קרנבל של חורף בברזיל ובתפוצות

בדרום אמריקה, כמו בכל חצי הכדור הדרומי, העונות הפוכות מאשר אצלנו. כרגע מתחיל שיא החורף שם, ובינואר ופברואר - עונת הקרנבל - שיא הקיץ. אבל אתמול זכתה ברזיל לקרנבל חורף שלא מן המניין כאשר 14 גברים צעירים, לבושים בצהוב וירוק כמו הדגל, הביאו לאומה הענקית והססגונית הישג חסר תקדים - פנטה קמפיונאטה, אליפות עולם חמישית.

גל של ירוק וצהוב נשפך לרחובות בכל רחבי ברזיל בעת שמיליונים שטפו את הערים בשירה, בריקודים, בצופרי מכוניות ותרועת חצוצרות - כל אמצעי לעשיית רעש וקצב שניתן להעלות על הדעת - וחיבקו זרים גמורים בעת שמעות אושר שוטפות את הצהוב והירוק מעל פניהם.

בפורטו סגורו, המקום בו נחתו הפורטוגזים לפני 502 שנה ויסדו את ברזיל כפי שהיא מוכרת לנו כיום, צפו רבים במשחק אגב כרסום לחם וקפה של ארוחת בוקר. אולם הקפה הוחלף עד מהרה בבירה בעת שההמונים החלו לתדלק לקראת יום שלם של חגיגות.

חייבים לשתות קצת בירה כדי לחגוג", אמרה מריה ברבוסה אנדרדה בת ה-74 בעת שצפתה בהמוני הצעירים המתנועעים למקצבים שבטיים. "זה היה מרהיב. לבה של ברזיל פועם חזק יותר", אמר סיסרו באטיסטה, מנקה רחובות.

קו החוף של ריו דה ז'ניירו הפך למסיבת ענק אחת, מחולקת לקטעים. "הולכת להיות פה מסיבה שתקרע את פורטו סגורו לגזרים", הבטיח תושב מקומי בשם וילסון גומז, בעת שנענע את ישבנו על החוף. בשדרת אלזיראו בריו התכנסו 40,000 איש לצפות במשחק ולחגוג אחריו, ו-50,000 נאספו בשדרה המרכזית של סאו פאולו, אבנידה פאוליסטה. בעיר בלם שעל שפך האמזונס התקבצו 100,000 איש בכיכר העיר.

נשיא ברזיל, פרננדו אנריקה קרדוסו, מתמודד כיום עם בעיות קשות. מיתון כבד דחף את הריאל הברזילאי לשפל שיא לעומת הדולר - וכל זה חודשים ספורים לפני הבחירות הקרובות, באוקטובר. אבל כל זה לא הפריע לו להתקשר למאמן המנצח, פליפה סקולארי, ולברך אותו על ההישג. "רונאלדו הוא הגדול מכולם", הכריז קרדוסו, בקול חנוק מהתרגשות אמיתית, במסיבת עיתונאים בפתח ארמון הנשיאות.

כדורגל הוא הדבק השלישי - בנוסף לשפה הפורטוגזית ולנצרות הקתולית - המאחה אומה בת 170 מיליון נפש, ממוצא אירופאי, אפריקאי, אינדיאני יליד, אסיאתי וערבי, הפזורים על פני שטח גדול יותר מכל ארה"ב היבשתית.

ולפעמים הדבק של הכדורגל מחזיק גם במקום בו אחיזתה של הנצרות הקתולית רופפת למדי. אינדיאנים בני שבט הפטאשו התכנסו בשמורת קורואה ורמליה בה הם מתגוררים, החליפו את הצבע האדום המסורתי שלהם בירוק וזהב של ברזיל, וקיימו טקס תפילה כדי לבקש מאל השבט שלהם ניצחון בגמר גביע העולם.

"אנו צאצאי האינדיאנים, של הברזילאים המקוריים. ארצנו נאבקה וכעת היא ניצחה", אמר קאפים בארה, ראש השבט, שלבש את כיסוי הראש המסורתי, עשוי נוצות, מעל בנדנה של דגל ברזיל.

הנשיא קרדוסו כבר שם קץ לתקוותיהם של אלה שקיוו להכרזה על חג לאומי, אבל החוגגים אמש אמרו שלא סביר לצפות מהם לתפוקה רבה בכל מקרה. "אני לא חושבת שנלך לעבודה מחר אחרי כל-כך הרבה חגיגות", אמרה קלודי מארי סמפאיו, בעודה מחוללת ברחובות פורטו סגורו.

גם בפזורה הברזילאית ברחבי העולם לא ביישה את הפירמה. אלפי אוהדים מפזזים שטפו את רחובות שכונת אסטוריה בניו יורק ואת מרכז ניוארק, ניו ג'רזי, הידועה כמעוז הקהילה הברזילאית באזור. "טודו מונדו טנטה, סו מיין ברזיל פנטה", שאגו האלפים - "כל העולם מנסה, אבל רק לברזיל יש חמש".

"זה הכי קרוב שאפשר להתקרב לגן עדן, בלי להגיע לשם ממש", אמר זרו גואדס, בן 43, שבא מבוסטון רק כדי להיות בחגיגה ברחוב פרי שבניוארק. "אם לא יכולנו לנסוע לברזיל לחגיגות, אז זה התחליף הכי טוב".

על פני קטע בן 15 גושי בניינים בניוארק ניצבו להקות תיפוף בכל קרן רחוב, והשיירות הצופרות עצרו את התנועה כמעט קליל. מזל שאתמול היה יום ראשון, כך שאנשים לא היו צריכים להגיע לעבודה. רוכלי הרחובות מכרו דגלים ברזילאיים וכדורי רגל, ורוב 40,000 חברי הקהילה הברזילאית המקומית רקדו ברחובות. ביום ראשון בערב דיווח מפקד משטרת ניוארק שהחגיגות התנהלו ללא נפגעים בנפש או ברכוש.

"אף אחד לא מרים מסיבת רחוב כמו הברזילאים", אמר דניאל סנטו פייטרו, אמריקאי יליד קליפורניה הרואה בברזיל "מולדת שנייה". אבל גם בקהל כה עצום היה מי שמצא דרך להתבלט. גיל סטראבלי עשה תסרוקת קוצים - ארוכים וחדים - וצבע אותם בירוק. "עשיתי את זה הבוקר, כי ידעתי שננצח", אמר. "אני גאה להיות אמריקאי", אמר סטראבלי, "אבל תמיד אהיה גאה להיות ברזילאי".

חברתו של סטראבלי באה דווקא מפרו, אבל גם היא הייתה גאה. "ברזיל ייצגה את כל דרום אמריקה היום, ולכן כל הלטינוס גאים בברזיל". ג'יזל סנטנה הרגישה גם היא בכך שכל אמריקה ניצבת מאחורי הצהובים-ירוקים. ""לקחתי את בני בן השלוש לניו יורק והוא לבש חולצה של הנבחרת ובכל מקום אמרו לנו "קדימה ברזיל". אני חושבת שכשהוא יגדל הוא יהיה אמריקאי גאה, אבל הוא יהיה גאה גם במוצא הברזילאי שלו".

אבל לא רק ברזילאים ולטינוס אחרים גדשו את רחוב פרי. בריאן דולגהאן הוא מכבה אש בן 47. כאילו העיסוק שלו לא מספיק כדי להוכיח את אומץ לבו, הוא בא לראות את המשחק ברחוב פרי לבוש בחולצה של נבחרת גרמניה.

אבל הוא נדהם מכמויות האנשים שבאו ללחוץ את ידו ולומר לו "משחק טוב". "מה שראיתי זו הפגנה יוצאת מן הכלל של רוח ספורטיבית", אמר. "ברזילאים הם אנשים נפלאים ואני אוהב להיות במחיצתם. חוץ מזה, יש להם המון ניסיון בחגיגות מונדיאל".

כדי להדגיש את דבריו, הצביע הכבאי האמיץ על חשפנית שהסתובבה עם דגל ברזילאי צבוע על שדיה. "רואה למה אני מתכוון?" אמר. אחרי תום המשחק התנדב מלצר באחת המסעדות להסביר לאחד הכתבים את מלות השיר ששר ההמון שוב ושוב: 'כן, אנחנו ברזילאים, בגאווה'. "כשאנחנו רחוקים מהבית, זה השיר שאנחנו שרים ברגעים היפים שלנו", הסביר מאריו לופז.

השמחה הברזילאית רכשה לה גם אוהדים חסרי כל קשר לחגיגת הכדורגל שהסתיימה לה אמש. גם בבוסטון יש קהילה ברזילאית גדולה, וגם שם הפכו המהגרים מדרום אמריקה את העיר לקרנבל זוטא. רוברט מילס מאריזונה טייל בבוסטון והפך, כפי שהגדיר זאת, "לאוהד בעל כורחו". "האנשים האלה כל-כך חיוביים, כל-כך שמחים, מחפשים כל סיבה שהיא לחגוג וטוב, לנו כבר יש שמפניה".