החריש העמוק שביצעה היחב"ל המשטרתית חשף רק את "קצה הקרחון" וככל שהולכים ומתבררים ממדי התופעה הולכת ומתגנבת גם התחושה כי אין באמת מה לעשות. רגעים קשים, אמנם מצריכים פעולות קשות, אולם מכאן ועד להיסטריה, הדרך ארוכה. יסלחו לי כל דורשי הקפאת הירידות למיניהם, אבל הם מתחילים להישמע כתקליט שבור של להקה אופורטוניסטית שכל סערה מובילה אותם למסקנה היחידה הנוחה להם הקפאת הליגות. התאבדות שפירא, התמוטטות זאבי, פרשת ישראל כהן ועכשיו השחיתות בקרב השופטים, עבור כולם יש להם רק תרופה אחת: הקפאה. די, נמאס.
ואגב, הקפאה, אם כבר, שיקפיאו את הכל. לא רק את הירידות והעליות, אלא גם את האליפויות, את סיבובי הגביע המוקדמים ואת גמר גביע המדינה בכלל אין טעם לקיים. הורדת הגיליוטינה על ראשו של ענף הכדורגל נדמית היום כצעד האלמנטרי, הבסיסי ביותר.
אז זהו, שלא. אלו היה מדובר במשחק אחד, בשופט אחד, אפילו בקבוצה מסוימת של נגועים בשחיתות, אז היה על מה לדבר. ניתן היה לטעון כי המשחקים אותם שפטו השופטים הללו בלתי כשרים ומאלצים את ביטול כל תוצאות הליגה.
אבל ככל שמסתבר כי מדובר, כנראה, בתופעה רחבת היקף, מסתבר גם כי בתוך הכאוס המטורף הזה היה איזשהו היגיון כולם מוכרים. ואם כך, משמעות העובדה שמכרו מתגמדת, שהרי כל הליגה וכל המשחקים היו נגועים בצורה כזאת או אחרת וכל התוצאות בעקיפין ובמישרין היו בלתי כשרות. עד כמה שהדבר נשמע מופקע ומופרך, גודל השחיתות לא מותיר לקברניטי ההתאחדות אלא את אופציית ה"עסקים כרגיל". לא, לא בדיוק כרגיל, אבל מאוד קרוב לכך.
מכיוון שעונות שלמות של כדורגל, עושה רושם, עומדות להפוך לבלתי רלבנטיות, מוטב למעט ניעור איגוד השופטים מהמסד עד לטפחות להותיר את המצב על כנו, להניח לסערה לשכוח, ולהמשיך הלאה. סגירת השאלטר על ענף הכדורגל הישראלי (ומהי מהות ההקפאה אם לא זאת?) לא תועיל בדבר. אם כולם מכרו וכולם נפגעו, אז כיצד אחד או אחדים יכולים לטעון לנזק? שהרי כולם ניזוקו! במקרה כזה יש להמשיך ולשחק, גם כדי לא להפוך את ענף הספורט החשוב ביותר בישראל לבר מינן וגם על מנת לאפשר שקיפות בתהליכי ההבראה שלו, אשר יתבצעו בתנועה.
ואם הם מתעקשים, בכל זאת, לטלטל את הספינה כולה, אולי מוטב להציע להם את פתרון הכוכבית. יסמנו כוכבית בצד כל השנים הנגועות בהימורים וכל תוצאותיהן יוכרו כ"נגועות" בכוכבית. וגם אם יחליטו לסמן כוכבית גדולה לצד הכדורגל הישראלי כולו, מוטב שיסתפקו בכך ולא בכריתתו, אחרי הכל, לבד מציבור המהמרים, יהיו עוד רבים וטובים שיפגעו. והם, באמת, האחרונים שניתן להאשים.
מילה לרסקין
קודם כל, יש להודות - רסקין צדק. הידיעה שחשף אמנם לא הדהימה אף אחד ובעיקר, לא גובתה - כראוי וכנדרש בנתונים מובהקים, אבל על האומץ שבהעלאת השמועות העקשניות לאוויר, מגיע לו עיטור הרמטכ"ל על אומץ לב. ועם זאת, חבל שעד שיש לנו חשיפה עיתונאית שיוצרת אימפקט כלשהו, גם היא דוגמא לעיתונאות לא יסודית ולא מקצוענית.