לפני שאפתח את הטור, חובה לציין שאני מצטרף לגינויים לכל אלימות, במגרשים ומחוצה להם. זו לא הדרך שבה אנשים צריכים למחות כדי להשיג את מטרתם, ואין ספק שמה שראינו בדרבי בשבוע שעבר היה חריג ואסור. אבל כשמתייחסים לכדורגל הישראלי ולהחלטת בית הדין, ניתן לחוש שהפועל תל אביב נתפסה כשעיר לעזאזל, אפילו בעיני אלה שאינם אוהדים ומקורבים של הקבוצה. התקרית הזו נפלה בעיתוי ובאווירה שבהם הרגישו הדיינים שאפשר ומותר לעשות שרירים, אבל סביר להניח שלכולם ברור שבעיית האלימות בכדורגל הישראלי רחוקה מפתרון גם לאחר העונש הזה.
הנורה האדומה היא חילופי ההאשמות בין ההתאחדות להפועל תל אביב. המערכות חייבות להרגיע את עצמן בהכפשות ההדדיות, לא זו הדרך להרגיע את האווירה. ראשי ההתאחדות והקבוצות חייבים להבין שרק בתיאום מלא ובשיתוף פעולה הדוק ואינטנסיבי, אפשר יהיה למגר את האלימות הזו. יש הרבה אוהדים נפלאים שרוצים לבוא לראות כדורגל, וחבל מאוד שיש כאלה שפשוט מפריעים להם. אלימות כמו זו שבדרבי הייתה גם לפני כן, ואי אפשר להבטיח שלא תישנה גם בעתיד, אלא אם כן יהיו פה אכיפה וענישה נכונה. הדיינים חייבים להבין שצריך לעבוד ולא להיתפס כאנשי הסדר של היום בלי ליצור המשכיות מחר.
באשר לאוהדי הפועל תל אביב, חשוב שימשיכו להביא את העוצמה והאנרגיות הטובות גם עכשיו, כשמשבר גדול מעיב על המועדון. לקהל הזה, שליווה את הקבוצה בתקופות טובות ורעות, יש עכשיו מבחן בגרות. הגדולה שלנו כאנשים היא לדעת להתנהל נכון גם במשברים, כי גם התקופה הזו תעבור. השאלה היא איזה רושם הותרת בזמן הזה, וכרגע הרושם לא טוב. חבל, כי האוהדים האלה תמיד ידעו לחבק את המועדון בצורה הכי נכונה שיכולה להיות. חומר למחשבה.
כמובן שכואב גם לי לראות את הדברים המתרחשים בהפועל תל אביב. אין ספק שהימים שהקבוצה עוברת כרגע, ולא רק ברמה המקצועית, לא פשוטים ולא נעימים. אף שחקן, טוב ככל שיהיה, לא יוכל לתפקד לאורך זמן כשהמערכת שבה הוא נמצא לא שקטה. אנו יודעים שכמו בכל גוף, ברור שהדרך הנכונה היא זו שבה מושגים שקט תעשייתי, אחדות וליכוד. כל אלה, בראש ובראשונה, מביאים המון ביטחון לקבוצה שנמצאת שם בחדר ההלבשה.
הדבר הכי לא נכון מצד אוהדי הפועל תל אביב והבעלים הוא להמשיך ולהפעיל כוח. כשנלחמים, אף אחד מהצדדים לא יכול לנצח. קשה לבוא ולמצוא נוסחת קסם שבה מחר בבוקר כל הצדדים ישכחו מהכל וימשיכו הלאה. זו סיטואציה לא פשוטה, ואם לוקחים את זה לכיוון טביב, הרי שאסור לו להגיב בצורה שתלהיט את הקהל ותפגע בו. ידוע שאנשים, ובפרט אוהדים, מגיבים עם הרבה אמוציות כשהם טעונים, וההשלכות לכך לא נעימות.
אני לא רואה פיתרון שבו אחד נלחם בשני והפועל תל אביב תמשיך לצעוד קדימה. אף אחד לא יכול להשתלט על כאוס כזה, יהיה המאמן אשר יהיה. גם אם אין הסכמה עם האוהדים, חשוב להקשיב להם. אסור לשכוח שלא רק הבעלים צריך את תמיכת האוהדים, גם השחקנים זקוקים לקהל אוהב, חם ומחבק. אי אפשר להביא למצב שבו הפועל תנצח וטביב יפסיד.
אז איפה מוצאים בכל זאת פיתרון בתנאים הקשים הללו, כשכל צד מאוד להוט לנצח? חשוב להשליט שקט במערכת, ללכת לכיוון חשיבה בריאה וארוכת טווח ולא לחשוב על הפסקת אש זמנית. הבעלים כבר ניסה בעבר למנות היררכיה ניהולית תחתיו ונכשל, אבל זו עדיין הדרך הנכונה, דרך שיכולה להצליח אם ינסו אותה שוב. אם טביב ימנה אנשים שבהם ייתן אמון, יבחר צוות מקצועי בצורה מסודרת וייקח שני צעדים אחורה, הקבוצה לא רק תהיה שלו באופן רשמי, הוא יכול לסלול את הדרך לרגיעה אצל האוהדים. המטרה היא למצוא את הגשר הזה, מכיוון שכרגע יש שתי אופציות: או שזה לא יקרה, השידוך יקרוס סופית והקבוצה תעבור לידיים אחרות, או שיוקם צוות שירים את הקבוצה ויקים מחדש את התשתיות, ינהל ויעדכן את הבעלים על המהלכים. הדבר שהכי חסר היום בהפועל תל אביב הם אנשי שטח שיצליחו ליישר את הקבוצה.,כי כיום צריך שם רק דבר אחד: שקט.
