בשביל כבוד צריך לעבוד

"זה לא עניין של כבוד", הפטיר אתמול יו"ר ההתאחדות גברי לוי, כאשר נשאל אם תהיה לו בעיה לבקש שוב מדרור קשטן לאמן את נבחרת ישראל. אבל עם כל הכבוד ליו"ר, תהליך המינוי לו הוא אחראי הפך בשבועיים האחרונים לעניין של כבוד בלבד. כבוד שנרמס עד דק, שהפך כל מי שקשור לנבחרת ולהתאחדות למצורע. תבחנו כל מי שהוזכר כמועמד, או נחשב רלוונטי לזהות הנבחר, ותנסו למצוא אצלו רסיסים של כבוד.

דרור קשטן, למשל, מה יצא לו מהסיפור הזה. את כל מה שהשיג באירופה בעמל כה רב, איבד בשני מפגשים ברחוב אבא הלל 299. עכשיו יש כמה אפשרויות לגביו: חמדן נדיר שאינו מוכן להסתפק בהצעה כספית נדיבה, פחדן שמעדיף להתבצר בבלומפילד השבע על פני אתגר כמו הנבחרת, או מגלומן חסר תקנה. איזו מהאפשרויות נותנת יותר כבוד לבעליה?

אברהם גרנט, מה יצא לו מהסיפור. בשבוע וחצי האחרונים יש יותר מידע על מקום הימצאו של האח המהמר לבית משפחת מקסימוב מאשר על גרנט ומעשיו. אמן התקשורת, אשף התחבולות, אינו נראה, קולו לא נשמע. את כל מה שהרוויח עם הזכייה באליפות שנייה ברציפות, על סף הדאבל, איבד בימים האחרונים. כי מי יאמין שאם ימונה גרנט למאמן הנבחרת, יהיה זה רק בזכות כישוריו בתחום הכדורגל. האם זה לא אותו גרנט שמושך בחוטים ומגיע ברגע הנכון לקטוף את הפרי, ושוב מקשטן. השמועות חזרו, הכבוד שוכב מדמם על כביש חיפה תל אביב.

גיורא שפיגל, מה יצא לו מהסיפור. בינתיים נשארה עירוני ראשל"צ בליגה בלעדיו, או הצליחה להתאושש מהתקופה בה שהה במועדון. תבחרו מה מחמיא לו יותר. גם הוא לא מצייץ, עדיין מקווה שיעקב שחר יוותר, ירפה, יסלח. אכן, גיורא חושב במונחים אירופים כבר יותר מדי שנים. ונניח שיהיה מאמן הנבחרת, איזה כבוד גדול נפל בחלקו להיות ברירת המחדל של קשטן וגרנט, אולי אפילו של יצחק שום.

יצחק שום, מה יצא לו מהסיפור. במקום להתמקד בהצלחה הצפויה שלו להחזיר את הפועל כפר סבא לליגת העל, במקום להכיר ביכולותיו האמיתיות, הפכו אותו מועמד לאימון הנבחרת. למה? כדי ליצור מסך עשן לגבי המינוי האמיתי. 10 שנים כעוזר מאמן, כמעט 14 יום על תקן פיתיון. בצפרירים חולון ממש רועדים לקראת המפגש השבוע עם מאמן הנבחרת העתידי והפועל כפר סבא.

יעקב שחר, מה יצא לו מהסיפור. שיטות העבודה שלו נחשפו, דאגתו לכדורגל הישראלי התגלתה והקרבה לגברי לוי ודאי הוסיפה לו המון כבוד. וגם אם לא, שחר כבר יודע שבישראל את הדבר הזה ניתן לקנות בכסף. האפשרות להיות אי פעם נשיא של כבוד ספגה נוק-אאוט בטירוף שמשתולל כאן שבועיים כמעט.

וגברי לוי, אל תתפלא, אם הרצליה לא תשחרר את לחמן, אשדוד לא תוותר על אלישע לוי, ראשון תאמר כי איננה ראשון בלי איתן שלום והפועל ירושלים תעדיף לשכוח את ימינה ולא להיפרד ממישל דיין. כי מכבי חיפה כבר אמרה לא והפועל תל אביב הוסיפה אתמול אחד משלה. היום כבר לא מוותרים על מאמן לטובת הנבחרת שלך, זה לא משהו שמוסיף כבוד לאף מועדון.