פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מכבי תל אביב מאבדת שליטה בגורלה

        כמו מול ברצלונה, גם בהפסד בקאנטו מכבי ת"א כשלה במבחן היכולת והאופי, ותגיע למשחק העונה כשהיא בלחץ אדיר. הבעיה היא שגם התעלות מול האיטלקים לא תבטיח מקום בהצלבה

        הדקה האחרונה בהפסד של מכבי תל אביב בקאנטו, מסמלת את מצבם הנוכחי של דייויד בלאט ושחקניו. קאנטו מחטיאה, אוספת כדור חוזר, מחטיאה, נלחמת על הריבאונד, מחטיאה, ולוקחת שוב את הכדור, ושחקני מכבי לא מצליחים לקחת את השליטה ולצאת להתקפה, שאולי תקטין את ההפרש לקראת הגומלין בשבוע הבא. כיום הכדור בידיים של קאנטו, ומכבי חייבת לקחת אותו אם ברצונה לעלות להצלבה.

        ההפסד לברצלונה סדק את ביטחונה העצמי של מכבי, והבהיר לה כמה היא רחוקה מהטופ של היבשת. הקבוצה שהגיעה לטופ 16 בכושר, ידעה לנצח בקובנה ורשמה רצף של 18 ניצחונות, איבדה את הכיוון אחרי ההפסד לברצלונה. את אובדן הדרך אפשר למצוא בהגנה – הצד החזק של מכבי – שספגה 49 נקודות במחצית ואפשרה לאיטלקים 10 מ-22 מחוץ לקשת. גם סמית ובלו, שניים מהשומרים האישיים היותר טובים של בלאט, לא הצליחו לעצור את באזילה, מיקוב וחבריהם. המשחק בין גבוהים של האיטלקים הניב להם נקודות קלות, וחשף שוב שהשילוב בין סופו לאליהו מול יריבה פיזית יוצר חור בצבע.

        עם מאלט ולנגפורד יש למכבי תל אביב שני גארדים שמסוגלים לייצר נקודות בעצמם ולאיים מבחוץ, והשניים, במשחק פושר מצדם, סיפקו נקודות. אבל שני ההפסדים של מכבי בטופ 16 חשפו באופן ברור את החיסרון שיוצר השילוב בין השניים – למכבי אין רכז אמיתי במשרה מלאה, כזה שיכול לנווט את ההתקפה בזמנים לחוצים. כמו נגד ברצלונה, גם קאנטו גרמה למכבי לרדת מהפרקט עם יחס אסיסטים-איבודים שלילי (8 אסיסטים לעומת 13 איבודים). האיטלקים, מנגד, ידעו לעשות נקודות במעבר ולסיים את המשחק עם 19 אסיסטים לעומת 9 איבודים. הקו האחורי של מכבי לא גורם ליריבות לאבד כדורים – מאלט, אוחיון, לנגפורד, פפאלוקאס וסמית חטפו בשני המשחקים האחרונים שלוש פעמים בלבד, כל החטיפות של אוחיון.

        כמו בהפסד לברצלונה, כך גם בניצחון על מכבי – קאנטו הוכיחה עד כמה קשה לשחק נגדה. היא הובילה מול מכבי לאורך כל המשחק, ולמעט רגע קצר ברבע השני, היא לא שמטה את יתרונה והפכה את המרדף של מכבי אחריה למתסכל. את התסכול הזה, את הייאוש הזה, אפשר היה לראות בדקה האחרונה ההיא.

        כדי להשאיר לעצמה סיכוי, מכבי חייבת להתרומם מהקרשים בשבוע הקרוב, ולשנות את פניה. היא צריכה לרוץ ולנצל את המהירות של לנגפורד, מאלט ואליהו; עליה להוריד את האיטלקים לפחות מ-35% מחוץ לקשת, הממוצע שלהם לפני המפגש עם מכבי; הקו האחורי שלה חייב ללחוץ את באזילה ולחטוף כדורים; בלאט צריך לחדול מסדרות החינוך על כל טעות בהגנה ולתת להרכבים לרוץ מבלי להפריע עם חילופים בסיטונות; אסור לכל שחקני החמישייה לסיים עם מדד שלילי כפי שקרה בקאנטו; על בלו, פניני, אליהו וסמית לתרום בהתקפה תרומה משמעותית; סופו חייב להתייצב חד ומפוקס. בקיצור, להיות מכבי שונה ב-180 מעלות ממכבי שהופיעה בעיירה הציורית הקטנה בצפון איטליה.

        מכבי יכולה לנצח את קאנטו ביד אליהו ביותר מ-8 נקודות הפרש, אבל השאלה היא האם במצבה המנטלי הנוכחי, כשהיא חסרת ביטחון, רושמת הפסד שלישי ברציפות, ומשחקת כדורסל שנשען על התעלות של יחידים כמו הנדריקס או לנגפורד, היא אכן מסוגלת לכך. השבוע אין לה משחק ליגה, כך שיש לה זמן להתאמן. אבל גם ניצחון ב-9 נקודות ומעלה לא מבטיח לה סופית מקום בהצלבה, כי קאנטו, שטרם הפסידה העונה בביתה, תארח את ברצלונה לקרב אדיר, שניצחון בו יכול להבטיח לה מקום בהצלבה. קאנטו כמעט הפתיעה את ברצלונה בחוץ, היא מסוגלת לגנוב מולה ניצחון בבית.

        מכבי תל אביב מתייצבת למשחק העונה שלה כשהיא לא שולטת שליטה מלאה בגורלה. בשני המשחקים האחרונים היא כשלה במבחן היכולת והאופי – כישלון נוסף יוכיח שמכבי שילמה את מחיר ההרפתקנות האדריאטית ואלתורי בניית הסגל מוקדם מדי מהצפוי.