1. כשהטילים ייפסקו, הכדורסל יחזור
בניגוד לשנה שעברה, אז קיימה מנהלת הליגה את המשחק בין מכבי אשדוד למכבי תל אביב ללא קהל והביאה על עצמה ביקורת, הפעם החליטו בחוכמה ראשי הכדורסל הישראלי שאי אפשר לקיים משחקים תחת אש ודחו את ההתמודדויות באשדוד ואשקלון. צעד חיובי נוסף שנעשה מטעם המנהלת הוא העברת השחקנים הזרים לאזור המרכז, מפחד שחזור אירועי מלחמת המפרץ, אז עזבו כמעט כל הזרים את מדינת ישראל.
הצעדים הראשונים של המנהלת היו ברורים, אך בפני אבנר קופל ואנשיו צפוי לעמוד בקרוב מכשול במידה שהמצב הביטחוני לא ישתפר. אז נכון שיש למעלה משבועיים עד לפתיחת הסיבוב השלישי, אבל במקביל, הסכנה שמרחפת על מאות אלפי תושבים במדינת ישראל לא נראית כהולכת להסתיים בקרוב, ובלי החלטה מוקדמת, המצב עשוי להפוך להיות לא נעים גם לקבוצות וגם למנהלת.
ההחלטות הראויות שעל המנהלת לקבל כבר עכשיו צריכות לכלול הודעה על כך שלא יאפשרו עד לסיום העונה קיום משחקים ללא קהל, גם אם פיקוד העורף יאשר זאת, וגם למנוע מהקבוצות את האפשרות להעתיק את הביתיות אל אולם מחוץ לאזור האש, על מנת שלא יאבדו את יתרון הביתיות שלהן. בנוסף, צריכה לצאת הודעה שבמקרה הצורך, משחקי הסיבוב השלישי ייפתחו באיחור. כך יוכלו באשקלון ואשדוד להמשיך להתאמן בראש שקט, והליגה תוכרע רק על הפרקט ולא משיקולים ביטחוניים.
2. הייתם צריכים לעלות עם הנוער
בשבוע שעבר יצאה צסק"א מוסקבה למשחק חוץ שלא קבע לה כלום במסגרת ליגת ה-VTB מול נימבורק הצ'כית של ננו גינזבורג. הקבוצה הרוסית מתכוננת לקראת הסדרה הלא פשוטה שמחכה לה עם בילבאו הספרדית בשלב ההצלבה ביורוליג ולא הייתה מעוניינת לסכן את שחקני המפתח שלה. אנדריי קירילנקו, ננאד קרסטיץ' ומילוש תיאודוסיץ' לא שותפו, סמי מחייה מקצה הספסל קיבל 18 דקות והרוסים הובסו ב-19 הפרש. לנימבורק הייתה זו חגיגה גדולה, ולצסק"א? עוד משחק שעבר ללא פציעות לקראת המעמד החשוב.
בעוד הגדולות של אירופה מורידות את הרגל מהדוושה, במכבי תל אביב לא מרפים. בקבוצה ניהלו בשבועיים האחרונים שיחות קדחתניות עם מנהלת הליגה על הזזת המשחק מול מ.כ הבקעה מיום ראשון הבא, יומיים בלבד לפני המשחק מול פנאתנייקוס, ולבסוף גם העבירו את המשחק ל-31 למרץ. הסיבה שבמכבי לא מוצאים מועד חלופי למשחק היא הליגה האדריאטית, בה מקיימת הקבוצה שלושה משחקים חסרי חשיבות השבוע. למען הסר ספק, גם למשחק מול מ.כ הבקעה אין כל חשיבות עבור הצהובים.
אז נכון שלא מדובר בצעד ספורטיבי, אבל הצהובים צריכים לשלוח למשחק סוג של סגל נוער משודרג בשחקני סוף רוטציה. ג'ון שייר, שון ג'יימס, דמונד מאלט ואלון שטיין, יחד עם חמישה שחקני נוער, יכולים לייצג בכבוד את המועדון, שכנראה יפסיד, אבל לא יגיע עייף לקראת המשחק החשוב באמת. הסיכוי שדבר זה יקרה הוא נמוך מאוד, כי במועדון כמו מכבי תל אביב הגאווה שולטת, וכשהגאווה שולטת, הפסד לבקעה לא בא בחשבון. רק אל תבואו אחר כך בטענות על עייפות.
3. מי יצא רע יותר, נעימי או שמיר?
התקרית במהלך משחק הניצחון של הפועל ירושלים להפועל חולון לא הוסיפה למערכת היחסים הרגישה בין המועדונים. למי שהספיק לשכוח, נזכיר את החזיז שנזרק לפרקט ב-2007/8, עונת האליפות של חולון, שגרם לקטיעת אצבעותיו של המאבטח יואב גליצנשטיין. השנה נגמר המשחק בין הקבוצות במהומה גדולה, כשאוהדי שתי הקבוצות מנסים להתקוטט, ורק בזכות התערבותם של אנשי הנהלת חולון נמנע עימות פיזי.
וכך, עם המטען הרגיש הזה, מגיעה הפועל חולון לירושלים. במקום לנסות להרגיע את הרוחות, יובל נעימי וגם דן שמיר נהגו בצורה לא נאותה לתפקידים שלהם. נעימי, עם כל העוצמות שיש בו, לא היה צריך לפלוט את מה שפלט לכיוון שמיר, גם אם לא אמר זאת בכוונה אליו, כשהוא יודע בוודאות למה הדבר זה יגרום. שמיר, מאמן מחושב ורגוע לרוב, היה צריך לא להגיב לדברים ובוודאי שלא בדרך שהגיב, כשהחל לרדוף אחרי נעימי. השניים גרמו להתלהטות היצרים באולם ומחוצה לו.
נכון שבימים הללו ידי מנהלת הליגה ואיגוד הכדורסל עסוקות מאוד בעניינים לא פחות דחופים, אבל גם אלימות מסוג זה במגרשים, במיוחד כשמסתכלים במקביל על אירועי הדרבי בכדורגל שבהם היו מעורבים שחקנים שהתנהגו לא כיאות, לא יכולה לעבור בשקט. שמיר ונעימי היו צריכים להיות מזומנים לוועדת משמעת, אך לאחר הוצאת הודעת ההתנצלות של נעימי, שמיר צריך להוציא אחת משל עצמו ולתרום להרגעת הרוחות במאבק מרובה היצרים הזה.
4. אש בצמרת
שבועיים לפני סיום הסיבוב השני, קשה להצביע מי יהיו שלוש הקבוצות שיצטרפו להפועל חולון, הפועל גלבוע/גליל עליון ומכבי תל אביב. כרגע מסתמן שמכבי ראשון לציון, הפועל ירושלים ועירוני אשקלון יצטרפו אליהן, אך למעשה, לוח המשחקים הלא נוח שנותר להן, בתוספת המשחקים היחסית סבירים שנותרו למכבי אשדוד, פותח את המאבק על המקום השישי, ומי מהקבוצות שלא תצבור ניצחונות בשני המשחקים הקרובים (אפשרות סבירה ביותר) יכולה למצוא את עצמה במקומות 7-11.
אשקלון תתמודד במשחק השלמה קשה מול גלבוע/גליל, כשהיא לא מגיעה בכושר טוב, ותסיים מול ברק נתניה, קבוצה לא יציבה שכבר עשתה תוצאות יפות בבית. ירושלים וראשון לציון יתמודדו ראש בראש בשבוע הבא, המנצחת תעלה לשישייה הראשונה, אך במשחק לאחר מכן תהיה למפסידה את ההזדמנות להשלים את העבודה. ראשון לציון תצא לנשר, ירושלים תארח את הבקעה. אשדוד בינתיים תארח את הבקעה וגלבוע/גליל ותתארח בהרצליה.
אם אחת הקבוצות תאבד את המקום לאשדוד, יהיה זה אחד הסיפורים היותר יפים של השנים האחרונות, כשהקבוצה שתאבד את המקום תרשום על שמה את הסיפור הטראגי של העונה. למרות החשש שבמחזורים האחרונים של העונה לאף אחת מהקבוצות לא יהיה על מה לשחק, ליגת העל מבטיחה לנו סיום מותח עד לרגע האחרון, או עד שאשדוד תיפול מהרגליים.
5. תמיד יש מקום לשפר
לאורך שנים בספורט הישראלי והעולמי היו ספורטאים שהצליחו לגעת בציבור הרחב, ולא רק בגלל ההצלחה שלהם בתחום בו עסקו. אותם ספורטאים החזיקו בסיפור אישי מרגש, או לחילופין ידעו להתחבר ולהביא משהו מעבר לספורט, משהו שגרם לקהל להסתכל עליהם ולדעת שלא מדובר בעוד שחקן פשוט, אלא באחד הגדולים שיישאר חקוק בליבם לעד. כזה היה דורון שפר לאורך רוב שלבי הקריירה.
אתמול חגג שפר, אחד מגדולי השחקנים הישראלים בכל הזמנים, וללא ספק אחד המפוספסים שבהם, את יום הולדתו ה-40. אחרי קריירה מפוארת שכללה הצלחה גדולה במכבי תל אביב, גליל עליון, הפועל ירושלים, מכללת קונטיקט ונבחרת ישראל, חזר שפר בתשובה, ואת השנים האחרונות הוא מבלה בלימוד ולמידת תורה, הרחק מאור הזרקורים ומעולם הכדורסל הישראלי שאותו כל כך אהב.
איגוד הכדורסל ומנהלת הליגה חייבים לעשות את הצעד ולשלב את שפר וסיפורו בתוך העשייה היומיומית. האיגוד הקים בשנים האחרונות אקדמיית כדורסל שעתידה להוציא את כוכבי העתיד, וכמו שכולם יודעים, אין עתיד ללא עבר. שפר הוא אמנם דמות קצת שונה, אבל הרוחניות שהוא מייצג, החיבור לכדורסל מעבר למשחק, הוא דבר יוצא מן הכלל, משהו שהילדים שאמורים להוביל את הענף הזה בשנים הבאות יכולים וצריכים ללמוד ממנו. טוב יעשו אם ישלבו אותו בעשייה, גם אם לא באימון, אלא בהרצאות. גם אם שפר היום לא אותו שחקן ענק, עדיין, מדמות גדולה כמוהו יש הרבה מה ללמוד.
מדדים
המצטיינים
1. קית' לנגפורד מכבי תל אביב
2. יהוא אורלנד ברק נתניה
3. די ג'יי סטרוברי הפועל ירושלים
ציפינו מהם ליותר
1. דרווין קיצ'ן מכבי ראשון לציון
2. פטריק סאליבן הפועל חולון
3. קני לאוסון בני השרון/הרצליה
