את האווירה הכללית לאחר פרסום העונש של מכבי פתח תקוה כדאי להשוות לניצחון של מכבי תל אביב בדרבי זניח וחסר חשיבות. שנים של השפלות ומחדלים נשכחו פתאום לערב אחד, בתוך חגיגה של שכחה וחוסר מודעות. חגיגה של כלום. כמו מכבי תל אביב, התקשורת לחצה על כל המגרש מן ההתחלה, ותבעה את כבודה וכבודנו. מול יריבים חסרי אונים, התקשורת גם לא השאירה לדיינים שום אפשרות לקחת החלטה אחרת מאשר הורדת נקודות למכבי פתח תקוה. אבל האם ההחלטה על העונש היא באמת בשורה חשובה לענף המתרסק? האם יש כאן באמת אמירה מכוננת שתשנה משהו מיחסי הכוחות בענף ותציב גבולות ברורים לאלו שכל הזמן פורצים אותם? ספק רב. למרות השער המקרי לטובת הצדק, התוצאה עדיין 5:1 לרעתנו ומאחורינו עשרות הפסדים מביכים על אותו מגרש ומול אותם יריבים. אין לנו כבר סיכוי להשוות.
כפי שראינו בעונש אחרי הדרבי התל אביבי, שלאחריו הגיעה התפרעות לא פחות חמורה תוך זמן קצר, החלטות בית הדין הן זניחות וארעיות. מה שחשוב זה מה שנשאר, ושם מאזן האימה בין הטוב לרע נותר מפחיד ולא צפוי להשתנות במאומה. אבי לוזון ימשיך להגיע למשחקי מכבי פתח תקוה מבלי להבין מה הבעיה בכך ומדי פעם גם יבקר באימון או בארוחה של הקבוצה. גיא לוזון ימשיך לאמן את הנבחרת הצעירה, זכר לחטא שהוא הרבה יותר בעייתי מכל מה שקרה בקרב במושבה. תובע ההתאחדות, האיש שלא התבייש לבקש סימטריה בין העונש של מכבי פתח תקוה והפועל חיפה, ימשיך לנהל את הקרקס, ואיתו שאר הליצנים. האנשים האלה קובעים מדי חודש תקדימים בעייתיים, אבל רק פעם אחת, באיחור לא אופנתי, הצלחנו לעצור אותם בזמן. הם עדיין נותרו בעמדות הכוח.
כי את הקרב הזה הפסדנו בכך שלא אמרנו 'זה לא יעבור' כשאדם שמזוהה כל כך עם קבוצה מסוימת נבחר לנהל את הכדורגל הישראלי. את הקרב הזה הפסדנו במינוי של גיא לוזון, שעדיין סבור שאיכויותיו כמאמן חשובות מאמות המידה התקינות של מסגרת לאומית. את הקרב הזה נמשיך להפסיד כשאבי לוזון ושטרן חלובה ינהלו את הענף באופן בלעדי, ויעשו ככל העולה על רוחם בליגה, בנבחרת. ועדה מקצועית לא תתכנס בפעם הבאה כשיצטרכו למנות מאמן לאחת הנבחרת. גם תובע ההתאחדות לא יבין את המסר מהחלטת בית הדין, שסתרה לחלוטין את בקשותיו בעניין מהומת המושבה. האלימות לא תיפסק כי האלימות לא התחילה במכבי פתח תקוה, כמו שהיא לא היתה נחלתם הבלעדית של אוהדי בית"ר ירושלים או הפועל תל אביב. בסך הכל פרקנו תסכול רגעי, אחרי שנים של השפלות ולקראת שנים נוספות שיראו בדיוק אותו דבר. בסך הכל, חגגנו קצת כמו לוזרים.
חגיגה של לוזרים
11.4.2012 / 9:55