הבשורות הרעות
מי שקיווה לראות את עומרי כספי מתנפל על הסיטואציה החדשה באנרגיות מהסוג שראינו ממנו בתחילת הדרך בליגה מרגיש מאוכזב מאוד עכשיו. לא רק שעומרי לא ביצע קפיצת מדרגה בקליבלנד, הוא אפילו ירד מדרגה או שתיים. כרגע הוא בעיקר נראה כמו שחקן שמנסה למצוא את מקומו בקבוצה חדשה עם סגנון אחר ממה שהיה רגיל.
לא נדיר לראות שחקנים שפתחו כך את העונה המשונה והמקוצרת הזאת. ניתן לחלק את שחקני ה-NBA לשתי קבוצות מרכזיות כרגע: מעטים, נקרא להם הריאן אנדרסונים, הגיעו חדים ומדויקים לעונה הזאת ומציגים כושר קליעה נדיר; הרוב, לעומתם, הגיעו בכושר ירוד שבא לידי ביטוי באחוזי קליעה נמוכים, ריבוי איבודים וקבלת החלטות לקויה. כספי, שבעונת הרוקי בלטה רמת המוכנות הגבוהה שלו, הפך בעונה השלישית שלו לחלק מהרוב המקרטע.
בעיה נוספת קשורה לכך שהמחליף בעמדה שלו, אלונזו ג'י, הוא מהשחקנים המעטים ההם שהגיעו בכושר שיא לעונה. ג'י מספק הגנה ואנרגיות מהספסל, קולע באחוזים גבוהים יותר, תורם יותר בריבאונד, חוטף יותר ומקבל חלק גדול מהדקות במאני טיים על חשבון כספי. עם התקדמות העונה הפערים נסגרו וכרגע הרמה של שניהם די דומה ומאוד בינונית, אבל ג'י יצר לעצמו יתרון אצל ביירון סקוט בשבועיים הראשונים של 2011/12.
בתמונה הגדולה, ג'י פחות צריך להטריד את עומרי. מה שכן צריך להטריד זה שלקראת אמצע העונה השלישית שלו בליגה הטובה בעולם, כספי עדיין מתגעגע ליכולת שלו מהחודשיים הראשונים ב-NBA. הקליעה הרבה פחות יציבה, התרומה בריבאונד ירדה גם היא, וקשה להצביע על אלמנטים במשחק שלו שהוא שיפר במהלך השנים שלו בארה"ב. כאילו, אלא אם כן מחשיבים את היכולת להכניס מהלך לטופ 10 היומי כאלמנט במשחק.
קצת מספרים
כספי קולע 8.1 נקודות למשחק - כמות דומה לעונה שעברה. שני התחומים בהם ניכרת ירידה משמעותית מאשתקד הם אחוזי שלשות (32 השנה לאחר שנתיים של 37 אחוזים) וריבאונד הגנה (1.7 מול 3.3). מבט מעמיק על נתוני הריבאונד מראה שקליבלנד היא דווקא קבוצת ריבאונד טובה, בעיקר ריבאונד ההגנה של החמישייה הראשונה, לכן אולי זה נכון מצידו של כספי לחשוב יותר על המתפרצת ופחות על הריבאונד בזמן זריקה.
הנתון החד משמעי ביותר קשור לדקות בהן כספי משחק - עם החמישייה הראשונה. יותר מ-80 אחוזים מהזמן בו הוא על הפרקט הוא משחק יחד עם קיירי אירווינג, אנטואן ג'יימיסון ואנדרסון ורז'או - שלושת השחקנים הבכירים בקבוצה. כספי הוא מהראשונים בחמישייה שמוחלפים ומהאחרונים שחוזרים, לכן את שחקני הספסל הוא כמעט ואינו פוגש. לכן גם צריך להתייחס בעירבון מוגבל לכך שנתוני ה-+/- שלו הם החלשים בקבוצה - זה מאפיין את רוב שחקני החמישייה והגיוני בקבוצה כמו קליבלנד, בה החמישייה השנייה כמעט ברמה של הראשונה.
בהתאם לכך שהוא משחק רק עם השחקנים הבולטים בקבוצה, התפקיד של כספי בקליבלנד מאוד מוגבל. הוא כמעט ואינו יוצר מצבי קליעה לעצמו או לאחרים; אין סיבה שיעשה זאת ליד אירווינג וג'יימיסון שהרבה יותר טובים ממנו בכך. כ-80 אחוזים מהסלים של הישראלי הם מאסיסטים וכ-60 אחוזים מהנקודות מגיעות מזריקות מבחוץ - אלה נתונים של רול פלייר קלאסי. במקרה של כספי ניתן היה לצפות לאחוז גבוה יותר של נקודות קרוב לסל ודאנקים בזכות התנועה ללא כדור ומשחק הריצה שלו, ואולי זה יקרה כשהשחקנים, ובעיקר אירווינג, ילמדו להכיר אותו טוב יותר.
מבחינה הגנתית, עושה רושם שהמצב סביר. בדקות בהן כספי משחק, הסמול פורוורד היריב תורם יותר ממנו, אך רק במעט (פחות מנקודה, ריבאונד ואסיסט הפרש). מכיוון שבשקלול הסמול פורוורד היריב נכנסים שחקנים כמו לברון ג'יימס, פול פירס ודני גריינג'ר שכבר פגשו את הקאבס, זה בעצם אומר שכאשר הוא פוגש יריבים מהליגה, שלו עומרי לא נופל מהם ברמה האישית. זה חשוב, כי כך ביירון סקוט יכול להרגיש שאין לו חור בעמדה אלא שחקן לגיטימי.
הבשורות הטובות
מה שהיה נכון לפני העונה הופך לבולט עוד יותר בשלב הזה: עומרי כספי נמצא בסיטואציה אידיאלית עבורו. קודם כל, מבחינת הרוטציה - לעומת המצב המבולבל עם פול ווסטפאל בסקרמנטו, עכשיו כספי יודע בדיוק מה העמדה שלו, מהן הדקות בהן הוא משחק ומה מצפים ממנו לעשות. סקוט משתמש ברוטציה רחבה של שני שחקנים בכל עמדה עם חלוקת דקות די שוויונית, כאשר ברוב העמדות ישחק במאני טיים מי שהיה טוב יותר במהלך המשחק. זה מבטיח לכספי את עשרים הדקות שלו לערב גם בימים פחות טובים ומבטיח לו צ'אנס להגדיל את הכמות אם ישתפר. זה גם אומר שלא צפוי, כנראה, שינוי בחמישייה אפילו אם ג'י ישחק טוב יותר, כי סקוט לא נוטה לבצע שינויים כאלה תוך כדי עונה.
יתרון נוסף בקליבלנד הוא שמדובר בקבוצה בעלייה. קיירי אירווינג הוא הדבר האמיתי, למי שעדיין מפקפק: הבחור קולע באחוזים נדירים לרוקי, מראה יכולות ניהול משחק סבירות ונראה לחלוטין כמו שחקן שבונים סביבו קבוצה. הקאבס פתחו את העונה טוב וגם לאחר שנחלשו הם עדיין בתמונת הפלייאוף במזרח, וזה אומר הרבה. זה טוב לכספי כי קבוצה בעלייה נוטה לבצע פחות שינויים, זה טוב גם כי זה אומר שלקליבלנד כנראה לא תהיה בחירה גבוהה מאוד בדראפט הקרוב (חזק למדי, על הנייר) שתוסיף שחקן משמעותי.
לקראת הקיץ, עושה רושם שעמדת הסמול פורוורד לא תהיה בעדיפות עליונה בכל הקשור לבחירות דראפט והחתמת שחקנים חופשיים. סקוט ירצה לפתור קודם כל את בעיית השוטינג גארד (אנתוני פארקר גמר את הסוס, דניאל גיבסון הוא לא יותר ממחליף נחמד) והפאוור פורוורד (ג'יימיסון יסיים חוזה ואין סיבה שיישאר, הרוקי טריסטן תומפסון מאוד לא מלוטש מבחינה התקפית). למרות שבינתיים הוא לא משכנע, הנוכחות של כספי שיהיה בעונה האחרונה של חוזה הרוקי הזול שלו אמורה להספיק כדי שבקליבלנד יסמנו וי על העמדה שלו.
כדי להשלים את הצ'אנס הגדול, בכל הליגה עמדת הסמול פורוורד היא הבעייתית ביותר. פרט לתותחים הכבדים, קשה למצוא כרגע שחקנים ראויים בעמדה המסובכת הזאת, בטח לא שחקנים בגודל של כספי. רשימת הסמול פורוורדים שיהפכו לחופשיים בקיץ תהיה דלה מאוד וכמעט אין שם שחקן שיהיה שווה לקליבלנד להשקיע בו ולצפות לשיפור משמעותי ביחס לעומרי.
בקיצור, כל האינדיקציות מראות שלכספי יש עוד שנה וחצי בה הוא יקבל צ'אנס בקבוצה מאורגנת ומאומנת טוב שנמצאת בדרך למעלה. זה המון זמן בכדי להתאפס על עצמו, למצוא מחדש את הקליעה, להחזיר לעצמו את האנרגיות, לשפר את התיאום עם אירווינג ולהפוך לשחקן משמעותי ב-NBA, כזה שאין ספק שיקבל חוזה נוסף לאחר חוזה הרוקי. אם לכספי אכן יש את מה שדרוש כדי להצליח (ובשתי העונות הקודמות קיבלנו לא מעט רמיזות על כך), הוא נמצא במקום בו יתאפשר לו להראות מה הוא יודע. אבל השנה וחצי הקרובה הולכת להיות מכרעת עבורו,שכן אם ימשיך בכושרו הנוכחי, יכול להיות שהחוזה הראשון שלו בליגת הכדורסל הטובה בעולם יתברר גם כחוזה האחרון.
