מוזיאון הארכיאולוגיה של אתונה שוכן במרכז העיר, לא רחוק מהמלון של מכבי תל אביב. ומהרהר לעצמו התייר: גם מי שאינו משתגע על הליכה לאיבוד במוזיאון, בין אוספים מרהיבים של פסלי לוחמים מובסים אך עדיין גאים, שרידי אלים מיתולוגיים וחרסים רצוצים אך ה?רואיים נאלץ לבלות בחיקה הקר והאכזר של ההיסטוריה, שהרי העיר אתונה עצמה מהווה מעין מוזיאון ארכיאולוגיה ענק, ואין להימלט מכך. אך מכבי תל אביב דווקא נמלטה אל המודרניות.
המלון שבו מתאכסנת מכבי, קראון פלאזה, הוא אנטיתזה לעתיק. הכורסאות הצבעוניות בלובי והבר הנוצץ, מש?דרים מסר ברור: כאן חיים בהווה הנאור והמפנק, ולא בתקופה שהא?ל כרונוס אכל את כל ילדיו (לא נותר אפילו ילד אחד לצורך תצוגה במוזיאון הארכיאולוגיה). מדי פעם שחקני הקבוצה יורדים ללובי, עדיין מנומנמים. גם אנשי הצוות מפציעים מדי פעם. בניגוד לשחקנים, גיא גודס נראה דרוך. "אנחנו מאמינים שאפשר לעשות את זה", הוא אומר.
האווירה נראית נינוחה, השחקנים משוחחים בפינות ההסבה החמימות, דמונד מאלט מתעמק בטלפון הסלולארי שלו. תיאו פפאלוקאס, שהיוונים מרעיפים עליו אהבה ואהדה בכל מקום שאליו הוא פונה. ריצ'רד הנדריקס מתלוצץ עם מאלט ומכנה אותו בחביבות "די". אבל בל ניתן לאווירה הקונטיננטלית להטעות: כולם מודעים לכך שמחר בערב מתחיל המאני טיים.
לזה חיכו במכבי כל העונה. זה לא עוד טיול למשחקים נגד קבוצות ששוכחים את שמן יום אחרי בליגה האדריאטית. שירוקי? צדביטה? שמות זניחים. 1,000 ניצחונות באדריאטית לא יכבו הפסד אחד בסדרה ביורוליג. לא משנה כמה הצהובים ניצחו עד כאן, עכשיו זה הזמן הקובע. ניצחון בסדרה מול פנאתינייקוס יכניס את המכבים למוזיאון ה"עשינו את זה" של פדרמן, מזרחי ורוח הקודש.
אתונה, כהרגלה, מתרוצצת (בדרך כלל על טוסטוס) בין חדש לישן. מבני אבן מטופחים וכחולי משקופים לצד בתים מוזנחים. לא ברור אם ההזנחה היא תוצאה של המשבר הפיננסי או עניין עקרוני של הפניית גב לשטויות חומריות כמו רמונט. אין להקל ראש בעוצמת הטלטלה הכלכלית שפקדה את המדינה. מיליוני יוונים נותרו מובטלים, עם פנסיה מצומקת ועלבון תפוח. גם עתידם הכלכלי, של מועדוני הכדורסל היוונים שהתהדרו בעבר בתקציבי ענק אינו ברור.
"גם פאו וגם מכבי נחלשו העונה. שחקנים עזבו את פנאתינייקוס והמצב בעונה הבאה גם לא ברור", סבור דימטריס חריתאנטיס, כתב הספורט של העיתון היווני אלפטרו טיפוס. דימיטריס נוסף, מנהל קבוצת כדורעף מקומית, נשמע בטוח: אני לא רוצה לנחס את פאו, אבל אוברדוביץ' כמעט אף פעם לא מפסיד. הוא מאמן שזכה בכל כך הרבה תארים ואליפויות".
פטר, עובד בחנות מכולת משפחתית העיר, אוהד את הירוקים "מאז שהיה ילד". הוא מספר ש"משחק הכדורגל בין פנאתינייקוס לאולימפיאקוס הרבה יותר עניין את האנשים באתונה, קודם כולם חושבים על זה. לא כדאי היה להסתובב שם אתמול. יש הרבה שנאה בין המועדונים, ובדרך כלל המשחקים לא נגמרים ללא מכות או פציעות, כי לשני המועדונים יש אוהדים פאנטיים".
לגבי המשחק נגד מכבי, האוהד בן ה- 22 כבר גיבש עמדה נחרצת: "מכבי תפסיד פה פעמיים. זה מועדון בעל שם, אבל אין לה פה שום סיכוי". דעתו מייצגת אוהדים ותושבים רבים, שמסתמכים לא רק על יתרון הביתיות, אלא גם על אמינותו של המטבע הקשיח ביותר ביוון, בוודאי בימים טרופים כאלה: ז'ליקו אוברדוביץ הנערץ. למעשה, הוא כה אהוד כאן, שלא יהיה זה פלא אם דיוקנו אכן יוטבע על מטבע יווני.
העיתונאים ביוון סבורים כי חלק גדול מהסדרה יהיה תלוי בכושרו ובהופעותיו של סופוקליס שחורציאניטיס. ואמנם, כשסופו מגיע למשחק הוא בלתי עציר כמעט, אולם העונה הנשק הקטלני של מכבי נמצא בתקופה נוצצת פחות, כשהנדריקס דוחק אותו ממקומו. במכבי השתדלו מן הסתם להפיק לקחי מורשת קרב מהמפגש הקודם בין הקבוצות - גמר היורוליג בשנה שעברה משחק שבו אוברדוביץ' הצליח להעלים את הסנטר היווני. הצהובים מקווים שהפעם סופו יגיע לסדרה ממוקד.
שחורציאניטיס, שהגיע אתמול לעיר מגוריו, מרגיש מן הסתם בנוח עם הלוקשיין הביתי. אמו, ג'ורג'ט, סיפרה לוואלה! ספורט: "סופו מאוד שמח על התינוק שנולד לו. דיברתי איתו לפני יומיים והוא אמר שהכול בסדר בישראל. הוא מאוד אוהב לשחק בישראל, זו הסיבה שהוא משחק במכבי. האבהות שינתה אותו, להיות הורה משנה הרבה. הוא שחקן בוגר יותר".
אלכס, נהג מונית בן 54 מספר: "אני מאוד אוהב את סופו. הוא בליבי כי הוא ניצח את ארה"ב עם נבחרת יוון. יש לי הרבה סימפטיה אליו. חלק חושבים שהוא מיוחד או בעייתי, אבל אני מאוד אוהב אותו".
שחורציאניטיס מקבל ממכבי יחס לא רע, אפילו מועדף לפעמים: את הטיסה העביר הסנטר במחלקה הראשונה ואם הוא חש כאבים באימונים, הצהובים למדו כי עדיף לא ללכת איתו ראש בראש. אבל אולי גם בגלל כל הסיבות האלו פקעה סבלנותו של דיוויד בלאט והוא לא ממש חושק בהמשך דרכו של הסנטר בקבוצה.
