באמת מסכנים פרשני הספורט בארץ. לאורך משחקי כדורגל וכדורסל מייגעים הם נדרשים להמציא את עצמם מחדש. וזה קשה, לכן זה גם לא קורה. להלן מספר דוגמאות לקלישאות הספורט השחוקות ביותר, שכבר עלו לכולנו על העצבים.
"ההר הוליד עכבר" (אומנם אנחנו היינו אלה שהלהטנו את האווירה כדי למשוך רייטינג, אבל שכחנו שמדובר בכדורגל ישראלי)
"מאיר, ממצב כזה גם אתה מבקיע" (זו לא פרשנות, זה פאסיב אגרסיב)
"זכותם של האוהדים לקלל, זה חלק מהכדורגל" (וחובתו של הפרשן לקשקש, זה חלק בלתי נפרד מהמשחק)
"האוהדים משלמים כסף וזכותם לדרוש תוצאות, טבעי שיבואו בטענות למאמן" (איזה כיף שכל הביזיון הזה לא קשור אליי)
"הוא היה חייב להוריד את הגוף לפני הבעיטה" (לא, אין לי בושה, אני עדיין אומר את זה)
"המשחק מתנהל רובו ככולו במרכז השדה" (נכון, ואל תשכחו: כשהדשא חלק הכדור תופס תאוצה)
"הם צריכים לבעוט יותר מרחוק ובכך לגרום להגנה לצאת אליהם" (גם אותי המשפט הזה מביך, אבל לפעמים אין ברירה. חוץ מזה, אין שוער בעולם שיכול לעצור את הבעיטה הזאת)
"זה עדיין שלב הגישושים" (לא קורה כלום, אבל אני פשוט חייב להגיד משהו)
"האירוח פה פנטסטי" (באמת, יש פה אחלה בקלאווה, תודה מאזן)
"תראו את הקהל הנפלא הזה שהגיע מקרית שמונה" (הייתכן שגם בפריפריה יש אנשים רגילים?)
"מהמצב הזה הוא היה חייב למסור" (או לבעוט, תלוי איך נגמר המהלך)
"המשטח הזה מתאים לפרות, לא לכדורגל" (אחח, בזמני זה נראה אחרת)
"אדם מבחוץ לא היה יודע מי כאן מליגת העל ומי מהלאומית" (ומה איתך? אתה יודע?)
"לדעתי יש פה קו אחד" (אחרי 200 הילוכים חוזרים, נראה לי שהבנתי)
"האיגוד חייב לשלוח למשחקים האלה שופט בכיר" (כי על פרשנים בכירים כבר ויתרנו)
"חסרה להם רק רגל מסיימת" (אולי גם בלם ותיק, קשר 50-50, פנטזיסט וחלוץ מטרה שמשחק עם הגב לשער)
עושה לנו פריחה - כל הכתבות
יופסק ניצול פליטי הריאליטי
תחבורה ציבורית בדרך לבית הספר - מגעיל!
נא להתעלם מסלבס צבועים
די כבר עם השימוש בסמלי השואה
"החמצה של 100 אחוז" (גם בסטטיסטיקה אין לי מושג)
"תראו את סולארי!" (רגע, אנחנו לא ברדיו?)
"פרנסמן לבד" (תזכרו מי אמר את זה ראשון)
"הם שיחקו כמו גברים" (איפה שדרית הקווים, שתעשה לנו קפה)
"אין הרבה מגנים בארץ שיודעים להרים בנגיעה אחת תוך כדי תנועה" (מה כן יש בארץ?)
"יש לו הוצאות חוץ ארוכות, זה כמו קרן" (תבעט את הכדור לערבוביה ברחבת החמש, אולי יקרה משהו)
"בלו, לחמש, נכנס!" ("לשלוש" כולם אומרים, את "לארבע" כבר שחקתי, אני חייב לרענן)
"זה מסוג המצבים שאתה צועק: 'מה אתה עושה? גדול!'" (לא האמנתי שזה ייכנס)
"ווינר שוט" (כל שדר חייב להכניס לפחות מטבע לשון אחד להיסטוריה)
"לא מאמין לך" (או במקרה של הורסקי, גם "אין דברים כאלה" הולך חזק)
"מעכשיו כל משחק עבורם הוא גמר גביע" (מודה, טרם הצלחתי להבין את החשיבות האמיתית של גמר גביע)
"פעם כשקבוצות היו מגיעות לירושלים, הן היו מפסידות את המשחק עוד בשער הגיא" (נכון, וכל אליפות עוברת בבאר שבע)
"הוא חייב להמר, אין הבדל בין הפסד 1:0 או 2:0" (יש הבדל, אבל לא ציפינו שתבין אותו)
"זה הכדורגל" (הסיבה שבגינה כל מה שאמרתי התברר כשטויות)