הרב רנאר: "היה בניצחון הזה משהו סמלי"

ניצחון 7:8 בפנדלים על חוף השנהב אחרי 120 דקות של כדורגל שהסתיימו ב-0:0, העניק אמש (ראשון) לזמביה את הזכייה הראשונה בתולדותיה באליפות אפריקה.

הסצנות באצטדיון בליברוויל, גאבון, היו מרגשות. שחקני הצ'יפולופולו שרו והתפללו לאורך כל דו קרב הפנדלים, והשחקנים הכמעט אלמוניים שלהם ניגשו בקור רוח לנקודה הלבנה וכבשו בזה אחר זה למעט החמצה אחת. מנגד, חוף השנהב שלחה לפנדלים עוד כוכב ועוד כוכב, אבל קולו טורה וז'רביניו, שמרוויחים בשבוע יותר ממה שרוב שחקני זמביה מרוויחים בשנה, החמיצו והפילים הפייבוריטים סיימו אליפות נוספת במפח נפש.

החגיגות של הזמבים כללו את הקדשת הניצחון לזכר 18 חללי הנבחרת שהתרסקה בתאונת מטוס ב-1993 והמאמן הצרפתי הרב רנאר אמר: "השחקנים שלי מצאו את הכוח הנפשי, אני לא יודע מאיפה. זה כתוב איפשהו שכך היה צריך להיות. הרגשתי שיהיה בסדר, אבל אני לא יודע למה".

הצרפתי בן ה-43 הוסיף: "דיברנו על האסון מאז שהתחלנו את ההכנות. אמרתי לשחקנים שאם נגיע לגמר, נשחק בגאבון, שם המטוס התרסק. המשחק הראשון שלנו בטורניר הנוכחי היה נגד סנגל - מי שהנבחרת של 1993 הייתה צריכה לפגוש. היה בזה משהו סמלי".

הגיבור הטראגי של המשחק היה כמובן דידייה דרוגבה, שבדיוק כמו בגמר 2006 נגד מצרים, החמיץ פנדל במהלך המשחק ואחר כך הפסיד בדו הקרב מהנקודה הלבנה. חלוץ צ'לסי הוא אחד משמונה שחקנים דהיו שם גם לפני שש שנים ובחוף השנהב חוששים כעת שרבים מהם יפרשו מהמדים הלאומיים ויפנו את הדרך לצעירים, אולי מוקדם מדי.

"אם הם עדיין ימצאו את המוטיבציה לשחק בנבחרת, הם יוכלו לתרום עוד הרבה. אבל לא צריך לקבל את ההחלטות הללו עכשיו. כרגע יש בעיקר עצב ואכזבה", התייחס המאמן פרנסואה זהואי לשחקנים דוגמת דרוגבה, דידייה זוקורה וקולו טורה.

זמביה זכתה באליפות אפריקה לראשונה בהיסטוריה