סבסטיאן סימרוטיץ'- עונת 1997/98
בינואר 1998 החליט מאמן הפועל תל אביב אלי כהן לעשות שינוי התקפי במערך הזרים שלו, והחליף את הזר הפולני הזכור לטובה קאז'מיש מוסקאל בקשר-חלוץ הסלובני סבסטיאן סימרוטיץ'. הסלובני לא היה גולר גדול, אך היה לו כושר פריצה, כוח פיזי ויכולת טכנית גבוהה מאוד ששידרגו משמעותית את משחק ההתקפה של הפועל והשאירו אותה חזק בתמונת האליפות, עד למחזור האחרון באותה עונה ו"משחק השרוכים" של בית שאן.
כבר במשחקו הראשון כבש סימרוטיץ' צמד מול מכבי יפו במשחק הגביע. בארבעת החודשים ששיחק עם הפועל באותה עונה, הוא כבש חמישה שערים ובישל שלושה. החלוץ ששיחק לידו, עופר שיטרית מפרגן ואומר: "הוא שידרג את הפועל תל אביב באותה עונה. עד שהוא הגיע הייתי די לבד בהתקפה ולא היינו קבוצה דומיננטית, היינו קבוצה שמשחקת כדורגל מאוד טקטי. ברגע שהוא הגיע היה לו יתרון גדול על ההגנות עם כוח הפריצה והטכניקה. הוא משך הרבה פעמים שני שחקני הגנה ואיפשר לנו להיות הרבה יותר התקפיים ולי אישית הרבה יותר מרחב. כמה שהוא היה טוב, הוא לא מיצה אפילו 50% מהפוטנציאל שלו, כי עם מה שהיה לו ברגליים הוא יכול היה להגיע הכי רחוק באירופה".
סימרוטיץ' דווקא המשיך לכיוון מיצוי הפוטנציאל ואחרי שנתיים פלוס בהפועל, כולל שבירת רגל, חזר הביתה ללובליאנה ומשם זכה לחוזה לשלוש שנים בלצ'ה, אך פציעות רבות הביאו אותו לסיים את הרומן עם האיטלקים אחרי שנתיים, 24 הופעות ושלושה בישולים והוא חזר הביתה לסלובניה והתגלגל בין מועדונים בדרך לדשדוש עד לסיום הקריירה.
גם היום אלי כהן משוכנע כי נפל לו יהלום ביד: "קנינו אותו במחיר מציאה של 300 אלף דולר בגלל המצב הכלכלי הקשה של המועדון שלו. שנה לפני זה רציתי אותו לבית"ר ודרשו עליו 1.5 מיליון דולר, שזה כמו 5 מיליון דולר היום. הוא שחקן שהיה לו כישרון לרמות הכי גבוהות באירופה, אבל הייתה לו בעיה בראש להתמיד, להתמודד עם פציעות והרבה מאוד חוסר ביטחון, משהו שלא היה ברור לי בגלל הכישרון שלו. לנו הוא היה נכס באותה העונה וכבר בתום העונה היו הצעות למכור אותו במיליון דולר ויותר, אך הפועל לא ויתרו עליו".
איציק זוהר- עונת 2001/02
בשבוע שעבר הופיע כאן זוהר ברשימת הפלופים של מועד ההעברות, "בזכות" המעבר למכבי חיפה בינואר 1998, מספר חודשים שירצה למחוק מהקריירה. הפעם הוא בצד החיובי של מועד ההעברות.
עונת 2002\2001 הייתה העונה עם אי הוודאות הגדולה ביותר בבית"ר ירושלים, מועדון שיודע מה זה אי וודאות כמעט בכל קיץ. העידן שאחרי גד זאבי לווה במאבקים אינסופיים בבית המשפט, כשהמטרה היחידה הייתה להציל את בית"ר מפירוק וירידה לליגה השלישית. שלושה משחקים שוחקו בליגת העל מבלי שבית"ר קיבלה אישור לשחק, והקבוצה ניסתה לשמור על מסגרת, עם שחקנים כמו מוריס אוזן, ניר חזות ואלון אופיר, שהסכימו להתאמן בחינם רק בשביל האפשרות להיות חלק מבית"ר.
בית"ר דישדשה ונאבקה קשות בתחתית, והיא הייתה מועמדת גדולה לירידה. בשבוע האחרון של דצמבר, הצטרף לקבוצה זוהר וכבר במשחקו הראשון במחזור ה-16, נגד מכבי קרית גת בחוץ, בית"ר ניצחה 1:2. חלף שבוע ולאחר תיקו ביתי מול מכבי פתח תקוה, התפטר המאמן יוסי מזרחי ואלי כהן מונה במקומו. מכאן, זוהר ידע לקחת את בית"ר על הגב שלו. שישה שערים ושישה בישולים, כולם קריטיים, שעזרו למועדון לשרוד בליגה, הפכו את זוהר לאס של חלון ההעברות. מאמן הקבוצה דאז אלי כהן אמר: "הוא הגיע לקבוצה שבוע לפניי, אבל היה הנכס הכי גדול בהישארות. מנור חסן הבקיע הכי הרבה שערים, אך איציק לקח את הקבוצה על עצמו. כשלא היה חלוץ הוא שיחק בשפיץ ולקח עליו עם הגוף כדורים שאפילו אותי הפתיעו. בלעדיו לא היינו נשארים בליגה".
כהן מדבר על רגעי הכרעה ושלושה מחזורים לסיום זוהר עמד בפני אחד כזה. בית"ר הייתה מתחת לקו האדום, ארבע נקודות פחות מהפועל חיפה, שהייתה במקום המבטחים. הצהובים-שחורים אירחו את האדומים מהכרמל בטדי, למשחק שכל תוצאה פרט לניצחון הייתה מהווה את סוף הסיפור עבורם. בדקה ה-43 זוהר העלה את בית"ר ל-0:1 בבעיטה מ-16 מטר והוריד את הקבוצה למחצית עם יתרון שביר. בתחילת המחצית השנייה הורחק ז'אן טלסניקוב, אחרי שפגע באלי אברבנל והשאיר את הקבוצה בעשרה שחקנים.
טלסניקוב מספר: "זה היה סיוט, אם לא היינו מנצחים היינו יורדים והכל היה עליי עם האדום הטיפשי הזה. למזלי היה את איציק זוהר התותח עם הביצים הגדולות, שידע לייצר צמד ולהוביל את הקבוצה לניצחון".
סמואל יבואה- עונת 2005/06
עונת 06\2005 זכורה בהפועל כפר סבא כעונה בה המועדון עשה נס והצליח למחוק פיגור של 13 נקודות ולהישאר במחזור האחרון בליגה. בינואר 2006 התפטר אלישע לוי כשהקבוצה שקועה עם אותו פיגור דו ספרתי מתחת לקו האדום. אלי אוחנה מונה במקומו, כאשר הכוונה הייתה בכלל להתחיל ולחשוב על העונה הבאה בלאומית. שבוע לפני שאוחנה מונה, הוחתם בקבוצה יבואה, שלימים התברר כאס של אוחנה בדרך להישארות בליגה. שבעה שערים ושלושה בישולים מתוך 18 שערים שכבשה הקבוצה בחלק השני של העונה, הפכו את יבואה לשחקן המשמעותי ביותר במסע ההישארות. אוחנה אמר: "כסקורר, הוא היה מצוין והביא לנו נקודות בדיוק כשהיינו צריכים רגל מסיימת. הוא הגיע צעיר, עם מוטיבציה אדירה להגשים את החלום האירופי ושרף את המגרש. בנוסף לשערים שהוא הבקיע הוא הגיע להרבה מאוד מצבים והחמיץ המון".
גם בן לוז שהיה חלק ממסע ההישארות יודע היטב מה היה חלקו של הגנאי: "הוא היה חתיכת שחקן באותה עונה. לא מפסיק לרוץ בהתקפה ומגיע למלא מצבים. הוא הפך אותנו לקבוצה אחרת ומאיימת יותר. יכולנו לספוג שער ולהבקיע חזרה שניים או שלושה, מה שלא יכולנו לעשות לפניו. בלעדיו לא היינו נשארים"
אישטוון פישונט- עונת 1995/96
בעונתו הראשונה כמאמן קבוצה גדולה, בית"ר ירושלים, החליט אלי כהן להחליף במועד ההעברות את הקשר ההונגרי לאסלו צה, בקשר הונגרי אחר. אישטוון פישונט הגיע משרלרואה הבלגית, בה לא הירבה לשחק בחצי העונה שקדמה להגעה לבית"ר והפך ללהיט של הצהובים שחורים באותה עונה. פישונט הגיע לבית"ר חדשה, עם שחקנים כמו איציק קורנפיין, דוד אמסלם, יוסי אבוקסיס, שצורפו באותה עונה, וסטפן שאלואי שהגיע שנה קודם לכן - כולם חרוטים היטב בהיסטוריה של בית"ר.
הקבוצה הייתה בצמרת, אך התמודדה מול מכבי תל אביב החזקה של דרור קשטן, שהובילה את הטבלה מפתיחת העונה. צירופו של פישונט הדינמי והדומיננטי במרכז השדה, הפך את הקישור האחורי של בית"ר לקטלני, והשילוב שלו עם אבוקסיס הפך את בית"ר למועמדת לאליפות. במחזור ה-14 הגיעה בית"ר עד מרחק ארבע נקודות ממכבי וניצחה אותה 0:2 בטדי עם משחק גדול של פישונט, שבוע לאחר מכן, ניצחה בית"ר במשחק שנעל את הסיבוב 1:4 את בני יהודה בשכונה ועלתה למקום הראשון בטבלה.
שמוליק לוי זוכר היטב את פישונט באותה העונה: "פישונט זה אגדה. הוא שידרג את כל הקבוצה ואולי את כל הליגה. שחקן מהיר בטירוף, נייד כמו שלא ראיתי ופשוט דרגה מעל הליגה הזאת. ההצטרפות שלו ליוסי באמצע נתנה לנו שליטה אבסולוטית במשחקים. יוסי עם החכמה והדיוק ופישונט עם המהירות, התנועה והעוצמה היו חיבור מושלם. היינו ראויים לאליפות באותה עונה אם לא הפציעות".
בעונה לאחר מכן, הסגל שודרג עם שחקנים כמו ז'אן טלסניקוב (שאיפשר לפישונט לעבור לשחק יותר קדימה), איציק זוהר, אסי דומב ובמהלך העונה גם ניר סביליה, בדרך לשתי אליפויות רצופות של המועדון עם הקילר ההונגרי. גם היום סביליה אומר: "הוא היה המנוע בין הקישור האחורי להתקפה, הכי טוב שהיה כאן. האיכויות האלה של זרים כבר לא יחזרו כאן, שחקן עם יכולות כמו שלו שווה היום באירופה סכומים מטורפים".
אחרי שנתיים וחצי בבית"ר, פישונט נעלם למועדון וניצל פירצה בחוזהו כדי לחתום בפרנקפורט. לאחר עונה בה לא השתלב בבונדסליגה, חזר לארץ, להפועל תל אביב ועל אף שזכה עם הקבוצה בדאבל, לא הצליח לשחזר את יכולתו מבית"ר ולאחר שלוש שנים עזב את האדומים. הוא ייזכר בעיקר כשחקן שכבש את השער השני ב"טארדיני" בפארמה בניצחן החוץ של הפועל 1:2, שהעלה את האדומים לרבע גמר גביע אופ"א. אחרי הפועל, העביר פישונט עונה במ.ס. אשדוד ובני יהודה וחזר להונגריה עד לסיום הקריירה.
ויקטור צ'אנוב- עונת 1990/91
כדי להתחיל ולדבר על צ'אנוב, חייבים להתחיל עם הרקורד שלו. בגיל 18 הוא כבר נמנה עם הנבחרת הלאומית של ברית המועצות ושימש מחליף לרינאט דסאייב האגדי. באליפות אירופה 1988 הוא היה שותף להגעתה של נבחרת רוסיה למקום השני. עם דינמו קייב זכה בחמש אליפויות וגביע אירופה למחזיקות גביע ב-1986 וכמו כן רשם 26 הופעות במדי ברית המועצות. על אף שהיה שוער מחליף לדסאייב בקייב, צ'אנוב נחשב לשוער מוערך מאוד ביבשת.
עונת 91\90 התחילה סביר עבור מכבי חיפה, אך לאחר שספגה עשרה שערים בשלושה משחקים החליטו במועדון על שינוי בעמדת השוער. השיא הגיע במשחק התבוסה במחזור התשיעי, 5:0 למכבי נתניה בקופסא, משחק שנחשב ליום השחור של השוער גיורא אנטמן. יומיים לאחר מכן כבר נחת צ'אנוב בישראל. בחודש הראשון בירוק, צ'אנוב הצליח לשמור על שער נקי לחלוטין. מעבר להיותו שוער מצוין ובעיקר אמיץ, הוא הביא תכונה חדשה לשוערים בכדורגל הישראלי - הבעיטות המדויקות על פני שלושת רבעי מגרש לעבר שחקני ההתקפה, בעיטות שלא פעם ייצרו מצבים ושערים. לצ'אנוב גם היתה השפעה טובה על אנטמן וכאשר לא שיחק שישה משחקים עקב פציעה ואנטמן שולב במקומו, המחליף הציג את היכולת הטובה ביותר שלו בחיפה והקבוצה צברה את מלוא הנקודות.
גם היום שלמה שרף זוכר היטב את צ'אנוב: "היו לנו הרבה בעיות בהגנה ולא יכולנו להחליף יותר מדי, אבל הזדמנות להביא שוער כזה לכאן יש פעם בעשרים שנה. שלוש דרגות מעל כל שוער. זה לא רק היכולת, אלא הגישה. קופץ לרגליים של שחקנים, לא מפחד מכלום ושולט בקבוצה מאחורה. תמיד יזכרו את הדאבל ההוא של איל ברקוביץ', ראובן עטר וטל בנין, אבל אני תמיד אזכור שצ'אנוב עשה את השינוי הגדול".
לשיאו בחיפה הגיע צ'אנוב מחזור אחד לסיום העונה, כאשר חיפה התארחה אצל מכבי תל אביב באצטדיון רמת גן. הירוקים היו צריכה ניצחון, כדי שתיקו במחזור הסיום בבית יספיק להם לאליפות וצ'אנוב נתן הצגה אדירה, כולל עצירה של שני פנדלים מרגלי איציק זוהר וניר קלינגר. למחרת קיבל צ'אנוב בעיתון את הציון 10. צ'אנוב ייזכר גם כפטריוט בשל העובדה שבמלחמת המפרץ, שהתרחשה באותה עונה, טילים שוגרו לאיזור חיפה, מרבית הזרים עזבו את הארץ והוא היה מהבודדים שנשארו.