פיפ"א, התאחדות הכדורגל הבינלאומית, היא מוסד מושחת. ספ בלאטר, נשיא המוסד, מושחת אף הוא. לא שקודמו, ז'ואאו הבאלאנז', היה צדיק תמים. רחוק מכך. אבל בלאטר איבד את הבושה.
11 מחברי האקזקוטיב של פיפ"א תבעו את בלאטר וטענו כי בתקציב פיפ"א בשנים האחרונות חסר הסכום הפנטסטי של כחצי מיליארד דולר! התביעה הוסרה בינתיים אבל הטענה, שמוביל אותה המזכ"ל זן רופינן, היתה שכסף זה הגיע בסופו של דבר לחשבונו הפרטי של בלאטר.
כמובן שבלאטר מכחיש והוא אף ביקש מבית המשפט לדחות על הסף את התביעה אותה הגדיר כקנטרנית. עוד טען בלאטר כי בסך הכל מדובר במאבקי כוח פנימיים ואין בינו לבין טענות התובעים דבר וחצי דבר.
בלאטר, בסוויטה המלכותית שלו במלון יוקרתי בסיאול, היה עסוק הרבה יותר בגיוס קולות שיבטיחו את בחירתו לקדנציה נוספת של ארבע שנים כנשיא פיפ"א. ואכן, כנראה בעזרת הכסף הגדול החסר בקופה של ההתאחדות הבינלאומית, הוא נבחר ברוב מרשים וגדול.
אבל פיפ"א היא לא רק בלאטר. ועדות שונות המכסות את כל תחומי המשחק, הוקמו בשנים האחרונות כדי לקדם את המשחק, לשווקו ובעיקר כדי למנוע עוולות מכל סוג שהוא. אנשים טובים במוסד המסורבל ממשיכים לדבר על משחק הכדורגל כעל ענף ספורט הרגיש במיוחד לטענות קיפוח כמו שיבוצים, הגרלות והחלטות שיפוט.
אחרי המונדיאל באיטליה הוקמה ועדה שתפקידה היה לבדוק אם אכן ישנן הגרלות שתוצאתן ידועה מראש והאם ישנם שיבוצים בוועדות ובמוסדות של פיפ"א אשר אינם עולים בקנה אחד עם אופיו של המוסד.
תוצאות הבדיקה היו חד משמעיות ולפיהן בנושאים אלו פעלה פיפ"א באורח תקין ודמוקרטי. פוליטיקאים הגונים מארצות שונות, כלכלנים וכדורגלני עבר היו בין חברי הוועדות הללו והן התקבלו פה אחד, דבר נדיר בפיפ"א.
אבל עם נושא אחד לא הצליחו בפיפ"א להתמודד עד היום. נושא השיפוט. פלה, אוסביו, מישל פלאטיני, פרנץ בקנבאואר, ג'אני ריברה, בובי צ'רלטון ועוד דמויות חיוביות מן העבר, התכנסו לא פעם ולא פעמיים ברחבי העולם כדי לנסות ולגבש החלטות דרמטיות בנושא השופטים, אמינות השופטים, חוקי המשחק, תקיפותם של החוקים.
אך להוציא כמה שינויים קוסמטיים, כמעט ולא השתנה דבר. עדיין קיימת האפשרות שגביע העולם במילניום השלישי יוענק לנבחרת אשר כבשה שער מנבדל ברור או שהכדור הגורלי בכלל לא עבר במלוא היקפו את קו השער, או שכדור אשר עבר במלוא היקפו את קו השער חמק מעיניהם של השופט וקווניו.
זה לא שמועצות החכמים שהתכנסו לא חיפשו פתרונות. להיפך, עיתונאים שהוזמנו להשתתף בוועדות השונות דיווחו על דיונים ברמות גבוהות במיוחד ועל הצעות מקוריות וחדשניות שימנעו עוולות ושחיתויות.
חלק מההצעות - כמו שני שופטים אשר כל אחד מהם יהיה אחראי לחצי מגרש; שופטים בסמוך לקורות שני השערים שיאשרו אם הכדור עבר או לא עבר את קו השער וכן שופט אלקטרוני שיישב בתחומי המגרש, כאשר לפניו מסך טלוויזיה שיקבע אם אכן טעה השופט בהחלטותיו או שמא הוא צדק - כבר הובאו לפני האקזקוטיב של פיפ"א והם נמצאים, כבר כמה שנים, על שולחן הדיונים אך ללא קבלת הכרעות והחלטות סופיות.
ניתן להבין את בלאטר וחבריו המהססים. כל החלטה שלהם בעניין השיפוט עלולה להביא לקריסתו של הספורט הפופולרי בעולם. כך למשל, לא לכל מדינה יש את האפשרויות הכלכליות להכפיל את מספר השופטים, שלא לדבר על העובדה שהרוב הגדול של המדינות לא יכול לאפשר לעצמו הצבת מספר כה גדול של מצלמות שיאפשרו להן להתערב בהחלטות השופט והשיפוט.
היות ששיוויון ההזדמנויות לכל המדינות החברות בפיפ"א מהווה בעצם את החוקה הבלתי כתובה של המוסד, מתקשים ראשיה לקבל החלטות דרסטיות בעניין.
ועדיין, יש סיכוי שבתקופה הקרובה ישתנו פני הדברים, לפחות בכל הקשור לתחרויות הגדולות והמובילות כמו מונדיאלים, אליפויות אירופה לאומות, אליפות דרום אמריקה לאומות, אליפות אפריקה לאומות, גביעי אירופה והליברטדורס. הלחץ על מקבלי ההחלטות עצום והוא הולך ומתעצם בימים אלו ממש. לזכותה של מועצת החכמים בראשותם של בקנבאואר וכו', ייאמר כי חבריה צפו את התגובות הנזעמות הקשורות בהחלטות השיפוט ביפאן ובדרום קוריאה.
השאלה הגדולה היא האם יעדיף בלאטר לדחות את הדיון הדחוף בבעיות השיפוט, או שמא הוא יתרכז במאמצים להזים את טענות התביעה, כאמור, שמאשימה אותו בשחיתות.
בכל מקרה, המצב חמור וצריך לקבל החלטות. צריך, למשל, לוותר על השיפוט האלקטרוני כאשר מדובר במצבי נבדל, היה או לא היה, ולהתרכז בסימולטורים, כן או לא, בפנדלים, כן או לא, וכמובן באישור או פסילת שערים שערים שנכבשו או לא נכבשו. אלה הבעיות הדחופות שמחייבות אישור מיידי של הגורמים הקובעים בפיפ"א בתחום השיפוט.
עד אשר לכל 212 המדינות המסונפות לפיפ"א תהיה האפשרות הכלכלית להציב את מספר המצלמות הרצוי, חובה על פיפ"א לאפשר את השיפוט האלקטרוני במפעלים שהוזכרו לעיל. עדיף שיוויון הזדמנויות באירועים גדולים כדי להקל על השופטים שעומדים היום לא רק לשיפוטם של 25 מצלמות בעלות עדשה חדה ופסקנית, אלא שהעדשה הזו הופכת מיליארדים ברחבי העולם לשופטים אשר אינם מוכנים לקבל את ההתנהלות האיטית של פיפ"א.
ועד אז כדאי שלא להתייחס ברצינות רבה מדי לתאוריית הקונספירציה לפיה החליט גורם כלשהו שנבחרת דרום קוריאה תנצח בכל מחיר את יריבותיה בדרך לשלבים הגבוהים של המונדיאל. ראשית, כי קוריאה אכן היתה טובה מכל יריבותיה מבחינה מקצועית. שנית, כי צירוף המקרים שבהרחקת שלושה שחקנים של פורטוגל ואיטליה הוא בהחלט אפשרי והכדור שלא עבר את הקו בדרך לשער הקוריאני נגד ספרד הוא תופעה די שכיחה במגרשי הכדורגל.
גם אינני מוכן לקבל שיש מישהו בפיפ"א אשר יסתכן בהוראות כה ברורות לשופטים או לקוונים כדי שיעדיפו נבחרת כזו או אחרת. במוקדם או במאוחר, בדרך כזו או אחרת, שחיתות שכזו היתה נחשפת וגורמת נזקים כבדים ובלתי הפיכים לא רק לעסקנים אלא בעיקר לשופטים.
גם לא נראה לי שיש שופט אחד מכל רחבי העולם, שיהיה מוכן להסתכן בעבירות פליליות כדי למלא בקשה או דר
לא מצליחים להתמודד עם השיפוט
אבי רצון
24.6.2002 / 11:18