דצמבר 2011. בתוך מספר ימים רשם רוביניו שתי החמצות מזעזעות מול שער חשוף במשחקי מילאן נגד ברצלונה וגנואה. המאמן מסימיליאנו אלגרי, שראה שהחלוץ שלו מאבד ביטחון ונפגע מהביקורת, קרא לו לשיחה: "אחד השחקנים בסריה B רשם החמצה יותר גרועה בשבת. תישאר רגוע כי יכול להיות יותר גרוע. אי אפשר לשים עליך סימני שאלה בגלל שתי החמצות". מספר שבועות לאחר מכן, במחנה האימונים בדובאי, החליט אלגרי להוכיח לעיתונאים שרוביניו חוזר לעצמו. הוא חרג ממנהגו ואפשר להם לצפות במשחקון פנימי. כתבי מילאן יודעים היטב שבמשחקונים האלה "הקבוצה של זלאטן תמיד מנצחת", אבל גם הם לא היו יכולים להתעלם משיתוף הפעולה הנהדר בין השבדי לברזילאי באותו משחק. ואכן, בחודש וחצי מאז החזרה מהפגרה רוביניו כבר כבש חמישה שערים ובישל עוד חמישה בכל המסגרות.
סיפור הפריחה המחודשת של רוביניו בא להמחיש את העבודה המיוחדת שעושה האיש על הקווים. אלגרי הוא סיפור סינדרלה אמיתי כמו שאיטליה כל כך אוהבת. מאמן אלמוני שבא מקבוצה קטנה, זכה להצלחה מיידית ולהשוואה לגדולים כמו אריגו סאקי ופאביו קאפלו. ההשוואה בכלל לא מוגזמת. אלגרי הוא לא רק סינדרלה, אלא איש עבודה מהדרגה הראשונה. הוא מצליח לנווט היטב סגל קשה, מבוגר ומלא אגו, מסתדר עם בוסים קפריזיים ובשנה השנייה שלו במועדון, הוא מוביל את מילאן לאליפות נוספת וקמפיין מוצלח מאוד בליגת האלופות. מה מסתתר מאחורי ההצלחה של האיש מטוסקנה?
בקיץ 2010 חגגה אינטר זכייה בטרבל בלתי נשכח תחת הדרכתו של ז'וזה מוריניו. האליפות ההיא הייתה החמישית ברציפות וה-18 בסך הכל ובכך עברו הנראזורי את מילאן בטבלת הזכיות. מילאן מצידה סגרה באותו קיץ שנה שישית ברציפות ללא התואר המקומי ובמועדון חיפשו שינוי. מישהו שייקח את הקבוצה ויוביל אותה לעידן חדש של הצלחות. מערכת היחסים העכורה בין לאונרדו לבעלים סילביו ברלוסקוני הובילה לעזיבתו הצפויה של המאמן. אלא שהבחירה באלגרי הצעיר וחסר הניסיון נראתה תמוהה במיוחד על רקע הנסיבות.
אלגרי, 44, היה קשר אפור שהעביר את מרבית שנות המשחק שלו בקבוצות קטנות ובסך הכל רשם ארבע עונות בלבד בסריה A. גם קריירת האימון שלו הייתה קצרה. הוא העלה את ססואולו הקטנה לליגת המשנה ובקיץ 2008 קיבל במפתיע את קליארי בליגה הבכירה. תחת הדרכתו, הקבוצה מסרדיניה סיימה עונה פנטסטית במקום התשיעי ואלגרי נבחר למאמן העונה. גם העונה שאחריה הייתה טובה מקצועית, למרות שהסתיימה בפיטורי המאמן בחודש אפריל. לפיכך, לא מעט גבות הורמו שאחרי שנתיים בלבד כמאמן בליגה הראשונה וללא כל ניסיון במועדונים בסדר גודל כזה, אלגרי קיבל את מילאן.
"בהתחלה כולנו היינו מסוקרנים לדעת מה בחור כמוהו יכול לתרום לחבורה של שחקנים גדולים", הודה בלם העבר פרנקו בארזי. "הוא הוציא את המיטב מכולם, גם מכאלה שלא שיחקו הרבה, וייסד מערכת יחסים מצוינת עם המועדון. אלגרי הוא שילוב בין אנצ'לוטי לקאפלו. יש לו תכונות דומות לשניהם".
גם השחקנים, שהביעו פליאה על המינוי, נשבו בקסמו של האיש: "אלגרי הגיע בענווה, קבע את החוקים והרוויח את הכבוד", סיפר אלסנדרו נסטה בסיום העונה. "הוא עשה עבודה טקטית גדולה והשתמש נכון בשחקנים החדשים. החשיבות שלו בזכייה באליפות היא גדולה". ג'נארו גאטוסו הוסיף: "לאלגרי מגיע ציון 10 והוא היה הארכיטקט של ההצלחה. הוא החזיק אותנו קצר והבנתי שנזכה בתואר כשראיתי אותו לוקח החלטות קשות בלי שאף אף אחד מתלונן".
הדברים של גאטוסו מסבירים את היטב את הסיבות להצלחה של אלגרי. המאמן הבין היטב שבמקום כמו מילאן הוא צריך להרוויח את המעמד שלו, אחרת ייתפס כבובה ויסיים את דרכו במהרה. באיטליה מספרים שאלגרי למד היטב את טעויות העבר של קודמו, במיוחד בכל הקשור למערכת היחסים עם ברלוסקוני. אלגרי ידע לבחור את הקרבות. הוא התעלם מאמירה מזלזלת של הנשיא לפיה: "המאמן צריך להסתרק לפני ראיונות בטלוויזיה", אך עמד על שלו כשזה טען שירצה לראות את הרוסונרי משחקים 4-3-3 עם פאטו, רונאלדיניו וזלאטן בחוד. אלגרי לא שינה את השיטה ובינואר רונאלדיניו המתוסכל שב לברזיל.
גם מול השחקנים אלגרי הפגין חזית קשוחה. הוא הבין שהשלד שזכה בליגת האלופות בעידן אנצ'לוטי צריך לעבור שינוי אמיתי ומהותי ולא עוד גימיקים בדמות דייויד בקהאם או רונאלדיניו. בשנה וחצי האחרונות צירפה מילאן 20 שחקני רכש. אלגרי הזיז הצידה שחקנים בכירים ולא התעקש בקיץ על סמל כמו אנדראה פירלו. גם גאטוסו, מסימו אמברוסיני, פיליפו אינזאגי ואפילו אלסנדרו נסטה ממלאים העונה תפקיד קטן בהרבה לעומת שנים קודמות. "הוא עובד מאוד קשה ואף אחד לא מהווה בחירה אוטומטית עבורו", מסנגר גאטוסו. "יש לו כבוד למי שהיה חלק מההיסטוריה של מילאן, אבל כולם צריכים לתת 100 אחוז".
גם עם שחקנים בעלי רזומה בעייתי משהו בדמות זלאטן, רוביניו ואנטוניו קסאנו, שהובאו בתקופת אלגרי, המאמן מטוסקנה ידע להסתדר היטב. במובן מסוים, חדר ההלבשה במילאן נראה על פניו כמועד לפורענות. אגו גדול, שחקנים בעייתיים, יותר מדי וותיקים ושחקנים בכירים שמעמדם בירידה, אבל אלגרי שולט בעניינים ביד רמה ולא נותן לאף אחד לצאת משליטה. התגובות שלו, גם להפרות משמעת, מאופקות והוא נותן גב תמידי לשחקנים. למשל, במהלך העונה ירדה מילאן להפסקה בפיגור 3:0 בלצ'ה. זלאטן הודה בסיום: "נכנסנו לחדר ההלבשה ולאף אחד לא הייתה תקווה, היחיד שהחזיר את האמונה הוא המאמן".
אחרי הזכייה בתואר אשתקד, אמר קאפלו: "בעיניי זו אליפות אמיתית כי לראשונה מאז הקלצ'ופולי, כל הקבוצות הגדולות היו חזקות ותחרותיות. לכן התואר הזה שווה הרבה... כל הכבוד לאלגרי שהצליח לנהל טיפוסים כמו איברהימוביץ' וקסאנו. הוא הראה חוכמה והצליח ליצור אווירה טובה בסגל מבוגר". גם ברלוסקוני יודע להחמיא: "הוא מזכיר לי את סאקי בכל הקשור לרוח שהוא משרה על הקבוצה".
בראיון נרחב שהעניק ל"קוריירה דלו ספורט" לפני מספר חודשים אמר אלכס פרגוסון: "ממוצע גילאי המאמנים באירופה יורד בגלל אנשים כמו אלגרי. אני אוהב אותו, הוא טוב ותנו לו זמן להתפתח". פרגוסון הוסיף עוד כי בעיניו אלגרי לא שוכח את דרכו של סאקי ("האיש ששינה את הכדורגל האיטלקי") ותלמידו קאפלו. אפשר למצוא כאן דמיון מסוים למה שעושה פפ גווארדיולה. מאמן ברצלונה מנחיל לשחקניו את הערכים ושיטת המשחק שהוא עצמו למד מיוהאן קרויף. אלגרי לא היה שחקן מילאן, אבל רואה לנגד עיניו את הדברים שהפכו את המועדון לאימפריה.
ההשוואה לסאקי וקאפלו לא חדשה לאלגרי, שהפך אשתקד למאמן הרביעי בהיסטוריה של מילאן שזכה באליפות בעונת הבכורה שלו במועדון בדיוק כמו צמד הוותיקים. בכל הקשור לצד הטקטי, לאלגרי יש עדיין הרבה מה ללמוד. הקבוצה שלו מתבססת על לחץ, הגנה חזקה וזלאטן אחד שעושה הכל. בעונה שעברה מילאן ספגה את כמות השערים הנמוכה בליגה (23) והחזיקה בהתקפה השלישית בטיבה. העונה מילאן כובשת יותר מכל קבוצה בסריה A, כאשר רק יובנטוס ספגה פחות. למרות זאת, דווקא סאקי לא התלהב: "כשראיתי את מילאן (במשחק מול קליארי) לא היה לי ספק שחלק מהשחקנים שם בגילי... אלגרי מאמן טוב, אבל הקבוצה שלו מלאה בשחקנים סוליסטים".
אלגרי אכן לא מתחשב בגיל והמהפכה שלו אמנם משמעותית, אבל קשה להצביע על תהליך אמיתי של בנייה מחדש. בניגוד לרומא ויובנטוס שלקחו זמן כדי להריץ שחקנים צעירים, למילאן אין כוונה לוותר על תארים ולפיכך, אלגרי מבשל שחקנים לאט והגיל הממוצע בסגל נשאר יחסית גבוה. אמנם שחקנים כמו קווין פרינס בואטנג ואנטוניו נוצ'רינו שהובאו על ידו הפכו לשחקני מפתח ובמקביל, הקבוצה עדיין מתבססת על מארק ואן בומל (35) וקלרנס סידורף (36) במרכז השדה ועל כריסטיאן אביאטי (34) בין הקורות. הצעירים המעטים יחסית נזרקים למים בהדרגה.
מעבר לשדרוג הטקטי, כדי להצדיק את אמירת שמו באותה נשימה עם סאקי וקאפלו, אלגרי צריך להפוך את מילאן לקבוצה מנצחת לאורך זמן בליגה ובאירופה. אלגרי כבר האריך את חוזהו בשנתיים, אבל דווקא העונה יש לו הזדמנות מצוינת להגדיר את עצמו, להטביע את חותמו ולהתחיל עידן חדש. העידן שלו. הרי, המרוץ לסקודטו כולל רק את יובנטוס שאמנם רעננה יותר, אבל פחות מוכשרת. גם באלופות, מילאן נראתה בשמינית הגמר כאלטרנטיבה הבכירה לברצלונה וריאל. "בכל מקרה מילאן היא לא הקבוצה של איברהימוביץ' או של אלגרי", הצטנע המאמן. "בשנה וחצי הבאנו 20 שחקנים, זכינו באליפות ובסופרקאפ ועכשיו אנחנו נלחמים חזק כדי לזכות בשלוש חזיתות".
