נציגינו בתפוצות רשמו את אחד מסופי השבוע הטובים והמוצלחים של העונה שהסתיים עם מאזן כולל של ארבעה שערים ושני בישולים. שיפור משמעותי נרשם בדקות המשחק. 17 שחקנים שונים פתחו בהרכב ורק שלושה לא שותפו מסיבות מקצועיות. מבין שלל האפשרויות, בחרנו את חמשת השגרירים המצטיינים של סוף השבוע וגם אחד שיש לו סיבה קלה לדאגה, בכל הקשור לדקות המשחק.
1. בן שהר (אוקזר)
כנראה ששהר צריך להיכנס באופן קבוע במחצית. ברביעי זה עבד מצוין עם שער במשחק הנבחרת מול אוקראינה (3:2) ובשבת, החלוץ היה אחראי בלעדי לנקודה של אוקזר עם שער ובישול שהחזירו את הקבוצה מפיגור 2:0 ל-2:2 במשחק החוץ הקשה מול ליל. הנקודה שהביא שהר אולי הצילה את המשרה של מאמנו לורן פורנייה. שהר בהחלט מספק מסרים חיוביים העונה. היכולת טובה, המספרים לא רעים, אבל השדרוג המנטאלי חשוב לא פחות. שהר התבגר.
לא בטוח שאוקזר היא הקבוצה הכי מתאימה לחלוץ כמו שהר. מדובר בקבוצה שכבר בקיץ היה ברור שתיאבק נגד הירידה ושחסרה שחקני קישור יצירתיים. כדי להרוויח את דקות המשחק שלו, שהר צריך לנדוד ברוב המקרים לאגף, למאבקים פיזיים סוחטים מול שחקני הגנה קשוחים. אלא שדווקא מהקשיים הללו, שהר צמח. בניגוד לשנים קודמות, הוא לא נשבר או מתמרמר כשהוא יורד לספסל, נלחם על כל הזדמנות ומנסה להוכיח שמקומו בהרכב.
כבר עכשיו ברור כי מדובר בעונה האירופית הטובה ביותר בקריירה של שהר בן ה-22. יש לו 18 הופעות, מתוכן 13 בהרכב, שלושה שערי ליגה ושלושה בישולים והוא משמעותי הרבה יותר לעומת העונה באספניול או תקופות ההשאלה הקצרות באנגליה והולנד. אם אוקזר תישאר בליגה, אין סיבה ששהר לא ימצא את הבית עליו הוא חולם. אבל גם את אוקזר תרד, חלוץ הנבחרת צריך למצוא בקלות קבוצה באחת הליגות הבכירות של אירופה.
2. ליאור רפאלוב (קלאב ברוז')
בשקט בשקט, רפאלוב הופך בברוז' להיות אותו שחקן דומיננטי שהוביל אשתקד את מכבי חיפה לאליפות וזכה בתואר שחקן העונה. שער הניצחון שכבש ב-0:1 על סטנדרד ליאז' הוא השישי שלו העונה בליגה (לעומת 11 אשתקד ובדיוק כמו שכבש בעונת 2009/10), ומעבר למספרים, מאז שרפאלוב קיבל את המפתחות מכריסטוף דאום, ברוז' כמעט לא מפסידה ולראשונה אחרי ארבע שנים נראה שהיא בדרך להתמודדות על תואר האליפות עד לרגעי ההכרעה.
המאמן הגרמני הקשוח אחראי לשינוי בעונה של רפאלוב. דאום נותן לישראלי חופש פעולה ומקבל ממנו גם משימות טקטיות בכל הקשור למשחק ההגנה הקבוצתי. התוצאה: בשבעת המשחקים האחרונים ברוז' השיגה שישה ניצחונות ורפאלוב כבש ארבעה שערים ובישל שלושה. דווקא הכושר המצוין של רפאלוב בא פחות לידי ביטוי ב-45 הדקות ששיחק בנבחרת, אבל מה שהולך מצוין עם מאמן גרמני אחד, אמור להסתדר גם אצל המאמן 'הגרמני' של הנבחרת.
3. דודו ביטון (ויסלה קרקוב)
מלך שערי השגרירים שחרר בשבת הרבה אוויר. ארבעה חודשים ללא שער ליגה הסתיימו עם פנדל מדויק שעזר לוויסלה המקרטעת להשיג 0:2 על לכיה גדנסק, בתום שבוע סוער בו שוב החליפה הקבוצה מאמן. בניגוד לשני קודמיו ששיחקו עם חלוץ חוד אחד, המאמן החדש מיכאל פרובייז' עבר ל-4-4-2 והרכיב את ביטון לצידו של החלוץ הבולגרי צבטאן גנקוב. שינוי השיטה לא רק שסיים את הבצורת, אלא גם אמור להביא לשיפור משמעותי בדקות המשחק של החלוץ, שמעמדו היה בירידה תחת קז'ימיז מוסקאל. השער של ביטון היה ה-10 שלו העונה בליגה וה-15 בכל המסגרות וגם אותו יהיה קל לשווק לליגה בכירה יותר בסיום עונת ההשאלה. אגב, אילו חלוצים ישראלים מחזיקים במאזן דומה? סבע, דמארי, תמוז, עמאשה ואבוחצירא. אז למה רק אחד מהם נמצא בסגל הנבחרת?
4. משה אוחיון (לוצרן)
שער בכורה נהדר בבעיטה מ-25 מטרים שתי דקות אחרי שנכנס כמחליף לא הספיק ללוצרן, שנכנעה 3:1 לאלופה באזל, אבל אולי יעזור לקשר הישראלי לתפוס מחדש את מקומו בהרכב. בסך הכל, מדובר בהמשך ישיר למעבר המוצלח של הקשר בן ה-28. אוחיון לא קיבל הזדמנות בלגיה ורשה ובחר להמשיך את הקריירה האירופית בשוויץ ולא לחזור לליגת העל. גם אם לוצרן לא תחזיר את אוחיון לתמונת סגל הנבחרת, השדרוג המקצועי והכלכלי הוא החשוב. נכון, הליגה הופכת פחות רלוונטית כשגם שחקנים כמו אוחיון עוזבים אותה והאליפות של קרית שמונה היא האינדיקציה הטובה ביותר לכך. אבל בטווח הארוך, מדובר בתהליך מבורך שמי שאמורה להרוויח ממנו היא הנבחרת.
5. רועי דיין (בירסחוט)
גם דיין משקף מצוין את תהליך נטישת דור הביניים. אם להודות על האמת, בגיל 27 ולאור מצבת החלוצים הבלתי נגמרת בכדורגל הישראלי, לחלוץ בירסחוט אין כמעט סיכוי ללבוש את המדים הלאומיים. אלא שגם מבחינתו, החשיפה, הכסף והמעמד מעבר לים עדיפים הביצה המקומית. כי שחקן כמו דיין כבר לא יכול להתנער בארץ מכל הסטיגמות שהודבקו לו במהלך הקריירה גם אם הוא ימצא עצמו במכבי חיפה או הפועל תל אביב, אבל הוא בהחלט יכול לפתוח דף חדש ולהוכיח את עצמו מעבר לים. בשבת, דיין המשיך בכושר הנהדר שלו עם בישול שלא מנע מבירסחוט הפסד. השאלה היא: האם ההצלחה היחסית של דיין, מלול, אוחיון ואחרים רק תאיץ ותרחיב את תהליך הנטישה? תשובות נקבל רק בקיץ.
נורה אדומה: ערן זהבי (פאלרמו)
קשר פאלרמו נשלח למערכה לשש דקות בלבד בתבוסה הביתית 4:0 למילאן ואלו היו דקות הליגה הראשונות שלו אחרי שני משחקים על הספסל. זהבי חזר בסוף ינואר למגרשים אחרי פציעה טורדנית ושב במהרה להרכב, אך בשבועות האחרונים חלה ירידה מסוימת במעמדו המקצועי שבאה לידי ביטוי בדקות המשחק. גם שיטת המשחק של המאמן החדש בורוטלו מוטי, עם שלושה קשרים אחוריים, משפיעה על זהבי. הקשר צריך להילחם מחדש על מקומו והוא עשה זאת בהצלחה יתרה לא אחת העונה. חוסר היציבות בתוצאות של פאלרמו והקפריזות של הנשיא מאוריציו זמפאריני (שמאמנים פוטרו אצלו על פחות מ-4:0 בבית), עוד תביא לשינוי וזהבי יצטרך לקחת את ההזדמנות כשזו תגיע וליצור המשכיות לעונה בכורה בכלל לא רעה בליגה קשה וחזקה.