פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        ברצלונה רק הגדילה את הלחץ על מכבי

        אחרי שברצלונה הוכיחה למכבי ת"א שהיא ברמה אחרת, ושלחה אותה להיאבק עם קאנטו על המקום השני בבית, בלאט ושחקניו יצטרכו להוכיח שהם מסוגלים להתמודד עם היותם פייבוריטים

        ברצלונה היא קבוצת כדורסל מכוערת. צפייה בה מחייבת הצמדת כתובית 18+, ואישור רופא. ההתקפה שלה נטולת חן והשראה, שבלונית, ולא מנצלת שמץ מהפוטנציאל של שחקניה. אם זו קבוצת צמרת אירופית – ומדובר, כמובן, בקבוצת צמרת אירופית – אז ליבשת הזאת מגיע קצת יותר כדורסל וקצת פחות, אה, מהמשחק הזה שנבארו וחבריו שיחקו. אבל לברצלונה יש שלושה דברים שאיתם זוכים באליפות – כישרון, הגנה וגובה. גם בלי כדורסל גדול, זה הספיק כדי להביס את מכבי תל אביב ב-14 הפרש ביד אליהו.

        כדי לנצח קבוצה כמו ברצלונה, מכבי תל אביב חייבת להיות בשיאה – מינימום טעויות, התעלות של שחקנים ועבודת צוות. מכבי הגיעה למשחק הזה במומנטום חיובי, עם רצף של 18 ניצחונות רצופים בכל המסגרות, עם קו אחורי משופר, שחורציאניטיס שחוזר מפציעה ופורוורדים שמתחילים לתת תפוקה. למרות שמכבי הצליחה לעצור את נבארו על 5 נקודות בלבד, תסכלה את אידסון ושמרה היטב לאורך 35 דקות, זה לא הספיק, כי כדי לנצח את ברצלונה מכבי הייתה חייבת להיות חדה (13 איבודים), מהירה (רק 5 אסיסטים), ולקחת כל מה שברצלונה מאפשרת לה.

        קבוצות גדולות מכניעות את היריבות בדרך שלהן, וברצלונה היא קבוצה גדולה. ההגנה של ברצלונה היא הטובה ביבשת ואחת הטובות אי פעם בכדורסל האירופי. הקטאלנים מרשים ליריבות לקלוע רק 59.9 נקודות במשחק, ועושים זאת עם הכי מעט עבירות ביבשת – 18.4 בלבד בממוצע. מכבי ניצחה ברבע הראשון 12:19 והיה נדמה שהיא מצליחה להשליט את הקצב הנכון, אבל ברצלונה פתחה את הרבע השני בריצת 0:8, מנעה ממכבי סל שדה במשך 4:21 דקות, ושלטה בקצב עד לסיום. כשבלו ללא סל שדה, אליהו ללא נקודות, סמית קולע את סל השדה היחיד שלו בשלהי הרבע הרביעי ופניני פצוע – הפורוורדים של מכבי מחוץ למשחק, וככה קשה לנצח גם קבוצות שלא נקראות ברצלונה.

        מותר להיגעל מההתקפה הקטאלנית, ולהרהר אילו ניצוצות דייויד בלאט היה מוציא מסגל היהלומים הזה, אבל אי אפשר שלא להתפעל מההגנה של בארסה. הקטאלנים עצרו את מכבי ביד אליהו על 57 נקודות – 3 בלבד מעל השיא השלישי נגד אולימפיאקוס בנובמבר 1999– כשהמארחת הגאה רושמת 0 מ-6 מחוץ לקשת.

        התמונה שמסמלת יותר מכל את ההפסד הזה היא של זו סופו, בערב חלש מאוד, יורד לספסל באמצע הרבע השלישי, ראשו מושפל, הליכתו האטית אומרת ייאוש, וכולו מפיץ ניחוחות של תבוסה. ואסקז, פרוביץ', נ'דונג ובעיקר לורבק המצוין, אמללו אותו לאורך הערב, והבהירו את ההבדל בין ספסל עמוק לספסל.

        לברצלונה יש כישרון, הגנה וגובה, אבל יש לה עוד כלי נשק קטלני, שמכבי תהיה חייבת להצטייד בו מעתה – עמידה בלחץ. שריקות הבוז האדירות ברבע הרביעי על השיפוט, הדחיפה של הקהל לאורך 35 דקות והעובדה שמדובר במשחק חוץ במגרש קשה נגד היריבה שמאיימת על המקום הראשון – כל אלה לא מנעו מברצלונה לשחק את הכדורסל שלה ולנצח.

        מכבי תילחם על המקום השני בבית, ולא צפויים לה חיים קלים. מי שצפה בזוועתון בו בארסה ניצחה את קאנטו, ראה קבוצה איטלקית עיקשת שמסוגלת להפתיע. אבל מכבי קבוצה מאומנת וכישרונית יותר מקאנטו. עכשיו, כשבאופן סופי ורשמי המטרה היא המקום השני, הלחץ על מכבי גדול יותר, ככה זה כשאתה פייבוריט. למכבי אין כישרון, הגנה וגובה כמו לברצלונה, אבל היא כן מסוגלת להוכיח שהיא עמידה ללחץ, ושהנפילה מול הקטאלנים הייתה פשוט בגלל שהקיר קצת גבוה מדי. היא תקבל הזדמנות לכך כבר ביום חמישי הבא.