פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מועד חורף: מתי משתלם להגשים את החלום האירופי?

        טוטו תמוז שוקל לעבור בינואר לאירופה? מדור 'החמישייה' חזר לשחקנים שכבר ניסו זאת, מנמני ועד יצחקי, ובדק איך ומתי זה משתלם לשחקן להגשים את החלום האירופי בצורה הנכונה

        שחקן מכבי תל אביב אבי נמני (ברני ארדוב)
        "יכול להיות שהוא היה מצליח כמו רביבו". נמני (צילום: ברני ארדוב)

        אבי נמני

        בינואר 1998, כשהוא בשיא הפריחה במכבי תל אביב ובפעם הראשונה בקריירה גם זוכה להכרה אמיתית בנבחרת ישראל, נמכר אבי נמני לאתלטיקו מדריד בפגרת ינואר בסכום של 4.5 מיליון דולר (סכום שמרביתו הלך לסוכנים ולנמני עצמו). נמני קיווה לעשות קריירה אירופית אחרי שכבר הגשים הכל בכדורגל הישראלי. בפועל, התברר כי נמני קפץ גבוה מדי, למועדון עם סגל שחקנים איכותי מדי בשבילו ועם כ-13 קשרים בסגל. הסיכויים שלו לדקות משחק היו נמוכים. נמני שולב בשמונה ממשחקי הקבוצה בליגה ובגביע, אך בסך הכל לא הרשים, לא הטביע את חותמו ובסיום אותה עונה חזר בהשאלה לישראל.

        בפורום האוהדים של אתלטיקו מדריד נכתב על נמני כי הוא "עוד אחד מבין אלפים שעשו טיול במדריד במהלך הקריירה. הייתה לו טכניקה מצוינת, אבל הוא בא בשנים שלא ניסו לבנות כאן שום דבר והביאו שחקנים מכל מקום במחשבה שיחברו איזה פאזל. יכול להיות שהוא היה מצליח כמו רביבו, אבל באתלטיקו הביאו אותו כדי שיסתום חור בסגל. זה עוד חלק מהמיליונים שבוזבזו והעלימו את המועדון מהצמרת".

        הבעיה של נמני היתה שהוא לא באמת רצה לעזוב את הארץ. הוא אמנם נסע למדריד, אך היה מאוד מחובר לכדורגל הישראלי ומהר מאוד רצה לחזור ולהיות חלק ממנו. נמני יכול היה להיות מושאל מאתלטיקו למועדונים אחרים ביבשת, אך העדיף לחזור ולהיות מלך במכבי תל אביב.

        השתלם לו?

        כלכלית - מאוד. נמני זכה בשנים שלאחר מכן לחוזים יפים יותר, אבל המעבר בחודש ינואר לא קידם אותו מקצועית ולא באמת פתח לו שערים שהיו נעולים בפניו.

        יניב קטן במדי ווסטהאם (GettyImages)
        "הוא פשוט לא היה סבלני". קטן בווסטהאם (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        יניב קטן

        ב-19 לדצמבר 2005, לאחר סיבוב ליגה מצויין במכבי חיפה עם חמישה שערים וארבעה בישולים, החליט יניב קטן לעשות מהלך ולעבור לשחק בווסטהאם יחד עם יוסי בניון, שכבר היה חלק מהקבוצה. קטן התלבט במהלך השנים בנוגע לרצונו לשחק מעבר לים, אך בסופו של דבר לא רצה להירשם כאחד שלא בדק והחליט לנסות את מזלו בלונדון. קטן לא השתלב בווסטהאם. הוא רשם שמונה הופעות בחצי השנה ששיחק שם, לא כבש ולא בישל, וכלל לא הותיר חותם. בדיוק כמו במקרה של נמני, קטן חזר מיד הביתה. למכבי חיפה.

        ומה אמרו אוהדי ווסטהאם על קטן: "הוא דווקא היה שחקן חזק שהגיע מישראל כדי שיהיה לבניון יותר נוח, נדמה לי שפיני זהבי הביא אותו. זה היה מוזר. נראה היה שאין לו יותר מדי מוטיבציה לשחק כאן, והוא לא הבין את הרוח של הכדורגל האנגלי שהיא קודם כל אגרסיביות ולחימה. טכניקה גדולה לא הייתה לו, אבל עם הגוף שלו, אם רק היה רוצה, הוא יכול היה לעשות קריירה באנגליה".

        גם רוני רוזנטל חושב שקטן ויתר מהר מדי: "אני לא חושב שקטן נכשל. הוא פשוט לא היה סבלני. לפעמים לא משתלבים בשנה הראשונה ואפשר לעבור לקבוצה אחרת או לליגת המשנה. היו לו הצעות, אבל הוא העדיף לחזור הביתה למכבי חיפה, שם הוא השחקן המוביל ומתמודד בכל שנה באירופה, וזה גם שיקול נכון מבחינתו. כדי להצליח באנגליה הוא היה צריך לעבור מסע מסויים מלמטה, והוא קיבל החלטה לא לעשות את זה. זכותו".

        השתלם לו?

        אותו סיפור כמו נמני: החזרה לארץ סיפקה לו חוזה עתק לסיים איתו את הקריירה באושר ועושר. מקצועית – החלום האירופי לא הוגשם.

        אוהדי בית"ר ירושלים מקבלים את ברק יצחקי בשדה התעופה (יותם רונן)
        בית"ר לחצה עליו לחזור. יצחקי מתקבל בשדה התעופה בשובו (צילום: יותם רונן)

        ברק יצחקי

        לקראת סוף חודש דצבמר 2007, לאחר חצי עונה מצוינת בבית"ר ירושלים, חתם ברק יצחקי בגנק הבלגית לשלוש וחצי שנים והצטרף שם לאליניב ברדה. גנק ראתה ביצחקי שחקן מאוד משמעותי לשנים הבאות וניסתה לצרפו שנתיים לפני כן, אך השחקן העדיף להישאר בבית"ר. ליצחקי היתה בסך הכל חצי עונה סבירה בגנק, בה שותף ב-15 משחקים וכבש שלושה שערים. בגנק ראו זאת כשנת התאקלמות כאשר בשנים שלאחר מכן הם יקצרו את הפירות.

        המנהל המקצועי של גנק דאז ווילי ווינדרס אמר על השחקן: "הבאנו אותו כשחקן הטוב ביותר בישראל, שיכול לעשות דברים בלתי צפויים ומהלכים שמשנים משחק. היינו בטוחים שבתהליך נכון הוא יעשה זאת גם בבלגיה. הוא התאקלם כאן טוב, נתן חצי עונה טובה לשחקן שרק מגיע לכאן. אבל אז הגיע הקיץ והוא החליט לחתוך".

        בקיץ הבדידות בבלגיה הכריעה את יצחקי, שחזר לחממה של בית"ר ירושלים, שלחצה עליו להצטרף לקראת ההופעה במוקדמות ליגת האלופות נגד פ.צ קופנהאגן. יצחקי ונציגיו הפעילו לחץ כבד על הבלגים, דיברו על בעיות בבית ושיכנעו את הבלגים לוותר על השחקן. בית"ר שילמה 1.2 מיליון דולר (קצת פחות מהסכום ששילמו הבלגים עבור השחקן) והחתימה את החלוץ על חוזה לארבע שנים על סך של 350 אלף דולר לעונה. ליצחקי היה חוזה בבלגיה של 450 אלף דולר והוא וויתר על יותר מ-25% משכרו בכל עונה בכדי לחזור הביתה.

        יצחקי ספג ביקורות קשות לאחר שחזר, וענה לכולם כשאמר: "אנשים לא מבינים שהחלטתי לחזור לארץ כדי לנסות להשתדרג מקצועית דרך בית"ר ולחזור לאירופה שחקן בשל ובוגר יותר. לא ויתרתי על החלום".

        ארבע שנים אחרי, כשהוא כבר בן 27, יצחקי עדיין בארץ. אירופה? אולי עם מכבי תל אביב.

        השתלם לו?

        אך ורק כלכלית. מקצועית הוא נתקע ומתקשה להתרומם.

        חלוץ ויסלה קרקוב דודו ביטון חוגג שער (GettyImages , David Biton)
        הוכיח איך אפשר למקסם את המעבר בינואר. ביטון (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        דודו ביטון

        את העונה שעברה החל דודו ביטון בהפועל פתח תקוה והיה מלך השערים שלה ושל ליגת העל עם 12 שערים ב-15 משחקים. בינואר החליט ביטון להתקדם ועבר לשרלרואה, שהייתה מתחת לקו האדום בליגה בלגית. ביטון עשה חצי עונה לא רעה בקבוצה ללא התקפה, כבש שישה שערים, הטביע את חותמו והפך לשחקן בעל הצעות ברמה הבינונית של היבשת. בקיץ הוא ניצל זאת וחתם בויסלה קרקוב הפולנית, שם הוא מצליח בענק עם תשעה שערים עד כה ומעמד בכיר וחזק.

        אלי כהן, המאמן שצירף את ביטון למכבי תל אביב, מנתח: "הבאתי את ביטון למכבי תל אביב כי ידעתי שיש לו פוטנציאל אדיר. הוא 9 אמיתי. נמני החליט בזמנו שאין מה לעשות איתו במכבי והוא שוחרר ועבר לרעננה. אני בכלל לא מתפלא על הקריירה שלו. הוא עובד קשה, והולך לכל מקום עם כל מה שיש לו כדי להוכיח שהוא ראוי ואיכותי. עד עכשיו הוא עושה את זה שנה אחרי שנה, וזאת ההתמודדות האמיתית של חלוץ".

        השתלם לו?

        מאוד. ביטון ויתר על הסיכוי לעבור לקבוצה גדולה בארץ והלך עם כל הלב על החלום, והוכיח דרך סיפורו כיצד אפשר למקסם נכון מעבר בחודש ינואר עם גישה נכונה וחשיבה אמיצה.

        מאור מליקסון שחקן ויסלה קראקוב מול הליו פינטו שחקן אפואל ניקוסיה (GettyImages)
        "קשה היה לראות אותו מתמודד באירופה". מליקסון (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        מאור מליקסון

        ילד הפלא של הכדורגל הישראלי. כשמליקסון הגיע לבית"ר ירושלים כבחור בן 18, דובר אז על שחקן בעל טכניקה שלא נראתה בישראל. כולם היו בטוחים שהילד הזה יגיע רחוק מאוד. עם הזמן התברר כי המרחק בין הפוטנציאל המקצועי לבשלות המנטאלית שלו הוא גדול מאוד, ומליקסון לא בדיוק מצא את עצמו בקריירה. עד שבגיל 24 ירד לשחק בהפועל באר שבע בליגה השנייה, בהחלטה שלמעשה שינתה את הקריירה שלו. מליקסון הפך לאהוב הקהל, עלה עם הקבוצה ליגה, סיפק שנה וחצי איכותיות עם הקבוצה בליגת העל ובינואר של העונה שעברה נמכר לויסלה קרקוב הפולנית תמורת כ-700 אלף יורו.

        מליקסון הפך בקרקוב להצלחה אדירה. הוא ערך 17 הופעות בהן כבש ארבעה שערים ובישל עוד ארבעה, והפך ללהיט של הליגה הפולנית. מליקסון עשה צעד שנראה די הזוי, אבל מהר מאוד זכה לגמול יפה מאוד על האומץ, התעוזה והחשיבה המקורית. "זה הפתיע אותי מאוד", אמר אלי אוחנה לאחר חצי העונה הראשונה של מליקסון בקרקוב. "אף פעם לא היה לי ספק לגבי הכישרון שלו. אך מנטאלית הוא שחקן שונה. קשה היה לי לראות אותו יוצא להתמודדדות באירופה הקרה והאגרסיבית, ועוד במיוחד בפולין שזה נשמע מדכא. אבל הוא טרף אל כל הקלפים ועשה הצלחה אדירה שלא השיג בליגה הישראלית".

        השתלם לו?

        נו באמת? תקראו מה נכתב על דודו ביטון, ותבינו.

        עמוד השגרירים בוואלה! ספורט