יומן פלייאוף, פרק ראשון

אז איך שרדתם את השבוע הראשון בפלייאוף ה-NBA? לילות בלי שינה, משחקים יוצאים מן הכלל ובסופו של דבר, הכל (כמעט) עדיין פתוח. גם העונה מספק לנו המזרח סדרות שקולות ומרתקות, אבל כמו בשירם האלמותי של ה"דלתות" (התרגום לעברית קורע כרגיל) - "THE WEST IS THE BEST", ופה בעצם נמצא הסיפור האמיתי, כמו גם האלופה לשנת 2002 (אלא אם כן יחליט הקב"ה להתערב ולתת לאייברסון טבעת).

דטרויט - טורונטו (0:2 לדטרויט)

הפיסטונס מזכירים לי מאוד את הסיקסרס של העונה שעברה, קבוצה עקשנית שחיה על הגנה, בן וואלאס בתפקיד מוטומבו (עם תואר שחקן ההגנה של העונה), ג'רי סטקהאוס בתפקיד אייברסון (עם פחות זריקות לסל) וקורליס וויליאמסון בתפקיד ארון מקי (עם תואר השחקן השישי של העונה). עכשיו חסר רק שריק קרלייל יקח את תואר מאמן העונה כפי שלארי בראון זכה בעונה שעברה.

שארלוט - אורלנדו (1:1)

משחק הירואי של טרייסי מקגריידי, עם גב דואב למדי, שמר את אורלנדו במשחק השני, אבל השחקן שניצח את המשחק לא היה מקגריידי, כי אם טרוי הדסון. הדסון, שכל כך מזכיר את אייברסון בתנועות וביכולת שיחרור הכדור, כמו גם קליעות הקלאץ' שלו במאני-טיים, יהפוך לאול-סטאר בעונות הקרובות, באחריות. מצד שני, שאיזה רופא אליל ימצא כבר איזו תרופת פלא לג'מאל משבורן. האיש לא מפסיק להיות פצוע וחולה וכשה"ברון" דיויס סובל מכאבי גב, ההורנטס בצרות. אני עדיין עם שארלוט אם משבורן חוזר להמשך הסדרה. בכל מקרה, דטרויט הכי הרשימה אותי השבוע במזרח החלש (למרות שהרפטורס ממש נראו רע, לפחות במשחק הראשון). מאז ימי ה"בד בויס" לא היתה סיבה ל"הייפ" שכזה סביב הקבוצה (ואף מילה רעה על גראנט היל העלוב).

ניו ג'רזי - אינדיאנה (1:1)

לקח לנטס משחק אחד להתאפס לפני שהם הראו לכולם מה הם יכולים לעשות כשהם טובים. ביירון סקוט מצא את הפתרון לג'רמיין אוניל שקבר את ניו ג'רזי במשחק מספר אחד: קניון מרטין. קיי-מארט נכנס למשחק דרך ההגנה והתפוצץ על הפייסרס בהתקפה. הכיף היחיד באינדיאנה: לראות את רג'י מילר, בשירת הברבור שלו, עדיין מסוגל לקבור ג'אמפרים ברצף ולהרוג אותך. וג'ייסון קיד? רחוק שנות אור מסטפון מרבורי, אבל ימשיך לגרום לתושבי ג'רזי לחייך.

בוסטון - פילדלפיה (0:1 לבוסטון)

אני מסיים את הטור ועולה לכותל, כי פילדלפיה שלי לא נראית כל כך טוב (בורא עולם, גרום לגמד לנצח).

דאלאס - מינסוטה (0:2 לדאלאס)

המשחקים מול מינסוטה לא ישנו את עמדתי שבסדרה מול קבוצה עם הגנה טובה, המאבריקס יפשלו. נגד הטימברוולבס, מול קווין גארנט (אל תתפעלו מהסטטיסטיקה, בדקות המכריעות מדובר ב"איש שלא היה שם"), וואלי זרביאק (ככה מבטאים את השם, אז מספיק עם השרביאק והשצ'רביאק למיניהם) וצ'ונסי בילופס, לדאלאס יש את ארסנל הנשק הכי קטלני שיכול להיות. נוביצקי-פינלי-נאש-ואן אקסל מלהיבים, כייפים וטובים לפלייאוף הזה. כשהקאובויס מה-NFL בהתמוטטות, הקבוצה של מארק קובן נותנת קצת גאווה לטקסאנים.

סקרמנטו - יוטה (1:1)

אז מה הסיפור של הקינגס? ככה נראית טוענת לכתר? הג'אז כנראה היו עסוקים בהסוואה לאורך כל העונה. בפלייאוף מדבר הניסיון, והקשישים סטוקטון ומלון, יחד עם אנדריי קירילנקו ודוניאל מרשל, נותנים תקווה למורמונים. כל הקרדיט לג'רי סלואן שנערך היטב לסדרה: יוטה משחקת קשוח, מרביצה וגוררת את המשחק לקצב איטי, כדי לשבור את החופש והיצירתיות של הקינגס, שאכן יוצאים משיווי משקל. גם נגד וובר כתבתי כאן בשבוע שעבר וחוסר התפקוד שלו לא מפתיע אותי. אם סטויאקוביץ' וטורקוגלו לא יתעוררו, סקרמנטו תמצא את עצמה בחוץ כבר אחרי הסיבוב הראשון.

סן אנטוניו-סיאטל (1:1)

אני בטוח שהספרס לא ממש מתרגשים מההפסד הביתי לסופרסוניקס. הם בקלות יכולים לגמור את הסיפור בשני נצחונות חוץ בסיאטל, גם בלי דיויד רובינסון. מה בכל זאת עבד עבור הסוניקס במשחק מספר שניים? הם נתנו לדאנקן לעשות את הנקודות והתמקדו בסגירה של קלעי החוץ, דומיננטיות בריבאונד וניצול היעדרו של רובינסון כדי לשחק פנימה בצורה אפקטיבית עם וין בייקר (המפתיע) ורשארד לואיס והחוצה עם גארי פייטון הבלתי נגמר. רובינסון לא ישחק במשחק מספר שלוש, וכדי שסדרה הזו לא תיגמר בסנסציה, איש המפתח של הספרס הוא מאליק רוז שיכול לתת הרבה יותר ממה שתרם בשני המשחקים הראשונים בסדרה.

לוס אנג'לס לייקרס - פורטלנד (0:1 ללייקרס)

היום בלילה נראה ממה פורטלנד עשויה באמת. ממה הלייקרס עשויים כולנו כבר יודעים מזמן.

אז יוטה וסיאטל נותנות לנו תקווה לפלייאוף סנסציוני, למרות שכולם חיים עם התחושה שזה לא ממש משנה כל עוד פיל ג'קסון והלייקרס עדיין יחד. ולמרות זאת, אני מוכן לנפץ את הבועה: הלייקרס לא יקחו אליפות! (בשבוע הבא אגלה לכם מי כן וגם אם אני אטעה, זה לא ממש נורא).

MVP: טים דאנקן.
מאמן: ביירון סקוט (ניו ג'רזי).
חמישיית העונה: ג'ייסון קיד, אלן אייברסון, פול פירס, טים דאנקן ושאקיל או'ניל.

התנצלות שמגיעה לכם הגולשים. הוטעיתי והטעיתי כשכתבתי שמשחקי הפלייאוף לא ישודרו בערוץ ה-NBA. בירור נוסף העלה שהחל מהגמרים האזוריים תהיה בלעדיות לערוץ 5 ו-5 פלוס. ובנוסף, מעולם לא השמצתי או כתבתי נגד עופר שלח, החולייה החזקה היחידה בצוות שידורי ה-NBA של ערוץ הספורט. אבל זה בסדר, עם שבחר בביבי נתניהו ואריק שרון כראשי ממשלה, קטן עליו להמשיך ולסבול את טלפז, ריגר וגורביץ' כקולות רקע מאולפני הערוץ.