הכבוד המפוקפק כולו שלנו

מזל טוב למכבי חיפה. ההשקעה הכספית של ג'ף רוזן הוכיחה את עצמה השנה, ואחרי העבודה הקשה של השחקנים, סביר להניח ששמפניות נפתחו בחדר ההלבשה אחרי הניצחון על ברק נתניה שעצר רצף של 15 הפסדי ליגה. אבל אם נהיה רציניים, בחיפה לא באמת חגגו את הניצחון על נתניה. רק נשמו לרווחה שהרצף המביך נגמר, שהמועדון לא ישבור את שיא כל הזמנים בהפסדים רצופים, ושאולי השבוע כבר לא יכתבו על כמה הם עלובים.

למרות שהשיא השלילי לא נשבר (18 הפסדים, אם אנחנו זוכרים קבוצות שלא התפרקו, והוא שייך לכרמיאל), חשוב להתעכב על ההישג המפוקפק שמכבי חיפה בכל זאת קטפה ולהכניס אותו לפרופורציות: האם בליגה שיש בה יורדות מכבי חיפה הייתה מגיעה לסך הפסדים רצופים שכזה? ספק רב. בליגה נורמלית ייתכן שהירוקים היו מחליפים מאמן מהר יותר ומחזקים את הסגל בצורה טובה יותר ואחראית יותר. אולי ג'ף רוזן היה מגיע לארץ בבהילות רק כדי להביט בעיניים המבוישות של השחקנים – משהו מכל אלה, בכל מקרה, היה יוצר אפקט שמביא ניצחון ועוצר את הבושה.

ההיסטוריה, לצערה ולצערנו, תשפוט את האירוע בצורה נקייה, מבלי לזכור שזו הייתה עונה ללא יורדות. אבל זה לא משנה את העובדה שלמכבי חיפה לא מגיע להיות בליגת העל. סביר להניח שההתייחסות שלה לליגה הייתה קצת יותר רצינית אם היה איום של ממש על המשך דרכה, אבל בליגת שבה הדירקטוריון מבטח את עצמו מפני נזקים באופן לא ספורטיבי ומגוחך, אין מה לדאוג. אפשר לנצח פעם ב-15 משחקים וללכת לחגוג. רק אל תשכחו לשלוח תמונות למיאמי.

לפעמים לספורטאי שמאבד את מקומו בקבוצה הראשונה עוברות מחשבות בראש מה בדיוק הוא עשה לא נכון, במיוחד אם הוא לא נפצע. אם לא מדובר בכושר משחק לא טוב, בהתנהגות לא מקצוענית או לא מכובדת, או בכישלון של הקבוצה, הוא יתחיל להרגיש את הייאוש. הסיטואציה הזאת עברה על אייל שולמן במכבי ראשון לציון העונה. בעונה שעברה שולמן היה אחד מתגליות העונה, אחרי שהכתומים לקחו אותו רגע לפני תחילת הליגה מהלאומית, ומיד הפך להפתעה נעימה.

העונה מעמדו של שולמן נפגע. הוא קיבל 65 דקות ב-16 משחקים בהם שותף, וקלע 8 נקודות בלבד. אשתקד שיחק 16 דקות בממוצע וקלע 3.8 נקודות למשחק. שולמן כבר חשב על עזיבה, אבל אפי בירנבוים שכנע אותו להישאר. כשג'ו קרופורד נפצע לפני המשחק מול הפועל ירושלים, שמו של שולמן כמעט ונשכח כמי שיכול להחליף אותו. אלא שהגארד מגבעתיים עלה בחמישייה, קלע 22 נקודות בתצוגה הכי טובה שלו בקריירה וסחף את הכתומים לניצחון.

כעת, מששולמן הוכיח שהוא ראוי לדקות משחק, הבעיה עוברת לאפי בירנבוים. קרופורד יחזור לפעילות מול מכבי תל אביב, ובראשון לציון יש רוטציה שמצליחה להביא תוצאות. מנגד, על הספסל יושב שחקן שכבר הראה מה הוא יודע לעשות אם מאמינים בו, ואולי אפילו טוב ממה שיש לו על הפרקט. כעת נותר למאמן ראשון לציון להחליט האם שווה לו לקחת את הסיכון ולשנות את הרוטציה כדי לשפר את יכולת הקבוצה שלו, או לנסות להסתפק במה שכבר ראינו מהכתומים.

כשלקבוצה מסוימת לא הולך טוב, והיא לא מהקבוצות שסוחבות אליה את מלוא תשומת הלב כמו הפועל ירושלים או מכבי תל אביב, אחד מהדברים שיעזרו לה לעבור את התקופות הרעות הוא אם לא ידברו על הנפילה שלה. מ.כ הבקעה רשמה בסיבוב השני שני ניצחונות בלבד בעשרה משחקים, וביחד עם ההפסד לבני השרון שהוריד אותה למקום העשירי בטבלה, היא ניצחה משחק אחד בעשרת המחזורים האחרונים. לא מאזן שמישהו ירצה להתפאר בו.

אז מה הוביל לנפילה הגדולה של הבקעה? השחרור של דנילו פינוק. מאז רשמה הקבוצה שלושה ניצחונות ליגה בחמישה עשר משחקים, כשלפני השחרור היא הפסידה רק פעמיים בשישה משחקים. פינוק היה השחקן החשוב של הקבוצה ועם העזיבה שלו התפרק כל המבנה ושחקנים נדרשו לעשות מה שלא תוכננו מלכתחילה. הפציעה של ראשון פרימן לא תרמה, אבל בלעדיו השיגה הקבוצה את הניצחון היחיד שלה בעשרת המשחקים האחרונים, אז על איבוד של שחקן הפנים המוכשר לא ניתן להפיל את התיק.

בבקעה שומרים על שקט וכך לא עלתה האפשרות לפטר את אבי אשכנזי כבר במהלך העונה, למרות שהתקציב היה אמור לשלוח את הקבוצה לחלק העליון של הטבלה. הבקעה ואשכנזי יודעים שאם את העונה הזאת הם יגמרו מחוץ לרבע גמר הפלייאוף הם יהיו אחת מהאכזבות הגדולות של העונה. במקרה כזה כבר לא יעשו להם הנחות ובגני תקווה לא יוכלו להינצל בזכות הכישלונות של הירוקים מהכרמל.

ההודעה של איגוד הכדורסל על כך שבתום חג הפסח יקיים יו"ר האיגוד אבנר קופל דיון עם היועץ המשפטי בגין אפשרות העמדה לדין של עידו קוז'יקרו היא מקוממת. הסנטר של גלבוע/גליל העלה בתחילת חג הפסח הודעה ברשת הפייסבוק עם בדיחה שלא הצחיקה רבים: "אין כמו להתחיל את החג עם מצות טבולות בדם של ילדים נוצרים ומוסלמים". אין ספק שההודעה היא לא במקום, גם אם הסנטר הודה שמדובר בבדיחה לא מוצלחת והתנצל על כך.

אך ההשתוללות החסרת פרופורציות של בכירים במגזר הערבי, הן בכנסת והן באיגוד הכדורסל, רחוקה מלהיות מוצדקת. קוז'יקרו מעולם לא נתפס כדמות שנויה במחלוקת בנושא זה, אלא להיפך. הוא אחד הסמלים הגדולים של הגליל העליון, אזור שמאכלס לא מעט יישובים ערביים, והוא אף התנצל על ההודעה שלו והודה כי לא היה צריך לעשות זאת. יתרה מכך, העובדה שקוז'יקרו התבטא באופן פרטי בדף הפייסבוק שלו, לא צריכה לגרור מחשבה על העמדה לדין.

באיגוד הכדורסל לא היו צריכים לחשוב על האופציה של העמדה לדין. לפני שלוש שנים הועמד שחקן בית"ר ירושלים, עמית בן שושן, לדין על קריאות גזעניות נגד סלים טועמה ובאגידו אולי ישתמשו בדוגמה הזו, אך מדובר במקרה שונה. ראשית, קוז'יקרו התנצל על דבריו ושנית, הקונספט שבו נאמרו הדברים שונה לחלוטין ואין לשחקן או לקבוצה שלו עבר עם קריאות מסוג זה. טוב יעשו באיגוד אם יניחו לנושא, טוב יעשה קוז'יקרו אם יזהר בלשונו.

מבט קל לעבר טבלת הליגה מגלה את המצב העגום הבא: במקום השישי ניצבת עירוני אשקלון שניצחה רק פעם אחת בחמשת המחזורים האחרונים, עם 10 ניצחונות ו-11 הפסדים. במקום השביעי ממוקמת מכבי אשדוד, שהפסידה רק 3 פעמים ב-11 המשחקים האחרונים, עם מאזן של 11 ניצחונות ו-10 הפסדים. המאזן של אשדוד טוב יותר ועד לסיום העונה היא צפויה להגדיל מאשקלון את הפער, אך היא בכל מקרה תסיים מתחתיה.

שיטת חלוקת הבתים תמנע מאשדוד לעלות למקום השישי ואף גבוה יותר ושם לא מתלוננים על כך, אבל העובדה שהקבוצה תשחק עד סיום העונה מול קבוצות חלשות מאלה שאשקלון תשחק מולן, תצבור ככל הנראה ביטחון ודקות מנוחה לשחקנים המובילים שלה כי היא כבר הבטיחה את המקום השביעי, נותנת לה יתרון מסוים. באשקלון יזיעו בכל משחק, יגיעו עם ביטחון מעורער, ויפתיעו מאוד אם יגמרו עם הכרטיס לפיינל פור.

לפני מספר שנים בוטלה שיטת השדרוגים ב-NBA שהבטיחה לראשי האזורים את אחד משני המקומות הראשונים והכניסה לפלייאוף נקבעת כעת על פי המאזן של הקבוצות. וכך נמנע מצב בו אזור חזק יותר יפגע בקבוצה מסוימת. במנהלת צריכים להבין שאין הגיון אמיתי בחלוקה לבתים, להחזיר בעונה הבאה את הסיבוב השלישי כסיבוב שכל הקבוצות משחקות אחת מול השנייה, או לבטלו לגמרי, אך לא להפלות בין הקבוצות.

המצטיינים:

1. אייל שולמן – מכבי ראשון לציון.
2. יוגב אוחיון – מכבי תל אביב.
3. טוויטי קרטר – בני השרון/הרצליה.
4. אדריאן יוטר – מכבי ראשון לציון.
5. עודד שעשוע – הפועל חולון.

ציפינו מהם ליותר:

1. רביב לימונד – עירוני אשקלון.
2. בריאן אסברי – ברק נתניה.
3. כריס תומאס – גלבוע/גליל.
4. אלישי כדיר – הפועל ירושלים.

כדורסל בוואלה! ספורט