החלוצים הגדולים בהיסטוריה

בטור הקודם פתחנו במבצע "חומת מגן" ומנינו את העשרה המשמעותיים ביותר מבין שוערי כל הזמנים. שם גם נשכחה התנצלות בפני אלה שלא מצאו את מקומם בעשירייה הפותחת, וכאן, למפרע, התנצלות כפולה ומכופלת שכן חלוצים גדולים היו עשרות רבות לאורך ההיסטוריה של הגביע העולמי והיד מעט רועדת על המקלדת בבואה לקבוע, אולם מהמשימה אין לסגת והרי היא לפניכם, רשימת השפיצים שבשפיצים.

גיירמו סטאבילה, ארגנטינה

מלך השערים של המונדיאל הראשון (אורוגוואי, 1930, 8 שערים) הוא גם אחד השחקנים הראשונים מדרום אמריקה שעשו את הקרוס-אובר מצד אחד של האטלנטי למשנהו ושיחק באירופה, באיטליה ובצרפת, דבר לא שכיח באותם הימים. סטאבילה היה חלוץ מטרה גדול ממדים, בעל משחק ראש משובח ובעיטה חזקה בשתי הרגליים. הוא הזדקר כל-כך גבוה מעל חבריו לנבחרת הארגנטינית המעולה של אותם הימים, עד שמונה בגיל 39 למאמן הנבחרת, כצעד מונע פרישה. הוא סיים עם 45 שערים בינלאומיים, מהם 11 שערים, בשני מונדיאלים.

מאתיאס שינדלר, אוסטריה

הסקורר האימתני של "נבחרת הפלא" האוסטרית, הוגו מיזל היהודי, ניסח את מודל החלוץ המרכזי מחדש והציג דמות חמקנית, זריזה, בעלת טכניקה מושלמת שהכריעה הגנות לאו דווקא בכוח ממדיו הפיזיים. הוא נחשב לגדול שחקני אוסטריה בכל הזמנים (מי זה טוני פולסטר? מי זה אנדריאס הרצוג?) וביחד עם סטאבילה נחשב לחלוץ הגדול של עשור המונדיאלים הראשון. שינדלר התאבד לאחר כיבוש אוסטריה על ידי הגרמנים, והוא בן 36 בלבד, מותיר אחריו 30 מזכרות מרושתות, שהבקיע ב–42 הופעות במדי הנבחרת, ובעיקר, את האגדה על "הקוסם האירופאי הראשון", כפי שכינה אותו פושקאש. מכשף בפני עצמו.

שאנדור קוצ'יש, הונגריה

יורשו של ד"ר שארושי והשחקן ההונגרי הגדול ביותר, אלמלא פושקש. שאנדור קוצ'יש נחשב בזמנו לנוגח הטוב ביותר שראה עולם הכדורגל. אבי, שצפה בנבחרת המושלמת קורעת את נבחרת רומניה 2:8, ואת קוצ'יש כובש שלושער, טוען כי קוצ'יש היה החלוץ הגדול ביותר שראה מימיו, כולל פלה, מילר ודוד לביא. שיטת המשחק ההונגרית הייתה גרסה מוקדמת לטוטאל פוטבול ההולנדי של שנות השבעים, כשקוצ'יש ופושקש החליפו ביניהם את עמדות החלוץ והקשר, תדירות. קוצ'יש החזיק בשיא הכיבושים במונדיאל (11, שווייץ 1954) עד להופעתו של ז'יסט פונטיין, בו תיכף ידובר, ואם אי פעם ייצא לכם לראות את הסרט התיעודי המופלא "נבחרת הפלא של פושקש", הביטו בשחקן הגבוה ויפה התואר מתרומם לגובה לא יתואר ונוגח פעם אחר פעם כדורים לרשת. זה אינו שידור חוזר של אותו שער, אלא שאנדור קוצ'יש, שהפך את בעיטת הקרן לנשק קטלני בכח ראשו.

ז'יסט פונטיין, צרפת

13 שערים החדיר פונטיין לרשתות השוערים במונדיאל 1958, המונדיאל הראשון של פלה וברזיל הבלתי נשכחת. הסקורר הראשון שעיקר איכותו היה מה שדוביד ז"ל כינה "חוש ריח לשערים", ומאז הפך למטבע לשון, ידע לנצל כל הזדמנות כמעט וידע לדחוק כל כדור תועה למקום הנכון. לא גאון כדורגל, אלא חלוץ חד תגובה וענייני, פונטיין היה חלומו של כל אוהד כדורגל ישראלי – שחקן שנדמה נוחר במשך תשעים דקות ומסיים את המשחק עם צמד. אלי בן אמו, הגרסה המוקדמת.

גארינצ'ה, ברזיל

מה לא נאמר על גארינצ'ה? אולי השחקן האהוב ביותר בתולדות ברזיל. שחקן, שכמו קוצ'יש ההונגרי, סבל מנוכחותו של שחקן גדול אחר – גדול ממנו – בתקופתו, באותם המדים. ברזיל של פלה הייתה המועמדת הטבעית והבטוחה לזכייה במונדיאל של 1962, עד שפציעה חמורה של פלה בשלב הבתים הפכה את ההימור לבעייתי, אלא שאז נכנס גארינצ'ה ובתצוגה מסחררת של להטוטים סחף את ברזיל עד לגמר ולזכיה בו. הוא הסתפק בארבעה שערים במונדיאל זה ובעוד ארבעה בזה שלאחריו, באנגליה, אלא שסיפור חייו הקשה (למי אין סיפור חיים קשה בכדורגל הברזילאי?) ואופיו הנחבא אל הכלים – ראיין גיגס, ללא המיליונים בבנק – הפכו אותו לאהוב ההמונים בברזיל. ריבאלדו, שפגש באליל כשהיה נער, סיפר שגם בגיל 50, הייתה לגארינצ'ה עדיין שליטה טובה יותר בכדור מלפלה בגיל 25. ריבאלדו.

ג'ף הרסט, אנגליה

מעט מגוחך להציב בעשירייה הגדולה שחקן שהתקשה למצוא מקום בהרכב נבחרתו, ובכל זאת, על שמו של ג'ף הרסט רשומים שני שיאים פרטיים – הוא השחקן היחיד שכבש שלושער במשחק גמר וכובש השער המעורר מחלוקת ביותר בתולדות הענף, כאמור, במשחק הגמר. ועוד בונוס קטן להרסט, הוא היה הגיבור הבלתי צפוי של נבחרת אנגלית מפוארת ומעוטרת בכוכבים, שהתהדרה בשני האחים צ'רלטון, בבובי מור, בחלוץ המושלם אלן בול ובגורדון בנקס. הרסט, יותר מכל, מזוהה עם הגביע העולמי הראשון של אנגליה וכמו חברו לעשיריה – איטלקי אחד – קנה את עולמו בדיוק כשהשלט SALE, התחיל להאיר. עיתוי, חברים, זה שם המשחק. לפחות בכל מה שנוגע להיסטוריה.

פלה, ברזיל

הכדורגלן המושלם. שחקן הכדורגל הגדול בכל הזמנים. במידה לא מבוטלת, הנהנה העיקרי מתחילת עידן הטלוויזיה ותחילת פולחן אלילי הספורט בתרבות המערבית – כמו מוחמד עלי בשעתו, גם פלה הפך יותר מאשר לטוב בתחומו: מסמנה של תקופה, דוברו של ענף ספורט שלם והפנטזייה של כל איש יחסי ציבור – תמיד אלגנטי, מהוקצע, מצוחצח, רהוט ואדיב. הרוצח האדיב. הסקורר המושלם, אבל גם, אם מותר, המשעמם מכולם בחבורת הצמרת של קרוייף, הקייזר, די סטפאנו ומראדונה, אדם ששעמום זר לו, כמו החטאה של פלה ברחבת החמש.

גרד מילר, גרמניה

יש אומרים – הסקורר הגדול מאז ומעולם. גם מילר סבל מצלו הענק של בקנבאואר, אבל היה המוציא לפועל של הנבחרת הגרמנית הכי אכזרית מאז ומעולם – וכובש שער הניצחון הכי שובר לב בהיסטוריה של המונדיאלים, זה ששלח את הולנד המופלאה של קרוייף הביתה עם מדליית הכסף. מילר היה מכונת שערים תכליתית ועניינית, במיטב המסורת הגרמנית. 10 שערים היו לו במונדיאל של 1970 ועוד ארבעה הוסיף בזה של 74 - יותר מכל אחד אחר בהיסטוריה של הגביע העולמי. החלוץ הגרמני הגדול מכולם היה ייקה אמיתי – הוא פשוט שנא להחמיץ. שהרי אם כבר מגיעים למצב ליד השער, למה לא לכבוש? לך תתווכח עם היגיון גרמני.

פאולו רוסי, איטליה

למודניאל של 1982 נכנס פאולו רוסי בפרופיל נמוך. חודשים ספורים עברו מאז שנקשר שמו בשערוריית הימורים מכוערת שאיימה להטיל צל כבד על ענף הכדורגל באיטליה. "נער הזהב" של הכדורגל האיטלקי, לא הרשית באף אחד ממשחקי הבית המוקדם ואיטליה נזקקה להרבה מזל כדי להעפיל לרבע הגמר, שם ציפתה לה ברזיל הגדולה, ששלחה את הטובה בנבחרותיה מא