פוטבול: הנקמה מוגשת בכלל?

בלילה שבין ראשון לשני, יעלו שחקני ומאמני ניו אינגלנד פטריוטס לכר הדשא באצטדיון לוקאס אויל שבאינדיאנפוליס למשחק הסופרבול המסקרן מול ניו יורק ג'איינטס. למרות שהם הכחישו זאת בימים שחלפו מאז עלייתם למשחק, לאחר שגברו על בולטימור רייבנס בגמר החטיבה, ולמרות שהם ימשיכו להכחיש זאת עד לרגע בו תישמע שריקת הפתיחה למשחק, לכל אנשי הקבוצה ובטח שלאוהדים של הפטריוטס, יש בראש רק מילה אחת מאז שנקבע המאצ' אפ מול הג'איינטס – "נקמה". מדוע?

את ה-3 בפברואר 2008 לא ישכחו לעולם בעיר השעועית בוסטון ובתפוח הגדול ניו יורק. הפטריוטס, שמגיעים ממדינת מסצ'וסטס, הגיעו לסופרבול 42 לאחר עונה מושלמת, במהלכה ניצחו את כל 16 משחקי העונה הסדירה, כמו גם את שני הראשונים שלהם בפלייאוף. הג'איינטס מצידם, התייצבו למשחק שנערך בפיניקס לאחר שישה הפסדים בעונה הסדירה, אחד מהם לפטריוטס במחזור הסיום. את הדרך לסופרבול הם עשו עם שלושה ניצחונות חוץ מרשימים ועדיין, אף אחד לא חשב שהם יוכלו לדגדג את ניו אינגלנד, בדרכה להשלמת ההיסטוריה של עונת 0:19 ראשונה בתולדות הליגה.

אלא שבספורט כמו בספורט, במשחק אחד הכל יכול לקרות ואכן, בסיומו של המשחק המוזר שהתפתח, היו אלה דווקא הג'איינטס, שלאחר תפיסה של דייויד טיירי בעזרת הקסדה, תפיסה שנכנסה לרגעים הגדולים של הפוטבול בכל הזמנים, הצליחו למצוא את הטאצ'דאון המנצח 35 שניות לסיום המשחק ולחגוג אליפות מדהימה. כעת, שתי הקבוצות נפגשות שוב וכאמור, הפטריוטס רוצים נקמה. מכיוון שנקמה היא נושא מרגש, שפעמים רבות מניע את המאבקים בין קבוצות ספורט, ניסינו לבדוק כמה מקרי נקמה ספורטיבית לאורך ההיסטוריה, חלקם הצליחו וחלקם פחות.

חלק א':

נפתח אולי במקרה הכי זכור וקלאסי מהשנים האחרונות. ב-25 במאי 2005 נפגשו אלופת הסרייה A המכהנת מילאן והקבוצה שסיימה את הפרמיירליג רק במקום הרביעי בעונה הקודמת, ליברפול, לגמר ליגת האלופות בלתי נשכח באצטדיון אתאטורק שבאיסטנבול. למרות הדרך המרשימה של ליברפול למשחק, אחרי שהגיעה מהמוקדמות ועברה את יובנטוס וצ'לסי, אף אחד לא ממש נתן לה סיכוי מול הרוסונרי המרשימים, שזרקו את מנצ'סטר יונייטד ודרסו את אינטר תוך שהם מפגינים הגנה עילאית. פחות מדקה לקחה לקפטן הותיק פאולו מאלדיני לשים את האיטלקים על הלוח ועד למחצית המשחק כבר היה חתום ונעול עם עוד צמד של הרנן קרספו, שהימם את המייטי רדז וקבע 0:3 ענק למילאן. גמור? הצחקתם את ליברפול, שעלתה בסערה למחצית השנייה והחלה את הקאמבק הגדול בתולדות ליגת האלופות. סטיבן ג'רארד בנגיחה (54), ולדימיר שמיצ'ר בבעיטה מרחוק (56) וצ'אבי אלונסו בריבאונד מפנדל מוחמץ (60) השוו ל-3:3 מטורף ואז באו אנדריי שבצ'נקו, ההחמצה הענקית בדקה ה-120 והפנדל שייז'י דודק הציל לו והגביע נסע למרסיסייד.

חלק ב':

האפשרות לנקום הגיע מהר מאוד למילאנזים והיופי היה, שהיא גם הגיע ממש באותו מעמד. חלפו להן רק שנתיים ובמאי 2007, בדרך פלא, שתי הקבוצות התייצבו שוב לגמר ליגת האלופות, שנערך לא רחוק מהקודם, באצטדיון האולימפי באתונה. פיליפו אינזאגי כבש את הראשון עבור מילאן, רגע לפני המחצית ובדקה ה-82 הוא השלים צמד במתפרצת. רגע לפני תוספת הזמן דירק קאוט נגח פנימה, צימק וגרם לכמה איטלקים להתעלף בבהלה, שמא אותו קאמבק מדהים ישחזר את עצמו, אבל זה לא קרה, הנקמה הושגה ומילאן זכתה בליגת האלופות.

שורה תחתונה:

כמו שמה שקרה במשחק הראשון היה נדיר, כך גם האפשרות לנקמה מהירה, בטח באותו מעמד, היא נדירה. מילאן ניצלה את ההזדמנות שנפלה בחלקה והרגיעה את ליבם של אוהדיה.

חלק א':

עוד מקרה מהשנים האחרונות. ביוני 2006 נפגשו לגמר ה-NBA מיאמי ודאלאס, לסדרת גמר ראשונה עבור שני המועדונים. מצד אחד עמדו שאקיל אוניל בחיפוש אחר טבעת רביעית, כשלצידו דווין וויד הצעיר והפורח ומן הצד השני, הלוזר האולטימטיבי של הליגה, דירק נוביצקי הגרמני, שקיווה להיות האירופאי הראשון שיוביל קבוצה לטבעת. אז מה הלך שם? ג'ייסון טרי במשחק הראשון ונוביצקי בשני סיפקו הצגות והובילו את המאבריקס ל-0:2 מבטיח, כמוהו שמטו רק שתי קבוצות בסדרת גמר NBA. הסדרה עברה למיאמי ודאלאס כבר הריחה אליפות עם יתרון 13, שש דקות לסיום משחק 3. אבל קאמבק אדיר בראשות וויד וסל ניצחון של גארי פייטון סידרו מהפך ומשם ההיט כבר לא עצרו בדרך ל-2:4 מדהים ואליפות היסטורית.

חלק ב':

גם כאן, הגאולה הגיע די מהר, באותו מעמד ואפילו עם קווים מקבילים. הקרקע הייתה מוכנה בסדרת הגמר האחרונה לאליפות ראשונה ללברון ג'יימס ושנייה לוויד, אבל לנוביצקי היו תוכניות אחרות. אף אחד לא נתן לדאלאס צ'אנס, למרות הסוויפ הענק על הלייקרס ואכן, אחרי כמעט שני משחקים, כשמיאמי ביתרון 0:1 בסדרה ו-73:88, שבע דקות לסיום משחק 2 (נשמע מוכר?) זה נראה בדרך לפלורידה. אלא שכמעט זה אף פעם לא מספיק בספורט והפעם היה זה תורם של המאבריקס לעשות את הקאמבק ולהשוות את הסדרה. אחרי עוד שני משחקים צמודים שסידרו 2:2, דאלאס התפוצצה, ניצחה פעמיים, כולל את המשחק המכריע במיאמי ועל נוביצקי ומארק קיובן באה הגאולה.

שורה תחתונה:

עוד מקרה קלאסי של נקמה מהירה, שגם הוריד הרבה קופים מהגב של המנצחים. היתרון של הנקמה הזו היא שהיו בא הרבה רגעים דומים לסדרה הראשונה, כך שאולי היא אפילו מתוקה יותר.

חלק א':

חלק א' החל באמת עם מכירתו של גדול האייקונים בבייסבול בכל הזמנים בייב רות', שעבר בדצמבר 1919 מהרד סוקס ליאנקיז תמורת סכום זעום. בעקבות אותה מכירה באה "קללת הבמבינו" המפורסמת ובוסטון לא ראתה אליפות מאז. אנחנו ניקח אתכם היישר לאוקטובר 2003, אז נפגשו הרד סוקס והיאנקיז, שתי היריבות הכי גדולות בספורט האמריקאי, לסדרת גמר החטיבה שלהן, האמריקן ליג, על הזכות להעפיל לוורלד סירייס. הסדרה הייתה צמודה לכל אורך הדרך והלכה למשחק שביעי, שנערך ביאנקי סטדיום. גם המשחק הזה היה צמוד, יתרון 2:5 באינינג השמיני לא הספיק לבוסטון, היאנקיז השוו והמשחק הלך להארכה. באינינג ה-11 זה נגמר, עם פצצה של ארון בון המארח כבר בהגשה הראשונה שראה, ששלחה את הכדור ליציע ואת ניו יורק לגמר (בו הפסידה). אוהדי הרד סוקס היו בטוחים שהקללה לא תיגמר לעולם.

חלק ב':

חלפה בדיוק שנה והחששות של אותם אוהדים רק הפכו לגדולים יותר. שוב גמר אמריקן ליג בין הקבוצות ושוב ידם של היאנקיז הייתה על העליונה, לאחר שהם הפגינו עליונות ועלו ל-0:3 בסדרה. מעולם בתולדות הבייסבול לא חזרה קבוצה מפיגור כזה. עד לאותה סדרה. איכשהו, הרד סוקס לא ויתרו, ניצחו את המשחק הרביעי והחמישי בהארכה והשלימו את הסנסציה עם ניצחון במשחק המכריע, שוב במגרש של היאנקיז, לקחו את הסדרה עם 3:4 ואיפשרו לג'ימי קימל לעשות את הסרט המטופש בהיסטוריה. בגמר אגב, בוסטון כבר הייתה בלתי עצירה, הביסה 0:4 את סנט לואיס ושברה את "הקללה" אחרי 86 שנים.

שורה תחתונה:

נכון, זו לא הייתה סדרה על תואר, אבל הנקמה המהירה, המדהימה ובעיקר מול היריבה הכי גדולה, היא מתוקה ביותר. בעיקר כשהיא הובילה לאליפות היסטורית.

חלק א':

שוב אנחנו בגמר ליגת האלופות. מי לא זוכר את המשחק המפורסם בנואו קאמפ, עם השער של מריו באסלר כבר בדקה השישית, הלחץ וההחמצות הגדולות של באיירן והצמד המשוגע של טדי שרינגהאם ואולה גונאר סולשיאר בתוך תוספת הזמן, ששלח את הגביע למולדת הכדורגל בדרך הכי דרמטית שיש. עבור האנגלים, זה היה הכל. ניצחון על הגרמנים, זכייה ראשונה ליונייטד אחרי למעלה מ-30 שנה וגביע ראשון לאלכס פרגוסון, שהשלים טרבל ענק והפך לסר בעקבות אותה עונה. החבטות וההתייפחות של הגנאי של באיירן סמואל קופור על הדשא, חרוטות במוחו של כל חובב כדורגל בתור סמל התסכול והאנושיות שבמשחק.

חלק ב':

כמעט 11 שנים חיכו במינכן לגאולה. נכון, הם זכו בליגת האלופות ב-2001, אבל משהו היה חסר. ולמשהו הזה קראו נקמה בשדים האדומים. בעונת 2009/10 של ליגת האלופות, נפגשו השתיים לצמד משחקים בשלב רבע הגמר. בבאיירן כבר לא נשארו שחקנים מהגמר ההוא, ליונייטד עדיין היו את גארי נוויל, ריאן גיגס וכמובן, סר אלכס. במשחק הראשון, באליאנץ ארינה במינכן, ווין רוני הימם את המקומיים כבר אחרי שתי דקות, אבל באיירן החלה בנקמה עם צמד מאוחר, כולל שער בתוספת הזמן. ממש כמו אז. בגומלין, האנגלים כבר היו עם רגל וחצי בשלב הבא, אחרי צמד מהיר בפתיחה ויתרון 0:3 מבטיח. אלא שבאיירן חזרה משער של איביצ'ה אוליץ' והשלימה את המהפך עם שער אדיר של אריאן רובן, רבע שעה לסיום. הבאוורים אומנם הפסידו 3:2, אבל עלו לחצי הגמר בזכות שערי חוץ. זו אומנם לא נקמה מושלמת, אבל לכו תספרו את זה לאוהד באיירן.

שורה תחתונה:

אולי בכלל עדיף את הנקמות שלנו ככה, קרות ועוקצות.

חלק א':

במאי 1999 נפגשו שתי האויבות המושבעות של הכדורגל הישראלי, הפועל תל אביב ובית"ר ירושלים, לגמר גביע המדינה באצטדיון רמת גן. אחרי 1:1 בתום 120 דקות מותחות, הלכו הקבוצות לדו קרב פנדלים, שם עצביהם של הצהובים- שחורים לא עמדו לרשותם והם החטיאו שלוש מתוך ארבע בעיטות. שמעון גרשון שלח את הפנדל המכריע פנימה וסידר להפועל 1:3 בדו קרב בעיטות העונשין וגביע ראשון אחרי 16 שנים.

חלק ב':

העונה הבאה הייתה צבועה כולה באדום, כש"תינוקות קשטן", כפיר אודי, עומרי אפק, פיני בלילי, סלים טועמה, שמעון גרשון וחבריהם, דרסו את הליגה בדרך לאליפות. שלושה ימים אחרי שהבטיחה את זכייתה בליגה, הגיע הפועל שוב לגמר הגביע ושוב חיכתה לה בו בית"ר, צמאה לנקמה ורוצה למנוע מהאדומים את הדאבל. בדקה ה-87 עלתה האלופה ליתרון משער של דיאן רצ'וניצה, אבל ממש בתוספת הזמן הצליח ויקטור פאצ'ה להשוות. הסיפור חזר במדויק גם בהארכה, עם שער של טועמה בדקה ה-115, אבל שוב, בשנייה האחרונה פאצ'ה היה במקום וסידר עוד דו קרב פנדלים על הגביע. לצערה של בית"ר, גם הפעם ידה של הפועל הייתה על העליונה כשרצ'וניצה היה זה ששלח את הפנדל המכריע פנימה.

שורה תחתונה:

צריך להיזהר, כי לא תמיד הנקמה מצליחה. לפעמים אתה מרגיש כל כך קרוב, אבל רק נשאר יותר מתוסכל. אגב, הגאולה של בית"ר בכל זאת הגיעה, כשב-2008 היא גברה בגמר על הפועל אחרי פנדלים.

חלק א':

התחלנו בפוטבול, נסיים בפוטבול. בראשית שנות ה-90 הייתה בפאלו בילס מעצמה אמיתית, וב-1991 הגיעה לסופרבול מול ניו יורק ג'איינטס כשהיא פייבוריטית, אך החטאת שער שדה של סקוט נורווד מנעה ממנה תואר והיא הפסידה 20:19. שנה לאחר מכן נוצחה בפאלו בסופרבול גם על ידי וושינגטון, אבל לא ויתרה לעצמה ובעונה השלישית ברציפות הגיעה לריקוד הגדול, הפעם מול טרוי אייקמן, אמיט סמית' והקאובויס. זה נגמר בהתנפצות גדולה - 17:52 לבוקרים.

חלק ב':

ההזדמנות הבאה והאחרונה בהחלט של הבילס הגיעה שנה לאחר מכן, מול אותם קאובויס באיצטדיון הרוז בול בקליפורניה. שוב מול אייקמן וסמית', הפעם הקרב היה צמוד יותר והבילס אף ירדו להפסקה ביתרון 6:13, אבל המחצית השנייה הייתה כולה שייכת לטקסאנים, ששמו על הלוח 24 נקודות ללא מענה וניצחו 13:30.

שורה תחתונה:

אוי לפטריוטס אם זה הרפרנס שעליו הם צריכים להישען. הבילס מעולם לא חזרו לסופרבול לאחר המשחק הזה.