תנו להנדריקס ואוחיון לנצח

שימון צריך לקחת את הנדריקס לחדר הקטן והאפלולי ההוא בקומה מינוס 1, זה שאין בו חלונות ובמרכזו שולחן פורמייקה ושני כיסאות, ולהסביר לאמריקאי בשפה משפטית למה הוא כל כך מאושר להיות חלק ממשפחת מכבי תל אביב. ליוגב אוחיון אין צורך לערוך שיחה שכזו. לא יתפרסמו ידיעות שצסק"א וברצלונה מעוניינות בו, והוא כבר מאושר במשפחת מכבי-אלקטרה.

בעוד דווין סמית הוא הסטופר של מכבי, הנדריקס הוא העוגן ההגנתי. הנדריקס עוזר בשמירה כפולה, מכסה בזריזות על שחקן יריב חופשי, מוריד גגות ודואג לריבאונד. הוא הריבאונדר והחוטף הכי טוב במכבי פוסט-פארמר, החוסם המוביל, ואף משחק יותר דקות וקולע באחוזים טובים יותר מהשדה ומהעונשין מאשר שחורציאניטיס. אבל עד למשחק נגד קאנטו, הנדריקס לא פתח העונה בחמישייה ביורוליג. הניצחון של מכבי על קאנטו צריך לגרום לבחינה מחודשת של כמה הנחות שבלאט עבד לפיהן העונה, הראשונה היא הזזתו של הנדריקס לעמדת הסנטר הפותח.

סופו מפוקס הוא סנטר התקפי קטלני, שעושה כאב ראש לכל הגנה. אבל כשהברכיים חורקות, הראש דואג לאישה ההריונית והיכולת לא מרשימה, אין שום מניעה שבייבי-שאק יעלה מהספסל. מול קבוצות אירופאיות שאינן ברצלונה, צסק"א או פנאתינייקוס, הנדריקס צריך לפתוח ולהיות הסנטר המוביל בדקות המשחק. הוא לא שחקן מטרה כמו סופו, אבל איתו מכבי מקבלת הגנה חזקה, תנועה בלתי פוסקת בהתקפה, שילוב מאוזן כשאליהו בעמדת הפאוור פורוורד, וסופו טרי ברבע השני נטול שתי עבירות מטופשות-תורניות. קאנטו קבוצה גבוהה ופיזית, המשחק נגדה היה חשוב ומלחיץ, והנדריקס כסנטר מוביל זו הברקה שצריכה להפוך לשגרה.

מסקנה נוספת היא שיוגב אוחיון חייב לחזור לעמדת הרכז הפותח. למי ששכח, אוחיון הוא הפתעת העונה מבחינת מכבי, רק שמאז בואו של מאלט הוא נדחק לצד ולא פתח בטופ 16. ההפסד בקאנטו והניצחון על האיטלקים ביד אליהו הבהירו שהשילוב לנגפורד-מאלט טוב לדקות מסוימות, בהרכב מסוים, מול יריבות –אה, נכון - מסוימות, אבל מכבי חייבת רכז במגרש, ואוחיון, זה שכיכב לצד פארמר, הוא מה שיש, וזה לא מעט.

מכבי מנצחת משחקים דרך ההגנה ולא דרך ההתקפה, כך ששלישיית אוחיון-סמית-הנדריקס צריכה להיות הבסיס למשחקה. אין פה שום דבר נוצץ מבחינה התקפית, אבל זה הופך את מכבי לקבוצתית יותר, ובכך למגוונת וחזקה יותר. גם אוחיון וגם הנדריקס העלו את רמת המשחק שלהם בטופ 16, והנה עוד תשובה לשאלה על מי בלאט צריך לסמוך ככל שאוויר היורוליג נעשה דליל בשלבים המתקדמים של העונה.

מכבי כבר לא תשנה את הסגל העונה, וכל שנותר לה הוא להמשיך ללטש את משחקה, ולקוות שזה ייקח אותה לפיינל פור. אחרי המשחק מול קאנטו – משחק על עונה – ברור איך מכבי צריכה להיראות בהמשך. אוחיון צריך לרכז, ופפאלוקאס מחליף אותו; לנגפורד בעמדת השוטינג ומאלט עולה מהספסל; סמית ופניני חולקים את עמדת הסמול; אליהו ובלו מאיישים את עמדה 4; הנדריקס וסופו – בסדר הזה – בסנטר. זה המתווה, זו הרוטציה, עכשיו רק צריך לשחק עם הרכבים נמוכים, גבוהים, אטיים או מהירים, ולשלב את בורשטיין, שאייר וג'יימס, לכשיחזור.

הרבע השלישי - בו מכבי נעלה את קאנטו ללא סל שדה, וגרמה לג'ורדי ברתומיאו לשאול איך מחייגים למשטרה המקומית כדי שתבוא לעצור את בלאט על התעללות - הוא הרבע שהמחיש איך מכבי צריכה לשחק, במה כוחה ומה הלקח שהפיקה מששת הרבעים הקודמים נגד האיטלקים. בלאט שלף את הגנת הבוקס אנד וואן, זו שנעלמה מאירופה לפני יותר מעשור וזכתה לעדנה מחודשת בסדרה בה פנאתינייקוס הדיחה את ברצלונה אשתקד. הנדריקס, אוחיון, פפאלוקאס, סמית, בלו, לנגפורד ואליהו כיכבו ברבע הזה, עשו חילופים מצוינים, שמרו בצורה אגרסיבית וכפו על באזילה, שהפציץ מכל טווח בחצי הראשון, זריקות קשות. ללא גארדים שמסוגלים לחדור, לאיטלקים לא הייתה תשובה, ומכבי ייצרה לעצמה נקודות קלות – עוד אלמנט שחסר לה בשני הפסדיה האחרונים ביורוליג.

למרות שהמטרה הושגה, מכבי ניצחה ביותר מ-9 הפרש ועלתה למקום השני בבית, גורלה עדיין אינו בידיה. קאנטו קבוצה קשוחה שמסוגלת לנצח בבית את ברצלונה, כך שבעוד קצת פחות משבועיים מכבי חייבת לנצח את ז'לגיריס, ולקוות שידם של הקטאלנים תהיה על העליונה באיטליה. לא בטוח שהעונה הזאת תהיה ארוכה, אבל די ברור בידיים של מי כדאי להפקיד אותה.

יורוליג: צפו במכבי תל אביב מנצחת את קאנטו 60:75

דיוויד בלאט מחמיא: "אחד הערבים ההגנתיים המדהימים שראיתי"