פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הרכש פירק את בית"ר ירושלים

        השחקנים החדשים הם האשמים העיקריים בהתפרקות האחרונה. חמי אוזן סוגר מחזור, כולל ההתרסקות של שטראובר ואבוקסיס

        Like

        חיים מגרלשווילי הוא בסך שחקן זניח מכל אלו שהגיעו לבית"ר ירושלים בינואר, אבל מתמצת היטב את הנזק שגרם הרכש הלא חכם של הקבוצה: רכש של שחקנים לא נכונים, שרק הגבירו את חוסר האמון המובנה כלפי החומר הקיים, חוסר אמון שתמיד התבטא בנאומים של יובל נעים בסיום משחקים, אבל לא רק. העובדה שאחד כמו דן אייבנדר, הטוב בשחקני בית"ר בחלק הראשון של העונה, ירד לספסל, מלמדת יותר מכל על גודל השבר ועומק הבלבול וחוסר המקצועיות הארגונית.

        אבל מה הקשר למגרלשווילי? מגן שמאלי גרוע כמו כולם, שהגיע במחיר רצפה, ובוודאי לא אשם במצב חוץ מאיזו יציאה מאוחרת לאופסייד בכמה משחקים. ההסבר לכך הוא פשוט: בית"ר לא היתה צריכה מגן שמאלי. חד וחלק. כל ילד ביציע המזרחי יודע שאם יש מגן שחסר בעמדה כלשהי, זה בצד ימין, אחרי הפציעה הטראגית של אלי דסה. אבל מה בית"ר עשתה? הביאה שם במקום פתרון. כל כך הרבה דיברו שם על הכסף שיגיע מגאידמק וממכירת אבירם ברוכיאן, שלא נותר כנראה זמן להכין רשימת מועמדים מתאימה למשימה הספציפית בתחתית וצרכי המאמן האמיתיים.

        מגרלשווילי לא עונה על אף אחד מהם, כמו גם ערן לוי, שההימור עליו מלמד על עצלות מחשבתית: לוי הוא הרי לא החלוץ שבית"ר היתה זקוקה לו: הוא שחקן שצריך לבנות סביבו קבוצה באופן טוטאלי, לא אחד שאתה מצרף באמצע העונה ומזעזע בשבילו את כל ההיררכיה והמשמעת בקבוצה. גם הוא, לא נועד לקרבות תחתית. כמה שהוא מעצבן בהליכה שלו על המגרש, הוא קורבן של נסיבות שנכנס לקבוצה שאין לו שום נתונים כרגע להוביל אותה. אבל בית"ר איכשהו הביאה אותו. כמו עם המגן השמאלי החדש שלה, היא חיפשה שמות. פתרונות פלא לבעיה שאיש מראשי המועדון לא יודע מה באמת מה עושים נגדה. אותו דבר גם לגבי לאונרדו פאסוס, שהתאמן חצי עונה מבלי שמישהו יגלה את בעיית האגואיזם שלו. וכי למה שיגלו? ולמה שיחשבו? ולמה שיתאמצו? הכל הרי תלוי בכסף שייכנס מגאידמק, לא? יש ערכים שלא משתנים במועדון.

        ספק אם אלי כהן היה מאפשר רכש כל כך מטופש לו זה היה תלוי בו. מאז בואו יש גל התנשאות על המאמן ועל האמונה שהוא מנסה להקרין, כאילו איזה מאמנים יש לנו בליגה. במועדון כמו בית"ר, הידע של אלי כהן הוא עדיין כוח חשוב, אולי הכוח היחיד: כהן הוא מאמן שמנסה, לפעמים יותר מדי, אבל במקרה של בית"ר זה צו השעה: בקרית אליעזר הוא ניסה את צחי אליחן באגף, במשחקים הבאים הוא ימשיך להריץ רעיונות חדשים עד שמשהו אולי יעבוד לו. עד עתה, אף אחד לא האמין בסגל הזה. כולם עסקו רק בדבר אחד – לרדת על השחקנים ולחכות לכסף. להזכירכם, עד הרגע שבו הדיבורים על רכש הפכו ממשיים, בית"ר כבר מצאה כיוון ואספה שלושה ניצחונות רצופים. עד שהגיעו הערן לוים. גם אם הוא לא מוריניו, אלי כהן הוא הסיכוי האחרון והיחיד של בית"ר לעקור את צורת המחשבה הנפסדת הזו, בטח לא שחקני הרכש החדשים שערערו לחלוטין את הקבוצה.

        שחקן בית"ר ירושלים חיים מגרלשווילי (מגד גוזני)
        בית"ר הביאה שמות, לא פתרונות. מגרשלווילי (צילום: מגד גוזני)

        Share

        מבחינה מקצועית, העונה של יוסי אבוקסיס בבני יהודה היא מכובדת ומקובלת. מבחינה אישית, מדובר כמעט בקטסטרופה. אבוקסיס לא מבין עדיין את מקומו החדש בענף – מאמן צעיר שצריך להוכיח את עצמו. הוא מתבכיין על רכש מעבר לגבולות המותר, מתעמת עם האוהדים גם כשאפשר להימנע מכך, מתווכח עם המנהלים כאילו היה באמת פפ גווארדיולה ולא רק הכינוי. בצדק בחר משה דמאיו לעצור זאת כשהגיעו מים עד נפש: הוא עבד כבר עם מאמנים לא קלים עם אגו לא קטן: גיא לוזון. דרור קשטן. אף אחד מהם לא מעד בכל כך הרבה מהמורות כמו אבוקסיס.

        כעת, מפרסמים מקורביו, אבוקסיס רוצה לנבחרת. בחזרה, אל מתחת לצילו המגן של אלי גוטמן. לנבחרת זה יכול להיות נחמד בהנחה שזה הווסל שהמאמן הלאומי רוצה יותר מכל, אבל מבחינת אבוקסיס זה עשוי להפוך לכתם: כתם של עוזר נצחי. כתם של מאמן שמתקשה להניע את לבד את הקריירה שלו. אבוקסיס תמיד היה חידה בכל הנוגע להתנהלות שלו. שחקן ענק, אבל מנהיג בסימן שאלה שמצליח רק כאשר הוא מתחבר למכונה משומנת באמת. כמאמן, לשאלות האלה יש משקל הרבה יותר כבד, שאלות שרק הלכו והתחדדו בעונה הראשונה של אבוקסיס כמאמן ראשי.

        למרות הנהי הבלתי הפוסק שלו, לאבוקסיס היו העונה תנאי פתיחה הוגנים לפזר חלק מהעננים – ליגה חלשה, כוכבים רבים שנשארו בבני יהודה, קבוצה שנותנת למאמן לעבוד – ולרמוז על הדרך להפועל תל אביב שאצלו הדברים אולי היו נראים אחרת. כשרואים כיצד אבוקסיס מגיב לקשיים הרבה יותר קטנים בבני יהודה וממהר לפזול לנבחרת, ספק רב אם יש אדם הגיוני שחושב כך היום.

        יוסי אבוקסיס מאמן בני יהודה (ברני ארדוב)
        עזיבה לנבחרת עשויה להותיר עליו כתם נצחי של עוזר מאמן. אבוקסיס (צילום: ברני ארדוב)

        Comment

        1. אחרי אדין צ'וצ'אליץ, מוחמד גדיר, כובש שער הניצחון מול בית"ר ירושלים, הוא אולי הרווח הכי משמעותי של מכבי חיפה בחלק האחרון של העונה. צ'וצ'אליץ הוא רכש נכון במקום הנכון, גדיר הוא הודאה בטעות. חזרה בתשובה. רגע שבו המועדון הענק הזה שנקרא מכבי חיפה, שבחלקים רבים כל כך של העונה נראה קטן מתמיד, מראה שהשיקול המקצועי עדיין מושל שם על האגו. שמישהו שם הבין שקצת החמירו עם הכישרון הצעיר, למרות כל הטעויות שהוא תרם בנדיבות להחמצת הקשר בין הצדדים. שלמכבי חיפה אין עדיין את הפריבילגיה לוותר עליו כל כך מהר ולא לתת לו הזדמנות מלאה, אבל באמת. בעימותים כל כך רווים באמוציות, כמו זה בין גדיר למכבי חיפה, קשה לתת להגיון להכריע. מכבי חיפה היתה מספיק חכמה, הוגנת ומקצועית כדי למחול לגדיר בדקה ה-90 ולתת לו הזדמנות נוספת. השערים של גדיר הם פרס על ניצחון התבונה במכבי חיפה.

        2. משה סיני עלול לשלם בקרוב מאוד קנס אפילו גבוה יותר על הפתיחה הטובה שלו במכבי פתח תקוה, אם לא יצליח לגרום לזעזוע אמיתי בסגל שהוא ירש. במכבי פתח תקווה הנוכחית יש יותר מדי שחקנים שזקוקים ליותר מהטריק הזול של חילופי מאמנים, כדי להזיז אצלם משהו. אחד מהם, למשל, הוא השוער לירן שטראובר, שמתקשה להרים מחדש את הקריירה שלו מהקרשים.

        בפעם הקודמת ששטראובר התעורר מחלומו להיות השוער הנצחי של מכבי תל אביב, הוא ידע למצוא את הכוחות כדי להתאושש ואפילו לשכנע את מי שכבר וויתרו עליו להחזיר אותו הביתה. הגלות השנייה של שטראובר ממכבי תל אביב מצאה אותו כבר פחות מרוכז ופחות דרוך, עם לא מעט שערים ביזאריים כמו בסוף השבוע האחרון וסיפורי רכילות מעוררים גיחוך, כמיטב המסורת. שטראובר חייב למצוא מחדש את אותם כוחות שייצבו אותו במכבי נתניה, כדי למנוע חותמת לא הולמת של ירידת ליגה לקריירה שהיתה עד היום מכובדת למדי.

        מוחמד גדיר שחקן מכבי חיפה (אדריאן הרבשטיין)
        רווח משמעותי במיוחד של מכבי חיפה. גדיר (צילום: אדריאן הרבשטיין)

        המחזור הבא: הפועל תל אביב – מכבי תל אביב

        למרות שזה לא נראה ככה, למכבי תל אביב יש המון מה להרוויח מהדרבי הקרוב. לריח הניצחון הצהוב יכול להיות לא מעט משמעות: ניצחון בדרבי יבהיר היטב למכבי תל אביב מה היא פספסה עד כה העונה ומה אסור לה לפספס בשנים הקרובות: שהפועל כבר לא כזו מפחידה. שהפועל כבר לא יותר מקצועית ממנה, לא יותר מתקדמת. בעבר זה היה נכון. להפסדים של מכבי תל אביב היתה הצדקה. לא עוד, בהנחה שהיא שוב לא תעשה במכנסיים: ניצחון חסר משמעות בדרבי הקצת סתמי יבהיר למכבי תל אביב עם מי באמת יש לה עסק ולהוריד מכתפיה שד לא קטן שהעיק עליה בשנים האחרונות. המשבר של הפועל תל אביב יכול להיות הגל שייקח את המועדון הזה קדימה, ואולי לפחות ייתן לו תקווה מחודשת לעשות זאת שוב. הפריצה למעוז האחרון של אלי טביב – הפסד בדרבי, יכול להית פריצה חשובה למיטש גולדהאר.

        אלי כהן: "בית"ר מלפני כמה שבועות הייתה מפסידה למכבי חיפה 5:0"

        שלום תקוה מנתח: בית"ר חייבת להתחיל לחשוב על התקפה

        את השער ששטראובר ספג בשבת כבר ראיתם?

        מכבי חיפה: "אלישע עבר תקופה קשה, לא כל מאמן היה יוצא מזה"