פטריק עשה את הבחירה שלו

משחק הפתיחה של גביע העולם הזה משמש עוד לפני שהחל דרמה אישית-לאומית יוצאת דופן בתולדות הכדורגל. אנדויקו מאדיירה, עיתונאי סנגלי, זוכר את פטריק ויירה עוד שהיה בגיל 14, משחק בקבוצת בוגרים בדאקר באיזור הנקרא אשלם. הילד הכשרוני יצא כבר בגיל 15 לאירופה וגם שם שום דבר לא עצר אותו. היום, בגיל 26, הוא השחקן החשוב ביותר בקבוצה הטובה ביותר (ארסנל) באחת מהליגות הטובות ביותר בעולם (אנגליה). אין היום בעולם שחקן טוב ממנו בהוצאת הכדור מרגלי היריב. הנחישות והגוף הענק (1.92 מ') כמעט לא מורגשים בעיקר בזכות האלגנטיות בה משחק ויירה.

אבל ויירה, שגדל בסנגל, ישחק היום בנבחרת צרפת, שם אוזרח בשנות העשרה שלו. סנגל, שם הוגדר המשחק היום כאחד האירועים החשובים בתולדות המדינה, תשחק היום נגד גדול הכדורגלנים הסנגליים.

למאדיירה אין בעיה עם זה: "אנשים בסנגל לא חושבים על זה. לפטריק היתה את ההזדמנות לבחור והוא עשה את הבחירה שלו. אני חושב שאנשים מכבדים את זה וגאים בו". לא בטוח מה חושב כוכב נבחרת סנגל, אל חאדג'י דיוף, על ויירה. כשהוא נשאל במסיבת העתונאים על העניין, הוא לא עונה לשאלה ישירות ורק אומר "שאנחנו מרגישים שעלינו לייצג בכבוד את סנגל והכדורגל האפריקאי". זה מוטיב חוזר בכל דברי אנשי נבחרת סנגל. מנאום הפרידה של נשיא המדינה, דרך המאמן, השחקנים, העסקנים והתקשורת. הם מדברים על "כבוד הכדורגל האפריקאי". הצרפתים או הגרמנים לא ידברו לעולם על כבוד הכדורגל האירופי.

בשיחה עם כמה מ-18 העתונאים הסנגאלים, מתברר שרובם חושבים שויירה מביא כבוד לסנגל, במיוחד שהוא עתיד להיות קפטן נבחרת צרפת. הכדורגל הסנגלי תמיד בחן את עצמו לאור הכדורגל הצרפתי. לקבוצה הסנגלית הטובה ביותר יש שם פרנקופוני קיצוני - ז'אן דארק. מאדיירה חושב שהיא ברמה של קבוצה ממרכז טבלת הליגה הצרפתית. אגב, הגאווה בויירה אולי נראית די טבעית, כשמתברר שבסנגל גאים אפילו במייקל ג'ורדן. לדבריהם, על פי המראה ותווי הפנים, אלוהי הכדורסל האמריקני הוא בבירור סנגלי במוצאו.

ההכנה של נבחרת סנגאל למשחקים לא היתה טובה. הנבחרת לא שיחקה משחקי הכנה מול יריבות אירופאיות בגלל שלומיאליות ניהולית. אחרי שסנגל העפילה למשחקים, ובעולם התעורר עניין לגביה, משום שתופיע במשחק הפתיחה מול המעצמה שפעם שלטה בה, מסרה ההתאחדות הסנגלית את תפקיד אירגון משחקי ההכנה לחברת שיווק. זו, כנראה, לא היתה מתאימה ולא הצליחה לארגן לנבחרת אפילו משחק אחד. את הפתרון לחוסר הנסיון מול יריבות אירופאיות, מצא המאמן הצרפתי של סנגל, ברונו מטסו, בבחירת השחקנים. 21 מהם משתייכים למועדונים צרפתיים.

מטסו עונה לשאלות העתונות הצרפתית בבנאליות אמנותית כמעט. "אנחנו גם נשתדל להגן וגם נשתדל להתקיף", או "החיסרון של זידאן הוא גדול. אבל צרפת תעלה מחליף ברמתו". הדבר היחיד שברור שמטריד אותו, הוא שהתקשורת האירופית לא מתייחסת לשחקנים שלו בכבוד. לידו יושבים דיוף, אותו הוא מכנה "השחקן הטוב באפריקה", והקפטן אליו סיסה. כשקצין העתונות של הנבחרת אומר שהסתיימו השאלות, מטסו מתעקש שעכשיו העתונאים יפנו שאלות לשחקניו. העתונאים שאלו את סיסה על ההשפעה שתהיה לכך ששחקן הנבחרת חלילו פאדיגה נתפס גונב שרשרת זהב.

"אולימפיאדת סיאול (שנערכה ב-1988) הפכה את המושג 'מייד אין קוריאה' למכובד בעולם. זו היתה קפיצה אדירה עבורנו", מספר איש עסקים בטיסה של קוריאן אייר. הקוריאנים מצפים שגביע העולם יהיה המקפצה לשלב הבא ויתן את החותמת הסופית לכך שהכלכלה שלהם היום בריאה וחזקה בהרבה משל יפן ואולי אף החזקה באסיה.

שני עתונים בשפה האנגלית, הדגישו נתונים כלכליים של קוריאה על רקע פתיחת המשחקים. ב'הראלד' נכתב שהבורסה הקוריאנית רשמה ב-12 החודשים האחרונים את העלייה השלישית בגודלה בעולם (רק תאילנד ואינדונזיה הקדימו אותה). ב'טיימס' נכתב, שמבין המדינות המשתתפות במשחקים, הבורסה הקוריאנית רשמה את העליה השניה בגובהה מאז ה-1 בינואר, אחרי הבורסה הרוסית. בשניהם, כמובן, צויין, איזו מדינה מדשדשת כיום מאחור בגלל בעיות מבניות.

התחרות בין יפן וקוריאה היא ברורה. שתיהן, למשל, רצו להרשים את העולם ובנו כמעט את כל האיצטדיונים המארחים מחדש, מבלי להשתמש במתקנים קיימים, זאת למרות ששתי המדינות אירחו את המשחקים האולימפיים. האיצטדיון שייארח את משחק הפתיחה מדהים בגאומטריות שלו.

לטקס הפתיחה היום יגיע הנסיך טקאמדו, בן דודו של הקיסר היפני אקהיטו, והוא הנציג הראשון של המשפחה הקיסרית המבקר בקוריאה מאז מלחמת העולם. קוריאה היתה תחת כיבוש יפאני מ-1910 ועד סיום המלחמה, ובנוסף למעשי רצח עם, סבלה מכך שמאות אלפי נשים קוריאניות נוצלו כשפחות מין על ידי הצבא היפני.

בפיפ"א רצו מאוד שקיסר יפן יגיע לפתיחה, בכדי לזכות ביחסי הציבור שמתלווים למצגת הפיוס. אבל העניין ירד מהפרק בגלל ביקור ראש הממשלה היפאני, ג'ונאיצ'ירו קואיזומי ביאזוקוני, באתר הזכרון מעורר המחלוקת לחיילי יפן. הטענות הן שהממשלה היפנית גם חששה מנסיון התנגשות בקיסר בסיאול. טקאמדו ביקר, מיד עם הגיעו בדונג-ג'אקדונג, שם מונצחים הקורבנות הקוריאנים.

בעתונות הקוריאנית מציינים שהאווירה ביוקוהאמה, העיר שתארח את הגמר, לא מזכירה גביע עולמי כי היפנים "מתקשים להבין את גודל האירוע". הם גם מציינים ש-150 אלף כרטיסים ביפן טרם הגיעו לידי הקונים בגלל מחדל של הוועדה המארגנת היפאנית. 3,000 מהכרטיסים הללו הם כרטיסי נכים.