיבה מאוד קטנה ומצומצמת. צריך לדעת ליהנות ממה שאתה עושה".

נמני כמעט מסכם את הראיון וכמעט קם, כשהוא מתבשר על מינויו של ראובן עטר למאמן מכבי חיפה. רגע לפני שנפרדים, הוא שולח פרגון לקולגה שלו לשעבר כשחקן נבחרת ועל הקווים. "אני חושב שזה מינוי טוב. מגיעה לו הזדמנות ולדעתי, עם בחירה נכונה של שחקנים, הוא יכול להצליח. אם תהיה לו טיפה מזל, אין סיבה שזה לא יקרה".