פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הסדרות הכי גדולות בתולדות מכבי תל אביב באירופה, חלק א'

        ההצגה של שפר מול פאוק, הדאנק של ביינום על ברצלונה, הסל של פארגו מול קאחה. מכבי ת"א סיפקה לאוהדיה לא מעט סדרות דרמטיות בדרך לפיינל פור. שבוע להצלבה: הנה מקומות 8-5

        14 סדרות שיחקה מכבי תל אביב ביורוליג מאז הונהגה השיטה בעונת 1991/2. עד לעונת 2009/10 הסטטיסטיקה הייתה ברורה: מכבי ניצחה בכל סדרה אליה הגיעה עם יתרון הביתיות, והפסידה בכל סדרה אליה הגיעה ללא הביתיות. פרטיזן בלגרד קבעה תקדים היסטורי כשגברה על מכבי של גרשון – ללא ביתיות – 1:3, והעפילה על חשבונה לפיינל פור בפריז; בעונה שעברה תיקנה מכבי את ההיסטוריה לצד השני, כשבפעם הראשונה ניצחה סדרת יורוליג ללא ביתיות – קאחה לבוראל הייתה הקורבן – והמשיכה עד למשחק הגמר מול פנאתינייקוס, שתהיה יריבתה בסדרה הקרובה.

        לקראת הקרב הגדול מול היוונים, שעשוי ממרכיבים שיכולים להפוך את הסדרה הזו לקלאסיקה, דירגנו עבורכם את שמונה סדרות היורוליג הגדולות בהן מכבי לקחה חלק – בחלקן הפסידה, את רובן ניצחה. כמה מאותם משחקים דהו מהזיכרון, אחרים הפכו למיתולוגיה; אבל כולם חקוקים לנצח בספר הזכרונות של המועדון. רשימת הסדרות לפניכן, בסדר יורד.

        חלק ב' יפורסם בשעות הערב. אתם מוזמנים להביע את דעתכם על הדירוג בטוקבקים.

        נייט האפמן, מכבי תל אביב (AP , Darko Vojinovic)
        הדרך עד לגביע עברה בלא מעט דרמות. האפמן (צילום: AP)

        8. מכבי תל אביב – פאוק סלוניקי (עונת 1999/00, 1:2 למכבי)

        אולי זו היריבה האפורה, שמא הסדרה המדהימה שבאה לאחריה, אבל הזיכרון הקולקטיבי עשה עוול לסדרת המשחקים בין מכבי תל אביב לבין פאוק סלוניקי, במסגרת שמינית גמר היורוליג 99/00.

        הייתה זו סדרה למזכרת, בכל אספקט ומובן: לא רק בגלל המשחקים, שהיו צמודים ומותחים, אלא בעיקר בשל התקדים ההיסטורי: מוזר ככל שיישמע, מדובר בסדרת פלייאוף היורוליג הראשונה שמכבי תל אביב הצליחה לנצח. את ארבע הסדרות הקודמות בהן לקחה חלק – בשנים 92', 97', 98' ו-99' – מכבי הפסידה.

        שושלת גרשון-בלאט הייתה בהתהוותה. אל הסדרה הגיעה מכבי, לראשונה גם כן, עם יתרון ביתיות, אחרי שהציגה שלב שני פנומנאלי שכלל שישה ניצחונות משישה משחקים – בכולם החזיקה את יריבותיה על 60 נקודות ומטה. מכבי נראתה מצוין, אבל גם פאוק הייתה מוכשרת ורעבה: היא הציגה סגל שכלל שמות כמו ויקטור אלכסנדר (שעזב את מכבי בקיץ הקודם, לאחר שכונה על-ידי גרשון "שודד בטריינינג"), ביל אדוארדס, סרגיי בזארביץ' וקלאודיו קולדבלה, ושחקניה אמרו לכלי התקשורת שהם רואים עצמם כפייבוריטים למרות היעדר הביתיות.

        את המשחק הראשון בהיכל ניצחה מכבי 62:77; בסלוניקי הפסידה 67:55; ובמשחק השלישי והמכריע בתל אביב שוב הייתה גדולה על היוונים, עם ניצחון 62:78. דורון שפר הוביל את קלעי מכבי עם 21 נקודות. אריאל מקדונלד הוסיף 18, נייט האפמן קלע 12. מכבי הורידה קוף גדול מהגב, הבטיחה את מקומה ברבע הגמר וכעת רק פאף בולוניה הפרידה בינה לבין כרטיס הכניסה הנחשק לפיינל פור.

        גם לסדרה הזאת נגיע בקרוב.

        שחקן מכבי תל אביב ניקולה וויצ'יץ' (יותם רונן)
        קור רוח בדקות האחרונות. וויצ'יץ' (צילום: יותם רונן)

        7. מכבי תל אביב – ברצלונה (עונת 2007/8, 1:2 למכבי)

        אחת העונות המשוגעות בתולדות מכבי תל אביב הגיעה לנקודת רתיחה עם המפגש מול ברצלונה בסדרת רבע גמר היורוליג. בתחילת ינואר 08', כשעודד קטש התפטר מאימון הקבוצה, איש לא נתן לקבוצה האפרורית הזו סיכוי; אבל צביקה שרף ליכד את השורות ועיצב חבורה לוחמת בדמותו, שגם סיפקה על הדרך לא מעט רגעים של כדורסל יפה ומרגש. שלשה מדהימה של יותם הלפרין עם הבאזר במדריד, במחזור החמישי של שלב הטופ-16, הותירה את מכבי בחיים, וניצחון ביתי על ז'לגיריס במחזור הבא הבטיח לה את המקום הראשון ויתרון הביתיות.

        כאמור, מכבי פגשה את ברצלונה – שזועזעה שבועות ספורים קודם לכן, כשדושקו איבאנוביץ' התפטר והוחלף בידי צ'אבי פסקוואל האנונימי. בארסה הייתה קבוצה איכותית ועמוקה, עם סגל שכלל שמות כמו לאקוביץ', באזילה, ואסקז, אילייסובה, פפה סאנצ'ה וקאסון, אבל במפגש הראשון היו אלה דווקא גבוהי מכבי שחגגו – וויצ'יץ', באטיסטה ומוריס הפציצו 39 נקודות, ומכבי חגגה 75:81 דחוק. במשחק השני, בספרד, השיבה ברצלונה עם 74:83 משלה, והסדרה עברה למשחק שלישי ומכריע בהיכל.

        רבע ראשון בינוני נשכח כשברבע השני התפוצצו ביינום, בלו והלפרין על הקטלאנים, ומכבי פתחה פער גדול. היא לא התקשתה לשמור עליו עד לסיום, ושייטה בנינוחות ל-75:88. העונה ההיא הסתיימה בהעפלה למשחק הגמר מול צסק"א, אבל תזכר בעיקר בשל אובדן האליפות הסנסציוני להפועל חולון של מיקי דורסמן. סגנית אלופת אירופה, סגנית אלופת ישראל.

        וויל ביינום מכבי תל אביב פיינל פור (יותם רונן)
        אני מאמין שאני יכול לעוף. ביינום (צילום: יותם רונן)

        6. מכבי תל אביב – אולימפיאקוס (עונת 2005/6, 1:2 למכבי)

        עונת 2005/6 הייתה החלשה ביותר של השושלת השנייה. שינוי אחד, משמעותי אומנם, נרשם אז בחמישייה המיתולוגית – שארונס יאסיקביצ'יוס עזב, ואת מקומו תפס וויל סולומון – אבל יתר חלקי הפאזל, בהם פארקר, וויצ'יץ' ובאסטון, נותרו במקומם.

        מכבי התקשתה במהלך העונה ורק לעתים רחוקות הזכירה את המכונה הדומיננטית שרמסה את היבשת. אלופת אירופה הפסידה חמישה משחקים בשלב המוקדם, ואת הטופ-16 פתחה בתבוסה מביכה במדריד (90:75). ובכל זאת, מכבי התאוששה עם חמישה ניצחונות רצופים, סיימה ראשונה את בית הטופ-16 והבטיחה את יתרון הביתיות.

        זו הייתה סדרה קשה, עצבנית ומותחת: תיוס אדני, קווינסי לואיס וסופו שחורציאניטיס הצעיר הגיעו לתל אביב ללא רגשי נחיתות, וברבע האחרון של משחק מספר אחד הצליחו להשוות ל-72:72. מכבי שמרה על קור רוח, ומהלכי מאני-טיים של וויצ'יץ' עזרו לה לפתוח פער שהאדומים כבר לא הצליחו לסגור – עד ל-78:87 בסיום.

        המשחק השני ביוון היה פיזי וקשוח: ההגנה של אולימפיאקוס עצרה את המכונה של גרשון על 70 נקודות, המספר הנמוך ביותר שקלעה בשנתיים האחרונות. ממרחץ הזיעה בפיראוס יצאו היוונים עם ניצחון 70:76, וקרבו את השושלת הגדולה בתולדות מכבי משחק אחד מקיצה.

        המשחק השלישי היה הדרמטי מכולם: מכבי ניסתה, אך לא הצליחה לברוח – ואולימפיאקוס הייתה חזק בעניינים. שלוש דקות לסיום, לאחר מטווח שלשות, הצליחו האדומים להפוך את התוצאה ועלו ליתרון 2; ואז שוב נחלץ וויצ'יץ' לעזרה, סחט סדרה של עבירות ודייק מהעונשין. 24 שניות לסיום יכול היה שחורציאניטיס להשוות מהקו, אבל החטיא זריקה אחת. שארפ נשלח אל הקו ודייק פעמיים, ואולימפיאקוס יצאה לפוזשן אחרון במינוס 3. מכבי, משום מה, לא ביצעה עבירה; אדני חדר אל הסל והוציא החוצה, אבל פפאמקאריוס החטיא שלשה חופשית לגמרי. וויצ'יץ' השתלט על הריבאונד, הוסיף עוד נקודה מהקו, וחתם ניצחון 73:77.

        "היה לחץ בלתי ייאמן לפני המשחק הזה", הודה גרשון בסיום. השושלת המשיכה לפראג, עד שהסתיימה רשמית בגמר מול צסק"א ומסינה.

        תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)
        סל בלתי נשכח. פארגו בימים יפים (צילום: אודי ציטיאט)

        5. קאחה לבוראל ויטוריה – מכבי תל אביב (עונת 2010/11, 3:1 למכבי)

        ערב סדרת רבע גמר היורוליג מול הבאסקים הייתה הסטטיסטיקה מדכאת וברורה: מכבי מעולם לא ניצחה סדרה אליה הגיעה ללא יתרון ביתיות.

        לאחר שלבוראל שייטה לניצחון קליל במשחק הראשון (70:76) ובמחצית המשחק השני, שנערך בספרד גם כן, הובילה ב-8 נקודות, נראה היה שעונת יורוליג נוספת בדרך לאבדון. אלא שלרבע השלישי עלתה מכבי חדה וקטלנית, ובתוך דקות ספורות סגרה את הפער. לבוראל עוד הצליחה לברוח ליתרון 7, 4 דקות לסיום, אבל התעלות של אליהו ובלו סידרה שוויון וכדור אחרון בידיים של פארגו. האמריקאי לקח את דיוויד לוגאן לטיול ושנייה לבאזר קבר לו ג'אמפר גדול על הראש, שהעניק למכבי ניצחון 81:83 והשווה את הסדרה.

        שני המשחקים בתל אביב כבר היו שונים בתכלית. במשחק מספר שלוש התנפלה מכבי על לבוראל, ולמרות הפציעה הקשה של דורון פרקינס בתחילת הרבע השני הציגה הגנה מדהימה שתקעה את האורחים על 7 נקודות עד להפסקה. המחצית השנייה הייתה לפרוטוקול, ומכבי רשמה 60:81 קליל.

        המשחק הרביעי היה אחד הגדולים של מכבי בעשור האחרון. עם פניני בחמישייה במקום פרקינס ולחץ כבד מצד הקהל, ירדה מכבי למחצית בפיגור 52:51. אולם המחצית השנייה הייתה רק שלה: ערב קליעה פנטסטי, יחד עם דקות גדולות בהגנה, עזרו למכבי לפרק את לבוראל ברבע השלישי, שהסתיים בתוצאה 10:28. מכבי לא התבלבלה גם ברבע האחרון והבטיחה את הכרטיס לפיינל פור בברצלונה עם ניצחון 77:99.

        ohad@walla.net.il

        מכבי תל אביב נגד פנאתינייקוס: כל הכתבות, הדיווחים והניתוחים