אם חשבו שחקניה המושפלים של נבחרת צרפת שהרע מכל כבר מאחוריהם, מחכה להם (עוד) הפתעה לא נעימה. הצרפתים אף פעם לא נודעו בחמלה יתרה, וגם העיתונאים לא, וביחד השילוב עלול להיות קטלני. את המתקפה הוביל עיתון הספורט הנודע ל'קיפ, ופסק הדין נחרץ וחמור.
"סופו של סיפור", היה הכותרת של ל'קיפ, אבל גוף המאמר היה חריף בהרבה, וכינה את הופעתה של אלופת העולם היוצאת "לא ראויה לנבחרת הזו, לא ראויה לכישרונם של חלק משחקניה, ולא ראויה לאיכות הכדורגל שלנו". בהמשך עסק המאמר ביהירות שמנעה מכל הסובבים את הנבחרת הצרפתית לראות שהסיפור מתקרב אל קיצו. את נאום האשכבה הזה סיים ל'קיפ בקביעה שצרפת הודחה "באופן היאה לנבחרת בינלאומית שגרתית מאד מדרג ב'".
היומון השמאלני ליבראסיון יצא בכותרת: "הגביע ריק" ודיבר על "המוות הפתאומי של תקוות הכדורגל בצרפת". את התבוסה הצורבת הסביר העיתון בכך ש"כאשר השחקנים תשושים מרוב משחקים, כשהם נראים עסוקים מדי בכיסודים רשמיים וכסף קל, זהו העונש ההגיוני".
מהצד השני של המפה הפוליטית הציע העיתון היומי הימני לה פיגארו "פתולוגיה של כישלון" ודיבר על "תבוסה מרה וקשה לחיזוי, המסמנת את קצה של הרפתקה מפוארת". אבל גם ללה פיגארו היו הסברים מתחום המוסר: "השחקנים ואלה שסביבם, עיוורים מרוב הצלחה וכסף, זנחו את הדבר החשוב ביותר: מגרש הכדורגל".
"צרפת חולה"
עיתונים רבים הקדישו עמודים על גבי עמודים לתבוסה. אוז'ורווי אן פראנס יצא בכותרת: נוקאאוט לצרפת" וכתב: "הם הגיעו לאסיה, נפוחים מגאווה ושאפתנות, ונפלו מגובה רב. זהו סיפור עצוב לכחולים, סיום הרה אסון לתקופה שלמה, ואם לדבר בלשון המעטה, הרי שאומה שלמה המומה ומבולבלת".
פראנס סואר כתב: "צרפת חולה" ויצא בהתקפה חריפה נגד "התשישות הגוברת" ו"היעדר הלהט המחלחל" שאותו הסביר ב"שמץ חוסר דחף ומספר שחקנים בדעיכה". העיתון הקומוניסטי "ל'הומאניטה" היה ביקורתי אף יותר וקרא לתבוסה "מחדל בלתי נתפס" ששורשיו נעוצים ב"יותר מדי תהילה, יותר מדי כסף, יותר מדי משחקים, יותר מדי כותרות, יותר מדי חוזים, יותר מדי מעריצות, יותר מדי פרסומות, יותר מדי חסויות, יותר מדי מנהלים".
לה מונד הממלכתי אמר: "בשלב הראשון, סיבוב חימום פשוט נגד נבחרות בעלות מוניטין פחות בהרבה, הם עזבו את הגביע העולמי, הגביע שלהם, במחלקת האבידות". העיתונות העסקית דנה במשמעויות הכלכליות של ההפסד. לה טריביון ציין: "מעניקי החסויות מלקקים את פצעיהם". לה אקו אמר: "פיחות רציני בערכו של הכדורגל הצרפתי". וגינה את היעדר הענווה של השחקנים בהסבירו: "מיליוני היורו הנשפכים על שחקני כדורגל, שלטי הפרסומת המהלכים הללו, אינם מסייעים להנחיל להם את התכונה החשובה הזו".