התגובה הכי חשובה לאירועי הקלאסיקו הגיעה דווקא מהטוויטר של ווין רוני. התגובות של שחקני ברצלונה נגד פפה היו צפויות, גם המתקפה עליו בתקשורת הספרדית הייתה בלתי נמנעת, אבל ווין רוני תיאר את זה בשלוש מילים פשוטות ומדויקות: "פפה הוא אידיוט". לא כסחן, לא מלוכלך, פשוט אידיוט.
ולא שאנחנו נגד כדורגל קשוח ואמוציונלי. להפך. תמיד מרגש לראות ספורטאים שמשחקים בנחישות ומאבדים עשתונות, ואנחנו בהחלט מברכים יריבויות לוהטות שסוחטות מהכוכבים המיליונרים האלה רגשות ואגרסיות, אבל יש גבול. ויני ג'ונס ויחיאל אבן צור אולי יכלו להפוך למיתוס בווימבלדון ובית"ר ת"א, אבל לא בריאל מדריד, בטח שלא בימינו. הזמנים השתנו. כיום, כשהמצלמות מתעדות מעשרות זוויות כל מהלך שפל, אין בזה שום רומנטיקה, אין בזה שום הרואיות, אין בזה שום פיקנטריה. אם פפה טרם הבין את זה, הוא פשוט אידיוט.
האמירה של ווין רוני חשובה כי היא מפרידה את האקט של פפה מספורט. אילו היה נטען עליו שהוא כסחן, אפשר היה לקשר את זה לכדורגל. אבל זו לא כסחנות, אלא אלימות נטו, אפילו אכזרית. הדריכה המכוונת שלו על היד של מסי לא הייתה עבירה גסה תוך כדי משחק (מסי בכלל שכב על הדשא), ואפילו לא יצרים שהתלהטו תוך כדי תיקול פיזי (כמו שאפשר לטעון במקרה של הכאפה של קונטראו למסי, נניח). מאחר שכך, חייבים לשכוח לרגע מכדורגל, ולהתייחס לזה ברמה האנושית הבסיסית ביותר.
אפשר גם היה לכנות את פפה "פושע" או "עבריין", או אפילו "פרא אדם" כמו שהגדיר אותו רמי וייץ, אבל אם רוצים להילחם בתופעה הזאת ולהוקיע אותה, צריך לפגוע בנקודה הרגישה של הכוכבים: הכבוד שלהם. התדמית שלהם. הרי כסף יש להם מספיק. המטרה היא להעליב אותם, להקניט אותם, לגרום להם לחשוב פעמיים. לפגוע בתדמית שלהם בצורה כל כך קשה, שגם היפהפיות של מדריד לא ירצו איתם שום קשר. "פרא אדם" עוד עלול להתפרש כשובבות. עם אידיוט אף אחת לא רוצה לצאת.
כל שאר הדברים לא יעבדו. גם אם פפה ייענש על ידי ועדת משמעת ויורחק לעשרה משחקים, זה לא יעזור. מוריניו יטען שהוא קורבן של סוגדי ברצלונה, ופפה יהפוך לגיבור ולקדוש מעונה. גם כמה כותרות שליליות לא יעזרו. כל עוד פפה מקבל תמיכה מהמאמן שלו ומהסובבים אותו, התקשורת היא חסרת משמעות.
בגלל זה ההערה של ווין רוני הייתה כל כך חשובה. קודם כל, כי רוני הוא סמל לכדורגל אמוציונלי ולדם חם, ואם הוא נגעל, כנראה שזה באמת מגעיל. בנוסף, רוני הוא כוכב בינלאומי, שמכיר את הסטנדרטים, שמכיר את הסיטואציה, שחווה משחקים כאלה. מותר לו לשפוט קולגה, ומה יותר טבעי מלהגדיר אותו בשפה העממית והמוגבלת שלו. אבל מעבר לכל זה, בכל הנוגע לקלאסיקו, רוני נתפס כחובב כדורגל ניטרלי, שלא מעורב רגשית ביריבות הפנימית של הספרדים. גם הוא, כמו כולנו, התיישב בהנאה ביום רביעי בלילה, כשבלב תקווה אחת קטנה: ליהנות מחוויה ספורטיבית. פפה הצליח להרוס אותה. איזה אידיוט.
שלוש הערות על שינה נקייה
* 23:40, חדר השינה. הטלוויזיה שוב דלוקה על ערוץ הספורט. "אפשר להעביר לערוץ נורמלי?", היא מבקשת, ושוב זוכה לתשובה המוכרת: "יש 'חמישיות'. תראי איזה יופי". היא שוב מתקשה לזהות את האיכות, עד שמתחילה הכתבה על לנגפורד והנדריקס, שמבצעים באולפן את Rolling In The Deep של אדל. "באמת יפה", היא אומרת, "אבל איך זה קשור לספורט?". מה זה משנה. תראי איזה יופי.
* איזה כיף להיות אוהד הפועל תל אביב בימים האלה. החבר'ה נמצאים בקרב חשוב ומכריע, הקרב על זהות המועדון. שוב האדומים מעדיפים הנהלה נקייה על פני הצלחה מקצועית, שוב האוהדים הם לוחמי צדק שרק מבקשים הגינות, שוב הלב מתמלא גאווה על המאבק בכוחות הרשע. כי זה מה שחשוב להם, צדק חברתי. מינהל תקין. ניקיון כפיים. מצפון נקי. כדורגל נקי. הליכה בדרך הישר. לישון בשקט. מוסר וערכים. או בקיצור, כל מה שלא היה להם כשהם חגגו דאבל בזמן שאלי טביב פירק את הפועל כפר סבא.
* ואפרופו לישון בשקט, זה ממש לא הזמן לישון. הכדור הוא עגול, ובין אם זו אליפות אוסטרליה, ה-NBA או פלייאוף הפוטבול, נדמה שמוקד העניינים הוא שוב בצד השני של הכדור. אלה הם הימים הנדירים בהם מומלץ לפתח בעיות שינה, לסבול מנדודי שינה ולעבור לספה בסלון. שינה זה בזבוז זמן.