פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        ליאור רפאלוב בראיון: "הרבה שחקנים נופלים במקומות כאלה"

        ברוז' הפכה לחיפה, דאום הוא גוטמן ואני אסיים את הקריירה באירופה: הלחצים, הבעיות, השלג והשיפור הענק כשחקן: ערב הפלייאוף ("אני האלוף היחיד בברוז'"), ליאור רפאלוב בראיון פתוח במיוחד. רק אל תרגיזו אותו עם השוואה לליגה בישראל

        כריסטוף דאום פתר תוך זמן קצר חידה שמאמנים בישראל התחבטו בה מספר שנים. איך להוציא את המיטב מליאור רפאלוב. "בראש ובראשונה, המאמן נותן לי ביטחון", מסביר הקשר. "הוא עושה איתי שיחות אישיות ואומר לי: 'אתה הכי טוב. אתה מסוגל לעשות את ההבדל. איתך אפשר לצאת למלחמה'. יש שחקנים שאם אתה מחמיא להם יותר מדי ומחזק אותם, הם מרשים לעצמם לעשות הנחות ולזייף. אצלי זה פועל בצורה הפוכה".

        רפאלוב נהנה מכל רגע בעונתו הראשונה באירופה. אוהב את החיים בבלגיה, מרגיש בברוז' כמו בחיפה ולא חושב על חזרה לישראל. אפילו לא לקראת סוף הקריירה. יש לו שישה שערים, חמישה בישולים ו-10 מחזורים בפלייאוף לסגור פער של שלוש נקודות (אחרי הקיזוז) מהמוליכה אנדרלכט. בראיון לוואלה! ספורט מגלה שחקן העונה את כל הסודות מחדר ההלבשה של קבוצתו, מדבר על מערכת היחסים המיוחדת עם דאום המאמן הגרמני הקשוח שהגיע לקבוצה בנובמבר, על השינוי שעבר כשחקן ואדם ומפנטז על אליפות. ולא, רק אל תבקשו ממנו להשוות בין הליגה הבלגית לליגת העל.

        ליאור רפאלוב שחקן קלאב ברוז' (GettyImages)
        "יש שחקנים שאם אתה מחמיא להם יותר מדי ומחזק אותם, הם מרשים לעצמם לעשות הנחות ולזייף. אצלי זה פועל בצורה הפוכה". ליאור רפאלוב (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        "התחלת העונה הייתה מעל הציפיות שלי", מספר הקשר על תחילת הדרך. "הגעתי למקום חדש, עם שחקנים חדשים וההתאקלמות הייתה ממש טובה גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה חברתית. לאחר מכן, נפצעתי במשחק הנבחרת במלטה ונעדרתי שלושה שבועות. כשחזרתי, לא הייתי בכושר של לפני הפציעה. הקבוצה החלה לגמגם ושיחקנו פחות טוב. באחד החודשים היו לנו שלושה הפסדים רצופים בליגה ואיבדנו את המומנטום הטוב של פתיחת העונה. גם חזרתי מפציעה וגם הקבוצה הייתה במומנטום שלילי, כך שלא היה קל. אחרי ההפסדים פיטרו את המאמן והגיע הגרמני כריסטוף דאום. הוא מאוד מאמין בי, נותן לי המון ביטחון ודורש ממני הרבה עבודה. אני מנסה בכל משחק להוכיח לו שאני ראוי לקרדיט שהוא נותן לי כי בשיחות איתי הוא אומר לי שאני אחד השחקנים היותר חשובים במועדון ובזמן שאני טוב הקבוצה משחקת טוב".

        הביאו אותך בלא מעט כסף. בתקופות הפחות טובות הרגשת לחץ, רף ציפיות גבוה מדי?

        "לא. התחלתי את העונה טוב, אבל העונה היה לי חוסר מזל עם פציעות קטנות שבגללן נעדרתי פה שבוע, פה שבועיים ואתה יוצא מהמסגרת, לא מתאמן 10 ימים ואלו דברים שמפריעים. אני גאה בעצמי שגם בתקופות שהיה קשה ולא שיחקתי טוב, ידעתי לחזור ולהאמין ביכולת שלי. השחקן שהחליף אותי בזמן שהייתי פצוע נכנס טוב, כבש, בישל ושיחק טוב. אני שמח שהקבוצה מנצחת כשאני בחוץ, אבל כשהשחקן שמשחק במקומך פורח זה עושה את העבודה יותר קשה לחזור".

        עברו מחשבות לחזור לארץ?

        "לעולם לא. זה לא עבר לי בראש אפילו לשנייה אחת. תמיד ידעתי שבקלאב ברוז' מעריכים אותי ואני מאמין ביכולות שלי. היום אני בסיטואציה שאני מרגיש במועדון כמו שהרגשתי בעונה שעברה במכבי חיפה. זה דבר שעבדתי קשה בשביל להשיג אותו ואני מאוד שמח שאני נמצא בסיטואציה כזו ורוצה להמשיך איתה כמה שיותר".

        איפה הייתה נקודת המפנה?

        "אני לא יכול להצביע על דבר אחד. בכדורגל הדברים מאוד דינמיים ובמומנטום טוב של כל הקבוצה, פתאום אתה נסחף לזה. בחודש ינואר, היו לנו שני הפסדים ברציפות וכולם פחדו ששוב יקרה מה שקרה עם (המאמן המפוטר) קוסטר. אז שיחקנו בבית נגד לוקרן וזה היה אחד המשחקים הטובים שלי פה, ניצחנו 0:3 וכבשתי ובישלתי. זה היה מאוד חשוב לי. דווקא כשהקבוצה הייתה עם הגב לקיר עם המון לחץ, אני התעליתי על עצמי".

        דאום ידוע כמאמן הגנתי, איך אתה מסתדר עם זה?

        "אנחנו משחקים בהרכב מאוד התקפי בשיטה של 4-3-3 וחושבים רק איך לתקוף, אבל כשהכדור עובר ליריב, ואנחנו עובדים על זה כל יום באימונים, לכל שחקן יש את המשימות ההגנתיות שלו. אין שחקן שלא עושה לחץ, לא עושה הגנה ולא רודף אחרי השחקן בעמדה שלו. זה לא קיים. גם אם שחקן אחרי שהוא עושה פעולה, ספרינט וצריך כמה שניות להתאושש, יש שחקן אחר שנכנס לעמדה שלו וצריך לקחת את זה עליו. על זה אנחנו עובדים באימונים. כל אחד יודע את המשימות שלו בהגנה. ברוב המשחקים אנחנו הקבוצה הדומיננטית. אנחנו צריכים לדעת איך ליצור מצבים ולייצר לעצמנו שטח כדי לסכן את השער. אנחנו עובדים המון על הפן ההתקפי, אבל דאום מאמין קודם כל בלשמור על רשת נקייה. הוא אמר לנו: 'בכלים שיש לנו בקבוצה, אנחנו יכולים להבקיע בכל שלב במשחק, אבל הכי חשוב לשמור על שער נקי'".

        מדובר בשם גדול בכדורגל האירופי.

        "מאוד, ואני אתן לך דוגמה. שיחקנו נגד האנובר בליגה האירופית והלכתי איתו למסיבת העיתונאים. תקשיב, כמות העיתונאים שראיתי שם, מעולם, אפילו כששיחקתי בליגת האלופות עם מכבי חיפה, לא ראיתי כמות כזו של עיתונאים ורמקולים שהיו מונחים ליד השולחן. לא האמנתי כשראיתי את זה. איזו עוצמה יש לדאום בגרמניה. הוא פיגורה גדולה ואנחנו משתדלים ללמוד ממנו עוד ועוד. המוטו שלו זה לנסות ולקדם אותנו בכל אימון".

        יש ביניכם קליל טוב. איך זה נוצר?

        "עבדתי מאוד קשה כדי לקבל את הקרדיט ממנו. הייתי צריך להוכיח את עצמי ואני לא מדבר רק על מספרים. אני מדבר על עבודה במגרש, על לעשות את השחקנים מסביבך יותר טובים. אלו דברים שלא נמדדים בסטטיסטיקה. לתרום לשטף של המשחק, להיות אחראי כשהכדור אצלך, להיות אחראי כשהקבוצה נמצאת עם הגב לקיר. אלו דברים שהמאמן מאוד אוהב אצלי. ביחד עם שאר השחקנים אני מנסה לעשות את הדברים שעשיתי בעונה שעברה בחיפה ואני שמח שהולך לי טוב".

        אפשר לעשות השוואה בסיסית בין דאום למאמנים שעבדת איתם בארץ?

        "ההשוואה לא הוגנת כי לדאום כבר היה הסכם לאמן את נבחרת גרמניה וזה היה קורה אם לא פרשת הקוקאין. הוא מאמן שעשה קריירה מפוארת, מאמן עם המון ניסיון. הוא עבר הרבה בכדורגל ובחיים האישיים. באני המאמין שלו ובחשיבה שלו במשחק הוא מזכיר לי את אלי גוטמן. דאום מאוד אוהב משחק התקפי כמו גוטמן, אבל מבחינתו ההגנה זה הדבר הראשון. היה לנו משחק שניצחנו 0:1. לא זוכר נגד מי. שיחקנו משחק שאם אני אוהד ביציע, הייתי הולך הביתה. משחק כל כך חלש. הוא צעק 'יש' אחרי המשחק ובתקשורת שאלו: 'למה אתה שמח? שיחקתם כדורגל ממש לא טוב. לא שכנעתם והניצחון לא הגיע לכם'. יום למחרת הוא הגיע לאימון בוקר ואמר: 'אני מאוד אוהב כדורגל אטרקטיבי, לשחק יפה ושהקהל ייהנה, אבל יותר מכל אני אוהב לנצח ואת זה תכניסו טוב לראש. ברגע שאנחנו מובילים 0:1, גם אם אלוהים ירצה להשוות הוא לא יצליח כי אנחנו נהיה כל כך חזקים ביחד'. הוא ווינר באופי שלו ומנסה להפוך אותנו לווינרים. לא אכפת לו מה יכתבו בתקשורת על איך שיחקנו ומה צורת המשחק, הוא אדם שמבחינתו התוצאה הסופית היא מה שקובעת".

        קשה לעצור את השטף של רפאלוב, כאשר הוא מדבר על מאמנו והמקצוענות בברוז'. "ככה זה גם באימון. אם אתה מגיע לאחד על אחד מול השוער ולא כובש, הוא עוצר את האימון ויוצא עליך בצרחות כאילו החמצת במשחק. אתה לא מאמין. אין שחקן שמזייף. בכל אימון, אפילו באימון מסכם, על כל שחקן יש מד דופק ומד מרחק. אנחנו מתאמנים עם שני מכשירים ומי שלא שם אותם נקנס. יש אדם שאחראי רק על זה והוא יושב עם לפטופ בכל אימון ומעביר בסיומו דוח למאמן מה כל שחקן עשה. באחד האימונים יום לפני משחק היה משחקון ארבע על ארבע על שטח קטן. אחרי החימום והתרגול הטקטי, המטרה של המשחקון הייתה להגביר את הדופק. אחרי כמה ספרינטים שעשיתי הגעתי לדופק גבוה. אותו אדם ניגש למאמן ואמר: 'ליאור הגיע למה שרצינו היום ומבחינתי הוא סיים להיום'. דאום ניגש אליי באותו רגע ואמר לי להוריד את הגופייה ובינתיים הקבוצה ממשיכה להתאמן. ביקשתי ממנו לשחק. כל היום אתה מחכה למשחקון, אחרי שמתעסקים רק בטקטיקה, להשתולל 20 דקות עם הכדור. בכל האימונים הוא מחייב נגיעה או שתיים בכדור ובמשחקון מותר שלוש נגיעות וזה כמו חופשי אצלו. חיכיתי למשחקון כל האימון ואחרי 10 דקות הוא אמר לי שסיימתי כי הגעתי למה שהייתי צריך לעשות".

        כריסטוף דאום מאמן קלאב ברוז' (AP)
        "הוא פיגורה גדולה, אנחנו מנסים ללמוד ממנו". כריסטוף דאום (צילום: AP)

        איפה אתה מרגיש שהתקדמת כשחקן?

        "התחזקתי בפן הפיזי לעומת העונה שעברה ואני בטוח שבעונה הבאה אמשיך להתקדם. היה לי קשה להתרגל לקור ודווקא במזג האוויר הקשה, כשהיה שלג והרגליים קפואות, התעליתי על עצמי ושיחקתי משחקים טובים. צריך לדעת להתאקלם לדברים האלה במיוחד שזו פעם ראשונה שאני חווה את זה בכלל. אלו קשיים שאני שמח שעברתי כי הרבה שחקנים נופלים במקומות כאלה".

        ואחרי כמעט שנה, אתה יכול להביע עמדה בהשוואה בין הליגה הבלגית לישראלית.

        "אין מה להשוות. מגוחך בכלל להשוות בין שתי הליגות. זו שאלה רטורית ואין בכלל מה להתעסק בזה. סלח לי, אבל מי שמנסה להשוות בין הליגה הישראלית לליגה הבלגית לא מבין בכדורגל".

        היית ממליץ לעוד שחקנים לעשות את המעבר מישראל לבלגיה?

        "כמובן. אני אוהב את הליגה הישראלית וחושב שיש שחקנים מאוד מוכשרים בליגה שלנו, אבל שאל אנשים ניטראליים שבאים לראות משחקים כמו סוכנים וסקאוטים ותבין את הרמה והעוצמה של האוהדים, המועדונים, העוצמה הכלכלית, העניין שיש פה בכדורגל בכלל ותרבות הספורט בבלגיה לעומת תרבות הספורט בארץ. הסדר, הניהול, אני מדבר איתך על הכל ובגלל זה אני אומר שההשוואה מגוחכת. אני נמצא בקלאב ברוז' ויחד עם אנדרלכט, סטנדרד ליאז', גנק של ברדה וגנט אלו מועדונים ברמה אירופאית לכל דבר. אתה צריך לראות את האקדמיה שלנו, האצטדיון שלנו, מתקן האימונים, רמת האימונים, הקצב. דברים שונים שאין בארץ. אני שומע אנשים שמבחינתם שחקן שמגיע מישראל לבלגיה זו לא התקדמות מקצועית או כלכלית. לא יודע, יכול להיות שאני לא מבין בכדורגל".

        לאן אתה מתכנן לקחת את הקריירה האירופית?

        "מאוד כיף לי פה. לא רק מבחינה מקצועית, גם מבחינה חברתית. טוב לי, אני נמצא במועדון, הקהל מאוד אוהב אותי ונותן לי הרגשה של שחקן שגדל פה ולא של שחקן בשנה הראשונה. כרגע, אני לא מסתכל עוד שנתיים-שלוש קדימה".

        כמה שנים תימשך הקריירה האירופית?

        "השאיפה שלי לסיים את הקריירה באירופה. אני לומד פה גם מחוץ לכדורגל. אתה נמצא לבד, בלי המשפחה והחברים. הרבה דברים חסרים, כמו מסעדות ואוכל ישראלי, אבל כיף לי פה. כיף לי להיות בבית, כיף לצאת החוצה לעיר ולקבל את היחס החם מהאנשים. אני מאוד אוהב את הבית שלי ויכול להיות בבית כל היום מרוב שאני אוהב אותו. אנחנו רוב הזמן במועדון וכשאתה מגיע הביתה, חשוב שיהיה לך טוב במקום שאתה נמצא בו. גם חברה שלי, שבעזרת השם בקיץ אנחנו מתחתנים, מצאה את המקום שלה. אין מה להגיד, פשוט טוב לי".

        נראה שלמדת המון בתקופה קצרה.

        "כן, למדתי הרבה דברים חדשים. האנגלית שלי השתפרה, אני מדבר כמעט שוטף. אני לומד גם צרפתית ואלו דברים שתורמים לך בחיים".

        אליניב ברדה, גנק (GettyImages , Dino Panato)
        גם רפאלוב מסכים: אין מה להשוות בין הליגה בבלגיה לזו בישראל. אליניב ברדה (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        בארץ דיברת לא מעט נגד שיטת הקיזוז. עכשיו אתה נהנה ממנה.

        "אני עדיין חושב ששיטת הקיזוז לא ספורטיבית בכלל ואני מקווה שבשנה הבאה יבטלו אותה גם בבלגיה. אבל אנחנו היום רחוקים שלוש נקודות מאנדרלכט ובלי הקיזוז היינו רחוקים שש. יש 10 משחקים וזה מה ששונה כאן. בפלייאוף העליון אתה משחק נגד כל קבוצה בבית ובחוץ ולפיכך הקיזוז באיזשהו מקום פחות משמעותי. בסופו של דבר, הקבוצה שתשחק הכי טוב בפלייאוף היא זו שתזכה באליפות. לשם אנחנו מכוונים. לקחת כמה שיותר נקודות בפלייאוף כי זה המאני טיים".

        יש לחץ במועדון לקחת אליפות אחרי חמש שנים ללא תואר?

        "אני השחקן היחיד במועדון שהוא עדיין אלוף מאשתקד, וכשהגעתי לפה אמרתי במסיבת העיתונאים הראשונה שהמטרה שלי לזכות עם המועדון באליפות. זו השאיפה שלי והמטרה שהצבתי לעצמי. זה יהיה הישג אדיר לקחת אליפות בשנה הראשונה שלי במועדון. הנשיא וחברי ההנהלה אמרו שהמטרה היא המקום הראשון או השני כי המקום השני מוביל גם הוא למוקדמות ליגת האלופות".

        שחקני מכבי חיפה ליאור רפאלוב (ימין), יניב קטן, עידן ורד חוגגים אליפות (ברני ארדוב)
        היחיד בקלאב ברוז' שזכה באליפות אשתקד ויכול לעשות זאת שוב. ליאור רפאלוב עם החברים במכבי חיפה (צילום: ברני ארדוב)

        ליאור רפאלוב וברוז' פותחים את הפלייאוף מול גנק

        בצד השני: מה עובר על השגרירים הנאבקים נגד הירידה?

        עמוד השגרירים בוואלה! ספורט